חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:29 ח' בכסליו התש"פ, 6/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

גאולה עוד לפני ברכת החודש
דבר מלכות

נושאים נוספים
פרשת משפטים | יותר מכסף וזהב
'חסידים איין משפחה'
גאולה עוד לפני ברכת החודש
כללים בתרגומי חסידות
פרנסה ותחומי עיסוק
בקשר למשפטים
הלכות ומנהגי חב"ד

מדוע 'מוזר' לשכל לעכל שהגאולה עשויה לבוא ברגע זה ממש, בשבת מברכים אדר ראשון, עוד לפני ברכת החודש? * מפסק דין הרמב"ם לומדים מה כוחו של יהודי לפעול בכל רגע ורגע * יהודי צריך להעמיד עצמו במצב של 'משפטים', ולעשות חשבון-נפש האם הוא נמצא במצב של 'גאולה' * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. ...בהמשך להאמור לעיל אודות האפשרות דקידוש החודש על-פי הראיה עוד לפני מולד הלבנה דר"ח אדר ראשון – ישנם כאלו שמתעוררת אצלם תמיהה:

יושב לו יהודי ומדבר באדישות גמורה – "קאַלט-בלוטיק'ערהייט" – אודות ביאת משיח צדקנו כדבר מציאותי העומד להתרחש בפועל ממש ברגעים הקרובים, בה בשעה שכל אחד – הן המדבר והן קהל השומעים – עשה כבר תכניות מפורטות בקשר להנהגתו ומעשיו ביום ראשון, ביום שני וכו', ולא דווקא שכולם לקחו בחשבון את האפשרות של ביאת המשיח... ולפתע, מדברים בסגנון כזה כאילו משיח צדקנו באמת עומד לבוא עוד לפני ר"ח אדר ראשון?!...

הן אמת שעד רגע המולד – בצהרי יום ראשון, בשעה הי"ב, מ"ג דקות וג' חלקים (כפי שהכריזו לפני "ברכת החודש") – ישנו משך זמן של כמה וכמה שעות, ובפרט במדינה זו, שזמני היום והלילה הם בהפרש של ו' או ז' שעות מזמני היום והלילה בארץ ישראל (ששם יקדשו את החודש על-פי הראיה),

– [ולהעיר מדברי אדמו"ר הזקן בשו"ע1 ש"זמן קריאת שמע ותפילה וזמן כניסת שבת ויום טוב . . בכל מדינה ומדינה לפי זמן הימים והלילות שלה, כי עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים בקריאת שמע ותפילה וקדושת שבת ויום טוב הוא למעלה מגדר המקום והזמן, רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום זמנו הראוי לו"] –

אבל אף-על-פי-כן, איזה שינויים משמעותיים – חושבים לעצמם – יכולים כבר להתרחש במשך השעות הקרובות?!... ואם כן, מהו פשר הדיבור – שואלים בתמיהה – אודות קידוש ראש-חודש אדר ראשון על-פי הראיה, מכיוון שבינתיים יבוא משיח צדקנו?!...

והרי פשוט שדברים הנ"ל לא נאמרו לשם דיבור בעלמא, כדי למלא את הזמן...

ובכן, לכל לראש יש לבאר ולהסביר את תוכן הדברים הנ"ל על-פי הלכה – שהאמור לעיל הוא פסק דין ברור ברמב"ם, בספר הי"ד, "הלכות הלכות", "בלשון ברורה ודרך קצרה"2, ובמילא, אין מקום לוויכוח ושקלא-וטריא בדבר, ונוסף לזה, כל פסק דין בתורה, שנתפשט ונתקבל בכל תפוצות ישראל, יש בו כל התוקף דמצוות-עשה ומצוות לא-תעשה, "על פי התורה אשר יורוך", "לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך גו'"3, כפי שהאריך הרמב"ם4, בפרטי הדברים, כדלקמן.

ב. בספר הי"ד5 - פוסק הרמב"ם: "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלים", "מיד" כפשוטו, תיכף ומיד ממש (כמובן מהמשך דברי הרמב"ם6 - "מיד כו' טרם יקראו").

ומובן, שעניין זה נפעל אפילו על-ידי עבודת התשובה של יהודי אחד בלבד7 - כפסק-דין הרמב"ם8: "צריך כל אדם שיראה עצמו כו', עשה מצווה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגם לו ולהם תשועה והצלה".

ומכיוון שעל-ידי הרהור תשובה, בשעתא חדא וברגעא חדא, נעשה "צדיק גמור",

-כפסק דין הרמב"ם9 המקדש את האשה "על מנת שאני צדיק (גמור10), אפילו רשע גמור, הרי זו מקודשת מספק, שמא הרהר תשובה בלבו", ומובן, שספק זה אינו אלא ביחס לבית-דין של מטה, שאינו יכול לדעת בוודאות אם אכן "הרהר תשובה בלבו", אבל בנוגע להקב"ה – הרי כלפי שמיא גליא ש"הרהר תשובה בלבו", ובמילא, בשעתא חדא וברגעא חדא נעשה "צדיק גמור" –

הרי אפילו מי שהוא "בעל מרה-שחורה" בתכלית, יסכים אף הוא שבוודאי ובוודאי ישנו בין כלל ישראל יהודי אחד – לכל הפחות – שהרהר תשובה בלבו,

ובפרט ביום השבת, כדאיתא בירושלמי11 (והובא להלכה ברמב"ם12) שאפילו עם-הארץ אינו משקר בשבת, מפני שאימת שבת עליו, היינו, שקדושת השבת פועלת על כל-אחד-ואחת מישראל (גם מי שבמשך השבוע אינו במעמד ומצב הראוי) לומר ולראות את האמת, ומובן, שכאשר רואה את האמת – בוודאי עושה תשובה,

ובמילא – "מיד הן נגאלין", תיכף ומיד ממש.

ומכיוון שכן, הרי תיכף ומיד ממש יורד ומתגלה בית המקדש השלישי, שעומד מוכן בשמים, וצריך רק לרדת ולהתגלות למטה13,

ותיכף ומיד – קיום הייעוד14 "ואשיבה שופטיך כבראשונה גו'", בלשכת הגזית שבבית-המקדש, כפי שלמדים בפרשתנו מהסמיכות דפרשת דינין לפרשת מזבח – "למה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח, לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש"15,

[דפשיטא, שמכיוון שעניינים אלו – ירידת בית-המקדש מן השמים, ושיבת הסנהדרין – יכולים כבר להיות בפועל (לאחרי ביאת משיח צדקנו), הרי אין כל סיבה לדחותם, חס-ושלום, אפילו לרגע אחד בלבד, ובלשון חז"ל16: "לא עיכבן אפילו כהרף עין"],

ואז – ישנו חיוב לקדש את החודש על-פי הראיה, כלומר, להשתדל שיהיו עדים שיראו את מולד הלבנה, וילכו להעיד בבית-דין אפילו בשבת17, כדי שיוכלו לקדש את החודש על-פי הראיה.

ולהעיר מהשייכות דקידוש החודש לעניין הגאולה, שכן, התחלת העניין דיציאת מצרים הוא – מצוות קידוש החודש, "החודש הזה לכם ראש חדשים"18, וטעם הדבר – "שהם עתידים להתחדש כמותה"19, בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי דוד מלכא משיחא, "דוד מלך ישראל חי וקיים"20 (כפי שאומרים ב"קידוש לבנה").

ומכל זה מובן בפשטות, שעל-פי הלכה, יכולה לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו תיכף ומיד ממש, עוד לפני מולד הלבנה בראש-חודש אדר ראשון – לאחרי כמה וכמה שעות,

ובמילא, יוכלו לקדש את חודש אדר ראשון זה על-פי הראיה – מכיוון שישתדלו לראות את מולד הלבנה, ותיכף ומיד ימהרו לרוץ לבית-דין הגדול בירושלים להעיד שראו את מולד הלבנה,

[ובפרט שיוכלו לנצל את כל האפשרויות שישנם בימינו אלו, עד ל"גמלא21 פרחא"...

בנוגע לגדר ד"דרך רחוקה22 בקשר לקרבן פסח – מהלך ט"ו מיל23 - ישנה שקלא-וטריא בנוגע למי שנמצא במרחק זה, אבל, "יכול ליכנס בסוסים ובפרדים"24; אמנם, בנוגע לעדות על קידוש החודש – אין כל תנאים בדבר, ובמילא, יכולים לבוא גם על-ידי "גמלא פרחא"],

ואז יכריזו בית-דין הגדול שבירושלים "מקודש החודש" – ראש-חודש אדר דשנת ה'תשמ"ו!

ג. והנה, על-פי האמור לעיל, מובן, שאצל כל-אחד-ואחת מישראל – "מאמינים בני מאמינים"25 – צריך להיות מונח בפשטות שמשיח צדקנו יכול לבוא בפועל ברגע זה ממש, ועד שזהו דבר המובן ומתקבל בשכל הפשוט, אפילו בשכל דנפש הבהמית...

ומכיוון שכן, הרי השאלה היא לאידך גיסא:

מהי הסיבה שהדיבור בסגנון האמור – דיבור על הגאולה כדבר מציאותי העומד להתרחש תיכף ומיד – נשמע מוזר, ומעורר תמהון?! הרי בוודאי שכל-אחד-ואחת מאמין באמונה פשוטה בכל פרטי ההלכות האמורות לעיל, אשר, תוכנם מכריח באופן ברור ומוחלט שמשיח צדקנו יכול לבוא בפועל תיכף ומיד ממש!

והמענה לזה – שסיבת התימהון אינה מפני שהעניין עצמו תמוה, חס-ושלום, כי אם, מפני שלא רגילים לחשוב על זה כלל!

אדם שרגיל לעסוק בעניינים מסויימים, ולפתע שומע אודות עניין שאינו שייך אליו – עלול הדבר להישמע כמוזר ותמוה.

ועל-דרך-זה בענייננו:

כל אחד ואחת עסוק בענייניו הוא – עניינים כשרים וטובים, "גלאַט-כשר", אבל עניינים שאין להם שייכות עם עניין הגאולה, ובאופן כזה הולך ומתרגל, עד שהרגל נעשה טבע שני26, ולמטה מזה – טבע סתם27.

ובמילא, כאשר לפתע פתאום "פאָרט מען אריין" עם עניין הגאולה – הרי מכיוון שאינו רגיל לחשוב על זה כלל, אזי נשמע הדבר מוזר ותמוה, ועד כדי כך, שנדמה לו כאילו אין הדבר שייך אליו כלל, לא בעבר, לא בהווה, וגם לא בעתיד, חס-ושלום!

אדרבה: יעשה כל אחד ואחת חשבון-צדק בנפשו, מתי הייתה הפעם האחרונה שחשב אודות משיח צדקנו אליבא דנפשי', "אז אים מיינט מען טאַקע", שהקב"ה – על-ידי משיח צדקנו – יוציא אותו מגלות זו בפועל ממש, והוא, ביחד עם משיח צדקנו, ילכו ויבואו לארץ ישראל!...

לא מבקשים מאף אחד לתת דין-וחשבון על-זה – מתי חשב בפעם האחרונה על הגאולה – למישהו אחר; ייכנס בחדר לפנים מחדר, במקום שאין איש רואהו, ושם יעשה חשבון-צדק בנפשו...

ד. וברור הדבר, שכאשר יעשה חשבון-צדק בנפשו, וישפוט – "משפטים" – את מעמדו ומצבו בקשר למחשבה על-דבר הגאולה, הרי בוודאי יבוא לידי הרהור תשובה...

ואז – יפעל הוא את עניין הגאולה תיכף ומיד – "מיד הן נגאלין", מכיוון שהרהור תשובה שלו יכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות ויגרום לו ולהם תשועה והצלה,

ובפשטות – שתיכף ומיד ("לא עיכבן אפילו כהרף עין") באים כל בני-ישראל לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש ולבית המקדש,

וכאמור, שם יהיו הסנהדרין שיקדשו את החודש על-פי הראיה, ומשה ואהרן עמהם28,

וכל עניינים אלו בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, תיכף ומיד, בעגלא דידן ממש.

(משיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ו – תורת מנחם תשמ"ו, כרך ב' עמ' 553)

__________________________

1)    אורח חיים סימן א' סעיף ח' – במהדורה בתרא.

2)    לשון הרמב"ם בהקדמתו לספר הי"ד.

3)    שופטים יז, יא.

4)    ריש הלכות ממרים.

5)    הלכות תשובה פרק ז' הלכה ה'.

6)    דברי הרמב"ם שם הלכה ז.

7)    ראה זוהר חדש סוף פרשת נח (כ"ג ריש עמ' ד). וראה בוני ירושלים סוף פרק ד'. מאמרי אדה"ז הקצרים עמ' תג.

8)    שם פרק ג' הלכה ד'.

9)    הלכות אישות סוף פרק ח'.

10)  כן הוא באור זרוע, סקי"ב. תניא פרק א'. לקוטי תורה ריש פרשת דברים (א, ב). ובכמה מקומות.

11)  דמאי ריש פרק ד'.

12)  הלכות מעשר ריש פרק י"ב.

13)  ראה פירוש רש"י ותוספות – סוכה מא, סוף עמ' א' ובהנסמן בליקוטי-שיחות חלק י"ח עמ' 418, הערה 62.

14)  ישעיה א, כו. וראה רמב"ם הלכות סנהדרין פרק י"ד הלכה י"ב. הלכות מלכים רפי"א.

15)  פרש"י ריש פרשתנו.

16)  מכילתא ופרש"י בא יב, מא.

17)  ר"ה ספ"א. רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכה ב'.

18)  בא שם, ב.

19)  סנהדרין מב, א. רמב"ם הל' ברכות פרק י' הלכה ט"ז.

20)  ראש השנה כה, א.

21)  לשון חז"ל – יבמות קטז א. ועוד.

22)  בהעלותך ט, י.

23)  פסחים צג. ב. רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ה' הלכה ח'.

24)  פסחים צד ריש עמ' א.

25)  שבת צז, א.

26)  שבילי אמונה נ"ד ש"ב. פחד יצחק בערכו. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו.

27)  תניא פמ"ד.

28)  ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.

סיכום:

דובר על קידוש חודש אדר ראשון בשנה זו על-פי הראייה, ובהמשך לזה ישנם שתמהים על 'יהודי', שיושב ומדבר בפשטות על משיח צדקנו כדבר שיש לו היתכנות מציאותית. אמת, ישנן עוד כמה שעות עד לרגע המולד, ובכל זאת הם תמהים: הייתכן ששינויים קיצוניים כאלו יכולים להתרחש בשעות כה ספורות?

אלא שהדברים מבוססים על פסק דין הרמב"ם: "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה... ומיד הן נגאלים". זה נפעל אפילו על-ידי יהודי אחד שעושה תשובה, כדברי הרמב"ם: "עשה מצווה אחת הרי הכריע את עצמו... וגם לו ולהם תשועה והצלה".

חיזוק לדבר: הרמב"ם פוסק שהמקדש אישה על מנת שהוא צדיק גמור – מקודשת, שכן דיי בהרהור תשובה כדי להיעשות "צדיק גמור". על כן, לפחות יהודי אחד מתוך כלל ישראל הרהר תשובה בליבו ונעשה צדיק גמור, וממילא "מיד הן נגאלין".

ומיד עם ביאת המשיח יתקיים הייעוד "אשיבה שופטיך כבראשונה", ומיד יחול החיוב לקדש את החודש על-פי הראיה, אפילו בשבת!

הקשר בין קידוש החודש לעניין הגאולה, הוא בכך שהתחלת יציאת מצרים הייתה במצוות קידוש החודש – "החודש הזה לכם ראש חודשים", וטעם הדבר – "שהם עתידים להתחדש כמותה" בגאולה האמיתית והשלימה.

לפי זה, השאלה היא לאידך גיסא: הייתכן שדיבור בסגנון כזה מתקבל בתימהון בשכל דנפש הבהמית? אלא הדבר נובע מכך שאין רגילים לחשוב על כך. עסוקים בדברים טובים, אך כאלו שאינם קשורים עם עניין הגאולה, ולכן כאשר מדברים לפתע על הגאולה – הדבר מתקבל בתימהון. יש לעשות חשבון צדק נפשי: מתי הפעם האחרונה שחשבתי על משיח צדקנו?

וכאשר כל אחד ישפוט את עצמו – 'משפטים' – יפעל הוא את עניין הגאולה, מכיוון שההרהור תשובה שלו יכריע את העולם כולו לכף זכות, עד לבניין בית המקדש, ושם ישבו הסנהדרין שיקדשו את החודש על-פי הראיה בקרוב ממש!


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)