שאלה: כשקוראים לאדם לעלות בתורה או כשמברכים אותו, וכמו-כן בנוסח מצבה ובנוסח הזכרת נשמות, האם יש להזכיר את שם אביו או את שם אימו?
תשובה: למנהג האשכנזים קוראים אדם לעלות לתורה (וגם מברכים אותו אחר-כך) בשמו ושם אביו. וכתבו האחרונים שחלילה מלשנות מנהג זה. הדבר מתאים לכלל שהשתייכות לשבט (כוהן, לוי, ישראל) נקבעת על-פי האב; בספר במדבר מוזכרים כל ראשי שבטי ישראל בשם האב; וכן בשטרות, הנכתבים על-פי ההלכה, כותבים בכל עדות ישראל הן לגבר הן לאישה את שם האב.
ברוב קהילות הספרדים נהוג שלא לקרוא לעולה בשמו (שלא יעבור על דברי חז"ל במי שקוראים לו ואינו עולה), ומברכים אותו בשמו ושם אימו.
בזוהר נאמר שכאשר מתפללים לרפואת אדם מזכירים אותו בשם אימו, ככתוב (תהילים פו,טז): "והושיעה לבן אמתך" (ואולם בעל ה'הפלאה' כתב בשם חז"ל שזאת רק בתפילות לבריאות הגוף, אבל בתפילות לעליות הנשמה מזכירים את שם האב). כשהזכרתי לפני הרבי אנשים שנפטרו, ביקש את שם האב.
ב'הזכרת נשמות' (כנהוג בקהילות אשכנז בשלושת הרגלים וביום הכיפורים) מנהג חב"ד להזכירם בשם האם, וכך נוהגים הספרדים בנוסח ה'השכבה'. ויש המזכירים בשם האב. ויש המזכירים את שני ההורים.
גם בנוסח המצבה כותבים למנהג האשכנזים את שם הנפטר/ת ושם האב, ולמנהג הספרדים שם האם. במצבות הרבניות של אדמו"רי חב"ד מוזכרים שני ההורים.
מקורות: שבת סו,ב. זוהר ח"א פד,א. שו"ע או"ח סי' קלט ס"ג, רמ"א ונו"כ, פסקי תשובות, וש"נ. פנים יפות ס"פ בהעלותך. נטעי גבריאל הל' אבילות ח"ב פס"ו ס"ו ופע"ט סי"ד, וש"נ. שלחן מנחם ח"א סו"ס צ. אוצר מנהגי חב"ד, יו"כ, עמ' רכג. ילקוט יוסף, ביקו"ח ואבילות עמ' תקלו. ספר 'ימי חב"ד'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
