ב"ה, י"ג טבת, תש"כ
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה ארי' שי'
שלום וברכה!
במענה למכתבו מאור ליום השני, בו שואל בשינוי הלשון של פירוש רש"י על התורה (ויגש מו, כח) מלשון המדרש (בראשית פרשה צ"ה) שרש"י מביא את הלשון, שמשם תצא הוראה, ובמדרש כתוב, שיהא מורה בו דברי תורה.
ידוע שמדרשים רבים שרש"י, והראשונים בכלל, ראו, לא הגיעו אלינו, גם במדרשים שכן נמצאים, יש בהם נוסחאות שונות, הלשון בתנחומא הוא: שיהא מורה שם הוראה.
מה שרש"י בחר בנוסח זה, כתנחומא ולא כנוסח מדרש רבה, אפשר לומר בפשטות, כי זה קרוב יותר לפשט הפסוק "להורות" ולא "ללמד", שזהו החילוק בין לימוד תורה, לאופן (שבא אחר כך, ל)פסיקת דין, ורש"י בפירושו על התורה, משתדל תמיד שהפירוש יהי' כמה שיותר קרוב לפשט הכתוב, לעומת זאת במדרש מעונינים לפעמים דוקא באופן הדרוש, וק"ל.
אפשר לומר, שרש"י כולל את פשט המדרש רבה. ההבדל בין שני הענינים הוא: שיהא מורה שם תורה, ייתכן לימוד התורה ולא בקשר לפסק דין, אבל לפסק דין מוכרח הרי להיות לימוד תורה, לכן מביא רש"י את הלשון הוראה, הקרובה יותר ללשון הכתוב, ובד בבד, הרי הוראה כוללת את לימוד התורה, שיש בכלל מאתים מנה.
ולהעיר ממה ששמענו, פתגם אדמו"ר הזקן על פרשת ויחי יעקב, ועל פירוש רש"י זה שאודותו כותב (ראה היום יום י"ח טבת).
והשם יתברך יעזור, שכל אחד מאתנו יפעל במצרים שלו על דרך האמור בתורה זו של אדמו"ר הזקן, ושזה יהי' בחיות וחמימות ובהתלהבות חסידותית.
בברכה לבשורות טובות.
(אגרות קודש מתורגמות – ג' עמ' 162)
ב"ה, י"ג כסלו, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה יואל שי'
שלום וברכה!
במענה על מכתב כת"ר מודיע מעריכת מלוה מלכה סעודתא דדוד מלכא משיחא במוצש"ק ויגש אליו יהודא (וכמ"ש אחד באחד יגשו, וזה יהיה' לעת"ל כו' אז ועבדי דוד מלך על כל ישראל – תורה אור לרבנו הזקן ר"פ ויגש מד, ב).
יהי רצון אשר באסיפת כו"כ מבני ישראל דאכל בי' עשרה שכינתא שריא ובסעודתא דדוד מלכא חי וקיים (עיין זהר ויגש רז, רע"א. ובמפרשיו שם מובן שזהו ענין גישה דיהודה ליוסף), יתעוררו בהוספה בעניני תורתנו ומאור שבתורה פנימיות התורה, שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות – ותומשך ההתעוררות על כל הימים הבאים לקראתנו לשלום.
בכבוד ובברכה.
(אגרות-קודש כרך טז עמ' קמג) |
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:31
