ללכת אל העצמות הפנימית של היהודי, לעזוב את העניינים הארציים והחומריים וגסות הנפש-הבהמית, את ההרגלים, המידות והמוחין של הנפש-הבהמית, ועל-ידי זה להגיע אל ה"ארץ העליונה"
ב"ה, ה' מ"ח, תשכ"ב
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מכ' נתקבל.
ויהי רצון אשר בכל עניניו יבשר טוב בטוב האמתי,
וע"פ מה שנתבאר בתחלת וראש פרשת שבוע זה:
לך לך: ההוראה כללית היא ללכת לך – לאמיתית מציאותך ועצמותך – העצם של כאו"א מזרע אברהם אבינו,
וזהו ע"י עזיבה והליכה
מארץ: ענינים הארציים והחומריים. גסות נהי"ם דנה"ב,
וממולדתך: מה שבא מצד הרגילות, מדות דנה"ב,
ומבית אביך: מוחין דנה"ב,
וזוהי הדרך שבאים
אל הארץ – העליונה – אשר אראך.
וכידוע מהבעש"ט בשם הרס"ג כי עיקר בריאת האדם בעוה"ז לשבר מדות כו' שלו כו' וז"ש לך לך גו',
ובדרגא נעלית יותר – מענה אדה"ז להצ"צ: כל ענין החסידות לשנות טבעי מדותיו.
וציווי ה' ע"י עבדיו רבותינו נשיאינו ה"ז גם נתינת כח,
אלא שצ"ל: דוקא – אתה בבחירתך.
המצפה לבשו"ט בכהנה"ל.
__________________
לך – לאמיתית: ראה בכ"ז סד"ה לך (הא' והב') בהמשך רס"ו. זח"א ר"פ לך.
(אג"ק כרך כב עמ' יז)
ב"ה, ט' מ"ח תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מיום הראשון, בו כותב גם ע"ד הפתקא שכתב בליל הוש"ר.
ומובן שנעם לי לקרות אח"כ מכתבו, הכתוב ביום הראשון לס' לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.
וידועה הוראת-פתגם רבנו הזקן, מ'דאַרף לעבן מיט דער צייט, הכוונה מיט דער סדרה פון דער וואָך, וידוע פירוש תורת החסידות בפסוק האמור.
ויהי רצון שיקיים החלטתו בפועל, בהתמדה ושקידה ובהתלהבות חסידותית – בנגלה ובחסידות גם יחד ובהידור בקיום המצות, והשי"ת יצליחו גם כפירוש השני אשר אראך, שמראים ומגלים הכחות הפנימים שישנם בו שיפעלו פעולתם ועד לחיי היום יומיים, ועוצם וערך כחות הפנימים הרי מובן ומבואר בכ"מ.
בברכה לבשו"ט בכל האמור.
(אג"ק כרך יט עמ' לז) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
