כשהתורה מתארת את צדקתו של נח, היא מדגישה: "נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו". על כך דורשים חז"ל (סנהדרין קח,א) שרק בדורו נחשב צדיק ולא לעומת דורות אחרים. הזוהר (בראשית ס,א) מפרט שלושה דורות של צדיקים שלעומתם נח "אינו נחשב לכלום": דורו של אברהם, דורו של משה ודורו של דוד.
מדוע משווים את נח לשלושה דורות אלה דווקא ולא לדורותיהם של צדיקים אחרים? מסביר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות, כרך לה, עמ' 15) שאצל כל שלושת הצדיקים הללו (אברהם, משה ודוד) התחיל שלב חדש בבניין העולם ובתהליך הבאתו אל תכליתו. אברהם, היהודי הראשון, פתח את השלב שבו מופיע בעולם עם ישראל ומתחיל במילוי תפקידו. משה הביא לעולם את התורה, וממנו והלאה ניתן הכוח לקדש ולזכך את העולם על-ידי התורה. דוד המלך פתח את תקופת המלכות (כלשון הרמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ח, שדוד הוא "עיקר המלכות"), שעיקר עניינה – להמליך את הקב"ה למלך על העולם.
לא נחשב 'לכלום'
גם נח פותח תקופה חדשה בבריאה – העולם שלאחר המבול. המדרש (בראשית רבה פרשה ל,ח) אומר שכשיצא נח מהתיבה "ראה עולם חדש", ובו התחיל למעשה ביסוסו של העולם המתוקן. ואולם עבודתו של נח הייתה בדרגה של התחלה בלבד, ואין היא נחשבת "לכלום" לעומת עבודתם של אברהם, משה ודוד (ולכן ראשי התיבות אברהם, דוד משה הם – 'אדם', כי על-ידם באה בריאת האדם לידי שלמות).
צדקתו של נח הייתה בעיקר באותו תחום שבו הרשיעו וחטאו בני דור המבול. הללו היו מושחתים בעניינים שבין אדם לחברו, ובתחום זה היה נח צדיק תמים. ואולם שלמות בדברים שבין אדם לחברו לא דיי בה להביא את העולם אל תכליתו האלוקית, ואין זו אלא מניעת שיבושו של העולם ואי-פגיעה במהלך החיים התקין בו.
לכן עבודה זו אינה נחשבת "לכלום" לעומת עבודתם של אברהם, משה ודוד, ששלמותם הייתה לא רק בדברים שבין אדם לחברו, אלא בעיקר בחיבור העולם עם הקדושה האלוקית. כל אחד ואחד מהם הוסיף נדבך בחיבור העולם עם הקדושה: אברהם הפיץ בעולם את האמונה בא-ל אחד; משה קיבל את התורה, שנועדה לקדש את העולם; ודוד הכין את התשתית לבית המקדש (כמו שכתוב: "כְכָל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹקַי". דברי הימים א כט,ב), שבו שרתה השכינה.
מהכרה ולא מיראה בלבד
ההבדל בין נח ובין אברהם, משה ודוד התבטא בעוד היבט. עבודתו של נח נבעה בעיקר מיראה. אזהרתו לבני דורו הייתה מבוססת בעיקר על הפחד מפני המבול. אפילו עליו עצמו מספר המדרש (בראשית רבה פרשה לב,ו): "נח מחוסר אמונה היה; אילולי שהגיעו המים עד קרסוליו, לא נכנס לתיבה". עבודה כזאת אינה עבודה שלמה.
לעומת זה, עבודתם של אברהם, משה ודוד נבעה מתוך הכרה פנימית עמוקה בגדולת ה', והכרה זו הופצה על-ידם לכל העולם. לכן דווקא עבודתם הציבה את היסודות לתיקונו האמיתי של העולם ולהעמדתו על תכליתו.
השלמות המלאה של העבודה הזאת תהיה על-ידי "מלך מבית דוד", משיח צדקנו, שיתקן את העולם כולו לעבוד את ה' יחד, עד שגם אומות העולם יאמרו (כלשון הנביא ישעיה ב,ג): "לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה', אֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו". כמו-כן המשיח יביא את כל הברואים לידי שלמות, כלשון הנבואה (שם יא,ט): "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
