חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:31 י"א בכסליו התש"פ, 9/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והלימוד בו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
שבירת הלוחות בשביל להציל את ישראל
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן והלימוד בו
לקחת מהשמחה לכל השנה
נעליים קרועות בגן-עדן
פרשת זאת הברכה
שמחת-תורה בעולם החסידי
שמחת תורה
הלכות ומנהגי חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד

להעמיק, לעיין ולדקדק בשולחן ערוך רבינו הזקן – זו הייתה תביעתו החוזרת ונשנית של הרבי במהלך השנים * שמחה גדולה עם הדפסת השולחן ערוך * דברים בהפלאת החיבור בידי רבינו הזקן למען כלל ישראל * שורשיו של השולחן-ערוך בפנימיות התורה, דיוקים בניסוחיו, וכללים שלפיהם ערך רבינו הזקן את חיבורו

יותר מפעם אחת דיבר הרבי על הצורך בלימוד שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, העיון והעיסוק בו.

כך, למשל, בשבת-קודש פרשת חיי שרה תשכ"ט (תורת מנחם כרך נד עמ' 282) התבטא:

כבר הגיע הזמן שיתחילו ללמוד שולחן ערוך של רבינו הזקן!...

ובו' תשרי תש"ל, במהלך ההתוועדות, אמר (תו"מ כרך נח עמ' 39):

דובר כמה פעמים אודות גודל כאב הלב על זה שלא מונחים כדבעי – ועל אחת כמה וכמה שאין עוסקים בלהט – בלימוד השולחן-ערוך של רבינו הזקן.

על קביעת עתים בתורה בלימוד שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן – דיבר הרבי גם בשנת תש"נ ('התוועדויות תש"נ' כרך ב' עמ' 161) וציין:

ונוסף על הקביעות-עתים בזה של כל אחד בפני-עצמו, כדאי גם להנהיג שיעורים ברבים... ואפילו במקומות שיש כבר קביעות בזה – יכולים להוסיף בכמות ובאיכות.

להתוועדות י"ט תמוז תשכ"ח – התוועדות נדירה שהתקיימה לפני תפילת מנחה – נכנס הרבי עם שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן כרך ה-ו (בלתי מכורך), ובמהלך ההתוועדות אמר (תורת מנחם כרך נג עמ' 301):

ישנו עוד ענין של שמחה הקשור עם נגלה דתורה... בימים אלו נסתיימה הדפסת השולחן-ערוך של רבינו הזקן (פעם נוספת) בחצי כדור התחתון... ויש בו גם הוספות... והרי זה ענין של "גמרה של תורה" שבו מחוייבים על-פי דין בעשיית שמחה...

בו ביום כתב איגרת למר שז"ר ('אגרות-קודש' כרך כה עמ' קצג ואילך) ובו כתב לו בין השאר:

קבלתי היום ידיעה אשר הכרך האחרון של שו"ע רבינו הזקן הובא היום לבית הכריכה [כריכיה], וכשיביאוהו מכורך משם יושלחו לכ' [=לכבודו] כבקשתו שני טופסים.

[השווה: ספר ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבלוגרפי', קה"ת תשד"מ עמ' 139 אות לט (וראה גם שם עמ' 141-140)]

כתב הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי (ז"ל) ב"פתח דבר" לספרו על הלכות תלמוד תורה: "משאת נפשו של כ"ק אדמו"ר להשריש ולהגביר את העסק והעיון בשולחן-ערוך רבנו הזקן, בכל הזדמנות עורר ועודד את הלימוד לא רק לשם ידיעת המעשה אשר יעשון, אלא גם את המשא ומתן ופלפולא דאורייתא בדבריו הקדושים של רבנו הזקן.. אף ביקש ותבע להביאם לדפוס כדי לזכות את הרבים.. וכפי שהורנו שהרי זה בכלל הפצת מעיינות החסידות".

בהזדמנות ('התוועדויות תשמ"ח' כרך ב' עמ' 208) הסביר הרבי כי בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן יש בו את המעלה של הלכות – עצם התורה – וטעמיהן – חכמת התורה.

"הרב" סתם, כבר יודעים למי הכוונה...

בשיחתו מי"ט כסלו תשכ"ט אמר הרבי (תו"מ כרך נ"ה עמ' 37 ואילך):

רבינו הזקן נבחר על-ידי הרב המגיד ממעזריטש ללקט ולקבע מכל השקלא-וטריא של הראשונים והאחרונים את כל הדינים למעשה בפועל.

וכידוע הסיפור שרבינו הזקן הביע דאגתו מגודל האחריות שבדבר, ואף-על-פי-כן לא התחשב עם האחריות, וכתב ו"בנה" את השולחן-ערוך, כפי שנקרא בכל המדינות בשם "שולחן ערוך הרב" ["הרב" סתם, וכבר יודעים למי הכוונה...] שזהו ענין שממנו אורה יוצאה – הוראה לכל אחד ואחת מישראל בחיי היום-יום, שלכן הנה רובו ככולו ממה שנשמר הוא חלק אורח חיים, וכן "הלכות הצריכות מלוקטות" מחלק חושן-משפט, שהם בעיקר ענינים הנוגעים בחיי היום-יום, כפי שרואים בפועל... וזה נתפשט בתפוצות ישראל ונתקבל אצל רוב הציבור – שאז הרי זה נעשה ענין שיש בו התוקף של מצות עשה ומצות לא תעשה.

פעם אחרת ('התוועדויות תנש"א' כרך ד' עמ' 299 הערה 33) ציין הרבי:

השולחן-ערוך של רבינו הזקן מיוסד כולו לגמרי על פנימיות התורה.

אחד החידושים הבולטים בשולחן-ערוך של רבינו הזקן הוא כאמור, שבו נכללו "הלכות בטעמיהן" – דבר שאינו בנמצא, לכאורה, בשולחן-ערוך של ה"בית יוסף".

בשנת תנש"א ('התוועדויות תנש"א' כרך ב' עמ' 266; כרך ד' עמ' 299 הערה 33) הסביר הרבי, שלמעשה שניהם עשו אותו מעשה אלא שבשינוי מקום:

הבית יוסף ואדמו"ר הזקן כתבו שניהם הלכות בטעמיהן, אלא שהבית יוסף חילקם לב' חיבורים, בחיבורו הארוך (בית יוסף) על הטור ביאר בהרחבה את טעמי ההלכות (כמ"ש בהקדמתו לחיבורו), ולכן השמיטם ב"שולחן-ערוך".

ואדמו"ר הזקן עשה מהם חיבור אחד, דבר השלם. אף שלפנינו אינו נמצא "דבר השלם" כיון שחלקים ממנו לא הגיעו לידינו עד היום הזה.

ולמרות שלפועל אין לפנינו "דבר שלם" הרי בהשגחה-פרטית ניתן ללמוד ממקומו המפורשים על מקומות החסרים:.

כך אמר הרבי בשיחת פורים תש"ל (תו"מ חנ"ט עמ' 406):

בשולחן-ערוך של רבינו הזקן מצינו ענינים שהובאו לכאורה שלא במקומם, ומהם מתברר דעתו של רבינו הזקן בכמה מקומות.

בשיחת יו"ד שבט תשכ"ט (תו"מ כרך נב עמ' 210):

אף שלא הגיעו לידינו הלכות תענית בשולחן-ערוך של רבינו הזקן, הרי בדיני ערב שבת מביא רבינו הזקן כמה דינים בנוגע לתענית, ומזכיר גם "המתענה... ביום שמת בו אביו ואמו" (אורח חיים סרמ"ט סי"ג).

וממשמעות דברי הרבי בש"פ משפטים תשד"מ למדנו (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 981) כי אף שחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן לא הגיע לידינו – הרי ב"הלכות פסח" כלל כמה וכמה ענינים יסודיים השייכים לחלק "יורה דעה" (ראה סימנים תמז תנא-ב) [וראה גם תורת מנחם כרך נט שם הערה 333].

גודל הדיוק שלו

בש"פ צו תשכ"ט (כרך נו עמ' 32 והע' 4) התבטא הרבי אודות "גודל הדיוק של רבינו הזקן.. אפילו בנוגע לתיבות אחדות, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לענין שלם, ובפרט כשמשנה מהלשון שנאמר במקום שלכאורה הוא המקור לדבריו, הרי בודאי שזהו בתכלית הדיוק".

כמה ימים אחר כך הייתה לרבי הזדמנות להביע את שביעות-רצונו מדיוקים בשולחן-ערוך רבינו.

היה זה במהלך סעודת החג ביום א' של פסח תשכ"ט (תו"מ כרך נד עמ' 56; המלך במסיבו כרך א' עמודים רפז-ט). חתנא וגיסא דבי נשיאה הרש"ג הציג בפני הרבי שאלה שהציעו בפניו תלמידי התמימים, מדוע בסימן תעב סעיף יד מביא אדמו"ר הזקן "שהד' כוסות... כנגד ד' לשונות של גאולה... והוצאתי וגאלתי ולקחתי והצלתי", שלא כסדרם בכתוב.

הרבי הביע שביעות רצונו מהדיוק בלשון אדמו"ר הזקן, ובאותו ערב – ליל ב' דחג-הפסח – ביאר זאת בהרחבה ובסיום דבריו אמר (תו"מ שם עמ' 80):

וכאן רואים עד כמה מדוייקים כל הענינים, ואפילו ענין שחושבים שאפשר לדלג עליו מבלי לדייק כו', גם הוא מדוייק, ובזה מודגשת המתיקות של התורה "מה נעימים חוקיו ומשפטיו ברוך-בוא" – כדברי הצמח-צדק.

ושוב מצינו את הרבי מתייחס לגודל הדיוק בשולחנו של רבינו הזקן: "כידוע עד כמה מדוייק לשון רבינו הזקן בשולחן-ערוך בכל תיבה", אמר הרבי בש"פ במדבר תש"ל (תו"מ כרך ס' עמ' 316); בבארו את דבריו "בב' סיון א"ל משה לקדשם לתורה" (או"ח סו"ס תצד).

"ידוע שכל תיבה שבשולחן-ערוך היא מדוייקת ומתאימה ונוגעת בפועל הן בנוגע לנגלה דתורה והן בנוגע לפנימיות התורה 'נשמתא דאורייתא'" – התבטא הרבי בש"פ בא יו"ד שבט תש"ל (תו"מ חנ"ט עמ' 90).

הדברים נסובו על דברי אדה"ז בנוגע לכניסת שבת בסימן רס"ב סעיף ד': "כיוצא לקראת המלך.. בואו ונצא לקראת שנת המלכה".

גודל הדיוק בולט במיוחד כאשר אדמו"ר הזקן משנה מלשון המגן אברהם – שזהו לכאורה מקור הדברים (תו"מ כרך ס' עמ' 316).

"כדאי הוא רבינו הזקן לסמוך עליו"

בש"פ צו תשכ"ט (תו"מ כרך נו עמ' 32) אמר הרבי:

מחדש רבינו הזקן חידוש גדול – ואף שצריך למצוא מקור לדבר, הרי כדאי הוא רבינו הזקן לסמוך עליו.

דברי הרבי נסובו על דברי אדה"ז, שכאשר חל י' ניסן בשבת, אזי לא חל התענית (על פטירת מרים) מלכתחילה, ולכן אין צורך לדחותו [כמו צום גדליה, שבראש השנה נהרג, ונדחה תעניתו ליום חול ('טורי זהב' אורח חיים סימן תקמ"ט)] לי"א ניסן.

הרבי הסביר, כי תענית י' ניסן (שסיבתה מיתת צדיקים) קשורה עם המשכת עונג העליון כו' דבר שנפעל מצד השבת עצמו, "וקראת לשבת עונג".

בוא"ו תשרי תש"ל (תו"מ כרך נח עמ' 39) אמר הרבי:

מצינו כמה פסקי דינים בדברי האחרונים שלא הובאו בשולחן-ערוך של רבינו הזקן, כולל גם פסקי דינים של המגן אברהם, שעליו סמך רבינו הזקן יתר מן המדה (כמ"ש בדברי נחמי'), ואעפ"כ, באותו סימן שמביא פסקי דינים של המגן אברהם, יש פסקי דינים שאינו מבין, ועל-ידי לימוד בעיון ניתן לברר מאי טעמא בזה.

ועוד הסיק הרבי (שם):

מוכח מכמה מקומות – "כלל" – שמביא רק דינים שנזכרו בפירוש לפניו – להכריע בהם, או גם ללמוד דין שהוא בדומה ממש להמפורש לפניו על דבר הנהגת הרמב"ם.

מפסקי רבינו הסיק הרבי על היותו של ה'חק יעקב' פוסק גדול – וכך אמר בהתוועדות וא"ו תשרי תש"ל (תו"מ עמ' 41):

את ה'חק יעקב' מביא רבינו הזקן בהלכות פסח ריבוי פעמים... ומזה מוכח שמחשיבו לאחד הפוסקים ובר-סמכא הכי גדולים.

כללי 'שלחן ערוך' אדה"ז

בשנת תש"ל (ו' תשרי) התייחס הרבי לצורך במציאת הכללים לפיהם נקט אדמו"ר הזקן בחיבור ה'שולחן ערוך' שלו:

להלן נביא כללים בודדים העולים מדברי הרבי:

1. שולחן-ערוך אדה"ז הוא יותר בדרך הנגלה ("הגדה של פסח" פיסקא ותחת המרור).

2. גם במקומות הנראים בהשקפה ראשונה כאילו אין בהם הלכה, הרי אחר העיון בלשונו הזהב מוכח שיש בהם הלכות (עפ"י אגרות-קודש כרך ה' עמ' קי; וראה לקו"ש כרך לב פרשת אמור).

3. אדמו"ר הזקן סומך על מה שיכתוב באותו סימן אחר-כך. ולדוגמה, בסעיף ז' סומך על האמור בסעיף יא שלאחריו. זאת גם כאשר בסעיף המוקדם מביא הלכה ללא דעה חולקת, ובסעיף המאוחר יפרט מחלוקת בדבר, שתוכיח על הסעיף המוקדם.

וטעם הדבר משום שדרכו בעקבות הרמב"ם, "להעתיק הדינים באופן ובמציאות שמצאם בהספרים והפוסקים שקדמו לו" (מכ' כ"ז ניסן תשי"ג – 'אגרות-קודש' כרך ז' עמ' רכח)

4. לפעמים כתב אדמו"ר הזקן "כמו שנתבאר בסימן...", ובהכרח שהציון לאותו סימן הוא רק לכללות הדין, אבל לא לפרטיו (הגדה של פסח).

5. בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן כותב דין שאינו מובא לא בשולחן-ערוך המחבר ולא בש"ס. פשוט, אפוא, שכדרכו יציין המקור לחידושו – לקוטי שיחות כרך טז.

6. אין דרכו בכללים ומנינים (הנהגתו היא בדומה להרמב"ם) – לקוטי שיחות כרך יד עמ' 236.

בעוד הזדמנויות ברבים עורר הרבי בנושאים אלו, עודד יוזמות כגון הוצאת "יגדיל תורה" בניו-יורק ובירושלים ת"ו, ותבע ממחברים ולומדים לעסוק ובלהט בשולחן של רבינו הזקן.

נחתום באיחול של רבינו משנת תשכ"ח (במכתב לשז"ר – אגרות-קדוש כרך כ"ה עמ' קצד):

ויהי רצון אשר תורת רבנו הזקן בעל התניא – (פוסק בנסתר דתורה) – והשולחן-ערוך – (פוסק בנגלה דתורה), תאיר דרכנו ודרך כל אחד ואחת מעמנו בני ישראל, כל אחד אשר בשם ישראל יכונה, ללכת דרכו בחיים כהתחלת (ויסוד קיום כל) השולחן-ערוך: עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)