חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 כ"ג בחשון התש"פ, 21/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להקיף בחיבוק
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1655 - כל המדורים ברצף
לחוש קדושה בארוחת צהריים
יש חדש
מסרבים להיפרד ממשה רבנו
סוכות
מהו נוי סוכה
לזַמֵן שמחה
אתרוג מהלב
להקיף בחיבוק
כשהניידת עצרה את בניית הסוכה
סוכה במו ידיך

מוסבר בתורת החסידות שבזמן הזה האור האלוקי הניתן לקליטה הוא אור מצומצם, המכונה 'ממלא כל עלמין', ואילו לעתיד לבוא יאיר האור ה'סובב כל עלמין', המכונה 'אור מקיף'. זה הקשר המיוחד בין חג הסוכות ובין הגאולה, שכן גם בחג הסוכות אנו זוכים ל'אור המקיף'. הסוכה עניינה 'אור מקיף', החובק את היהודי.

הפסוק (שיר השירים ב,ו) "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" רומז למועדי חודש תשרי: "שמאלו תחת לראשי" מכוּון כנגד ראש השנה ויום הכיפורים, שהם ימי הדין והיראה ("שמאל"); ואילו "וימינו תחבקני" אמור על חג הסוכות, שבו מתגלית אהבתו של הקב"ה לעם ישראל, בבחינת 'תחבקני'.

בלי לצפות לאהבה חוזרת

חיבוק הוא אחד מכמה וכמה ביטויי אהבה. אפשר לבטא אהבה במבט אוהב, בדברי אהבה, בנשיקה וגם בחיבוק. למה נבחר החיבוק דווקא כביטוי לאהבתו של הקב"ה לעם ישראל?

מסבירה תורת החסידות, שהחיבוק שונה במהותו משאר ביטויי האהבה. אפשר לראות את ההבדל כבר בהיבט החיצוני: כל ביטויי האהבה האחרים קשורים בדרך כלשהי בפנים (מדברים אל פני האהוב, מביטים בפניו, נושקים בפניו), ואילו החיבוק הוא מאחור דווקא – המחבק לופת את גבו של אהובו.

שוני חיצוני זה מגלה את השוני המהותי. שאר ביטויי האהבה קשורים ביכולתו של האהוב להשיב אהבה. המדבר דיבורי אהבה מצפה שהאהוב ישמע את הדברים, יבינם, יגיב עליהם. כך גם במבט או בנשיקה. לכן כולם קשורים בפנים, שבהם משתקפת אישיותו של האדם. לעומתם, החיבוק מבטא אהבה שאינה מצפה לאהבה חוזרת. האדם כאילו אומר: גם אם לא תשיב לי אהבה, אוסיף לאהוב אותך. משום כך הביטוי החיצוני של אהבה זו הוא בחיבוק, המקיף גם את חלקו האחורי של הגוף, אותו חלק שאינו מגיב ואינו משיב אהבה.

אהבת ה' לעמו

זה משל לקשר שבין הקב"ה לעם ישראל. גם אצל יהודי יש 'פנים' ויש 'אחור' (כלפי הקב"ה). אותו חלק מהחיים שמוקדש לתורה, לתפילה ולעבודת ה', הוא בבחינת 'פנים', שכן בו משתקפת החזרת האהבה מצד היהודי כלפי הקב"ה. החלק האחר של החיים – הצרכים הגשמיים, האכילה, השתייה, השינה וכדומה – הוא בבחינת 'אחור', שכן באופן חיצוני לפחות איננו רואים שם את הקדושה ואת האהבה לקב"ה.

היה אפשר לחשוב שאהבת הקב"ה לעם ישראל תקיף רק את חלק החיים שבו היהודי קשור עמו – את התורה, התפילה, קיום המצוות, עבודת ה'. אומרת כנסת ישראל: לא ולא! "וימינו תחבקני"! הקב"ה 'מחבק' את היהודי גם 'מאחוריו', גם את החלקים שבהם אין הקשר שלו עם בוראו נראה בגלוי; אהבת ה' לעם ישראל מקיפה גם את העיסוקים הגשמיים השגרתיים ביותר.

ביטוי לזה מודגש במצוות סוכה. וכי היהודי מצוּוה ללמוד בסוכה, להתפלל בה, לקיים בה מצוות? לאו-דווקא. המצווה היא לעשות בה את צרכיו הגשמיים: לאכול, לשתות, לישון, לנוח. כאן טמון הדבר הנפלא ביותר: אותה אכילה, אותה שתייה, אותה שינה ומנוחה שהאדם עושה בסוכה, אף-על-פי שהן צרכיו הגשמיים, נהפכות למצווה ומבטאות את הקשר בין היהודי ובין בוראו!

זה כביכול ה'חיבוק' של הקב"ה, האהבה הגדולה שלו אף לצדדים שאינם קשורים עמו בגלוי. הקב"ה כאילו אומר, שאהבתו לעם ישראל גדולה כל-כך, שגם צרכיו הגשמיים של יהודי יקרים לו והוא מקיפם באור האלוקי של המצווה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)