אברהם הצטער

"וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום" (בראשית יח,א). "כחום היום" – הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, שלא להטריחו באורחים; ולפי שראוהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא עליו מלאכים בדמות אנשים.

(רש"י)

רוצה לגמול חסד

אנשים טובים בעצם מהותם רוצים בכל זמן ובכל עת לעשות חסד. לכן הצטער אברהם כשלא באו אליו אורחים, כי אצלו הייתה מידת החסד בהתעוררות תמידית, וכשלא יכלו לבוא אליו האורחים בגלל חום היום, היה שרוי בצער.

(ספר המאמרים ת"ש)

חידוש בהכנסת אורחים

פעם אחת שאל רבי שמחה-בונם מפשיסחה את תלמידיו אם חידשו משהו במצוות הכנסת אורחים. השיב רבי מנחם-מנדל מקוצק: כשבא אורח נודד, יש להראות לו את מקום לינתו קודם שמגישים לו את הסעודה, כדי שיאכל בלב שקט.

לשכינה לא קר

שאלו את רבי נחום מצ'רנוביל, מדוע נאמר (שבת קכז,א) "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה". השיב להם: כשעומד יהודי בחוץ בחורף, רועד מקור, אם לא ימהרו לפתוח לו את הדלת, הוא עלול לקפוא ולהוציא את נשמתו; לעומת זאת, השכינה אש אוכלה היא, לא יהיה קר לה גם אם תמתין מעט.

נדבה תחילה

כשהיו מגיעים אורחים עניים לרבי אליעזר, אביו של הבעל-שם-טוב, היה נותן להם נדבה קודם שהושיבם לסעודה, כדי שיאכלו בשמחה ובטוב-לבב.

בעל-הבית זקוק לאורח

יותר ממה שבעל-הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל-הבית. יותר ממה שהאורח זקוק לבעל-הבית, זקוק בעל-הבית לאורח לשבת. 

(רבי שמלקה מניקלשבורג)

אין תירוצים

מצוות הכנסת אורחים זומנה לידו של אברהם אבינו בשעה שהיה טרוד במצוות מילה. ללמדנו שבהכנסת אורחים אין אדם רשאי לפטור את עצמו בתירוץ שהוא עסוק במצוות אחרות. גם אברהם אבינו היה עסוק במצווה אחרת, ואף-על-פי-כן לא פטר את עצמו מהכנסת אורחים.

(קהלת יצחק)

לחכות בחוץ

"והוא יושב פתח האוהל" (בראשית יח,א), "לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו" (רש"י). יש עניים הנודדים דרך-קבע ואינם מתביישים לבקש לחם; להם לא צריך לחכות בפתח הבית. אבל יש עניים שקשה להם להתפרנס מצדקה, הם ניגשים לדלת בהיסוס ומתוך לבטים קשים. יש צורך לחכות להם בחוץ ולהכניסם הביתה.

(אמרי מהרא"ק)