מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1653 - כל המדורים ברצף
	שנה של מילים טובות
	יש חדש
	הירידה אל הזולת היא לטובתך
	ראש השנה
	אין כתובת אחרת
	החוכמה לפתוח
	סוד התקיעות
	מתוך הלחץ ניגאל
	החזן מרומם את התפילה
	תפילה ביחידות בר"ה

שאלה: מי שמתפלל בראש השנה ביחידות – האם הוא אומר את הפיוטים הנאמרים בציבור ותוקע בשופר בתפילת מוסף?

תשובה: הפיוטים (האשכנזיים והספרדיים) הנאמרים בימים הנוראים נכתבו בידי גדולי ישראל כהשלמה לשבחי ה' ולתחנונים הכלולים בתפילה. אפילו בקהילות שאינן אומרות פיוטים כל השנה, כמו חב"ד, אומרים אותם בימים הנוראים בחזרת הש"ץ, מרוב חשיבותם (הספרדים אומרים אותם רק לפני חזרת הש"ץ או אחריה ולא בתוך התפילה). המתפלל ביחיד יאמר את הפיוטים אחרי סיום תפילתו בלחש.

בראש השנה תוקעים בשופר אחרי קריאת התורה ('תקיעות מיושב'), ולאחר מכן בתוך תפילת מוסף. בתקיעות הראשונות מקיימים את כל אופני התקיעה: תשר"ת, תש"ת, תר"ת – שלוש פעמים מכל סוג.

עם זה תיקנו חז"ל לתקוע גם בתוך תפילת מוסף ('תקיעות מעומד'). יש התוקעים גם בתוך תפילת הלחש (וכן מנהג חב"ד וקהילות החסידים והספרדים), ויש התוקעים רק בחזרת הש"ץ (מנהג קהילות אשכנז). הטעם לכך: ברכות מוסף תוקנו בידי חז"ל לאומרן עם התקיעות, שבאו "כדי לערבב את השטן" – "כשישמע שישראל מחבבין את המצוות – מסתתמין דבריו" (רש"י).

המתפלל מוסף ביחיד תוקע או שומע את תקיעות 'מיושב', שלפני מוסף, ואינו תוקע או שומע תקיעות בתוך תפילתו, כי לא תיקנו זאת אלא בציבור (רק לדעת הרדב"ז וסיעתו רשאי לשמוע תקיעות [או אפילו לתקוע בעצמו] בתוך תפילתו).

מקורות: ר"ה טז,א-ב. לב,א. שו"ע אדה"ז סי' תקצא סי"ג-יד. מטה אפרים סי"ג. שו"ע סי' תקצב ס"ב, ושו"ע אדה"ז ס"ז. ילקוט יוסף ח"ה עמ' 54, וש"נ. אוצר מנהגי חב"ד עמ' קלד.