חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מתוך הלחץ ניגאל
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1653 - כל המדורים ברצף
שנה של מילים טובות
יש חדש
הירידה אל הזולת היא לטובתך
ראש השנה
אין כתובת אחרת
החוכמה לפתוח
סוד התקיעות
מתוך הלחץ ניגאל
החזן מרומם את התפילה
תפילה ביחידות בר"ה

בתורה מצאנו שלושה סוגי שופרות: א) השופר הרגיל של ראש השנה; ב) השופר של מתן תורה, שעליו נאמר (שמות יט,יט): "ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד", שזה שופר שקולו חזק, "קול גדול"; ג) השופר של הגאולה, שהוא 'שופר גדול', כמו שנאמר (ישעיה כז,יג): "והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים". כך אנו גם מתפללים שלוש פעמים בכל יום: "תקע בשופר גדול לחירותנו".

ההבדל בין ה'שופרות' וייחודו של ה'שופר גדול' של הגאולה יובנו לאחר הסברת עניינו של השופר בכלל.

שופר גדול

קודם תקיעת השופר בראש השנה אומרים את הפסוק (תהילים קיח,ה): "מן המֵצר קראתי י-ה, ענני במרחב י-ה". זה גם מבנהו של השופר – צידו האחד צר ("מן המֵצר") וצידו השני רחב ("במרחב"). על-ידי הלחץ שהתוקע מפעיל בצידו הצר, התקיעה בוקעת מן הצד הרחב. זו מהותו הרוחנית של השופר – צעקה פנימית הבוקעת מתוך ה'מֵצר' והלחץ דווקא. השופר מבטא את 'צעקת הלב' של יהודי, שחש את ריחוקו מה', וצועק מתוך כאב את רצונו לחזור ולהיות קשור ודבוק בקב"ה.

צעקה פנימית זו מגיעה לרום המעלות, ומכאן חשיבותה העצומה של מצווה זו. על-ידי הצעקה "מן המֵצר" מגיעים עד "מרחב י-ה" – עד הדרגות האין-סופיות והבלתי-מוגבלות של האור האלוקי. לכן השופר מעורר חיוּת חדשה ושפע חדש למען העולם, למשך כל השנה החדשה.

וכאן באים ההבדלים בין סוגי השופרות: השופר של ראש השנה הוא שופר רגיל, שאכן מעורר שפע אלוקי מאת ה'. השופר של מתן תורה, שהיה לו 'קול גדול', מבטא גילוי אלוקי רב ועצום. ואולם השופר העתידי יהיה 'שופר גדול'. משמעות הדבר, שאז תתגלה עצם המהות האלוקית, שהיא לעצמה למעלה מכל התגלות ומכל שייכות לעולמות המוגבלים.

הקב"ה מעורר

ה'שופר גדול' הזה בא גם הוא בעקבות מצב של 'מֵצר'. קודם הגאולה עם ישראל עומד במצב של 'מֵצר' – הצרות הגשמיות והשפל הרוחני גורמים לכל יהודי לחוש תחושה עמוקה של 'מֵצר'. במיוחד צר וכואב לאותם יהודים שהם בבחינת 'אובדים' ו'נידחים', החשים כאב עצום על ריחוקם מן האמת האלוקית. ה'מֵצר' הזה יוצר את הקרקע להתגלות העצומה של ה'שופר גדול'.

עם זה, הגילוי של ה'שופר' העתידי אינו מעשה ידי אדם. לכן נאמר: "ייתָּקע בשופר גדול" – ייתקע מאליו. שכן מצבו של עם ישראל ערב הגאולה נחות כל-כך, עד שהקב"ה אינו מצפה ממנו להתעורר בעצמו, אלא הקב"ה הוא המעורר את העם על-ידי ה'שופר גדול'. כאשר הקב"ה 'תוקע' ב'שופר' הזה, ומערה על עם ישראל את ההתגלות הגדולה, ממילא מתעורר כל יהודי, אפילו מי שהיה בבחינת 'אובד' ו'נידח', ואף הוא בא להשתחוות לה' בהר הקודש.

מכאן מובן שעיקר העבודה ערב הגאולה אינה בהשגת מדרגות עליונות דווקא, אלא בהתבטלות ובתחושת 'מֵצר'. יהודי צריך לחוש צער וכאב על מצבו הרוחני, ולדעת שגם המדרגות הרוחניות שאליהן הגיע אינן בזכות אישיותו העצמית, אלא בכוחו של הקב"ה, שכבר מתחיל להאיר עלינו מעט מהגילוי של ה'שופר גדול'. תחושת התבטלות זו היא הכנה לגילוי ה'שופר' העתידי, שיעורר את כל עם ישראל לקראת הגאולה האמיתית והשלמה (ראה ספר המאמרים מלוקט, תשרי-חשוון, עמ' י).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)