נושאים נוספים
	האחדות שמתגלה במסכת ראש-השנה
	כלו כל הקיצין
	הפצת וביאור "אגרת התשובה"
	יודעי תרועה
	החסיד שהיה שותף לחלום המופלא
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת: הרב מנחם מענדל אברמסון

הוא היה צנוע ונחבא אל הכלים, אך ידיו רב לו בעסקנות בשירות רבותינו נשיאינו * במסגרת קירובו היה שותף להתכתבויות חשאיות שעסקו בחילוצם של הרבי והרבנית מאימי מלחמת העולם השנייה * שישים שנה לפטירת הרה"ח ר' אלכסנדר ריינין – כ"ד באלול תשי"ח – תשע"ח

השבוע מלאו שישים שנה לפטירתו של הרה"ח ר' חיים אברהם אלכסנדר סנדר יצחק ריינין ז"ל, שנלב"ע ביום כ"ד באלול תשי"ח. ר' סנדר – כפי שנקרא בקיצור – היה ממקורבי רבותינו הקדושים: כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.

ר' אלכסנדר, בעל דמות צנועה ונחבאת אל הכלים, לא הופיע ברבים ולא היה ידוע בציבור הרחב. ברם, באורח נדיר, ימים אחדים אחרי פטירתו – בהתוועדות ש"פ נצבים תשי"ח – השמיע הרבי מעין 'הספד' עליו, וגילה לפני הציבור פרטים שונים אודות דמות נסתרת זו¹. במרוצת השנים שלאחר מכן נודעו פרטים נוספים על פעילותו הענפה מאחורי הקלעים בשירות רבותינו הקדושים.

הרשימות שאבדו

ר' אלכסנדר, שנולד לפני שנת תר"מ², "מצד גיל שנותיו לא למד בתומכי-תמימים", סיפר הרבי אחרי פטירתו, "אבל עוד בנערותו זכה לקירובים מיוחדים ("שטאַרקע קירובים") מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. פעמים רבות שהה בחדרו משך זמן, וזכה לשמוע ממנו כמה וכמה ענינים"³.

"לא עלה בידי לדלות ממנו ענינים אלה", המשיך הרבי לספר, "להיותו איש סגור ושקט ביותר, אבל ביחד עם זה, היה ניכר עליו שענינים אלה היו חקוקים בזכרונו...".

בהזדמנות אחרת התייחס הרבי לעובדה שזמן קצר לפני פטירתו, אבדו לר' אלכסנדר רשימות אישיות שהכילו עניינים שונים ששמע בצעירותו מפי אדמו"ר הרש"ב נ"ע (והיה נושאן עמו תדיר). הרבי התבטא שעגמת הנפש שנגרמה לו מאבדה זו נגעה לו עד עמקי נפשו. 

התקשרותו האמיצה לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ניכרת היטב בעשרות הפעמים שבהן נזכר שמו בכרכי אגרות קודש בקשר לפעילויות רבות ומגוונות – אישיות וציבוריות – מאחורי הקלעים בשירותו של הרבי.

לפני חתונת הרבנית חיה מושקא עם הרבי, כתב אליו אדמו"ר הריי"צ: "אם רק אפשר הדבר אשר ידידי וביתו תי' יבואו צלחה הייתי מבקשם בזה" לבוא ולהשתתף בחתונה בוורשה⁴.

המינוי שנדחה

ר' אלכסנדר התגורר בפריז בין השנים תרצ"א-תרצ"ט, והיה מעורב בפעילותו הייחודית של אדמו"ר הריי"צ למען חיזוק היהדות והחסידות בצרפת. בפרט עסק בביאור עניני חסידות באמצעות מתן "הרצאות מדעיות" בחסידות לציבור הצעירים האינטלקטואלים במקום.

אך מעל לכל, ראוי להעלות על נס את עסקנותו לטובת "בית הרב" בשנות מגוריו בצרפת, בניהול ענייני עסקנות שונים כ"איש הקשר" של אדמו"ר הריי"צ ומשפחתו, ובאותה עת נשלחו אליו מסרים גלויים וגם מוצפנים.

עם בואם של הרבי והרבנית לפריז בחודש אדר תרצ"ג, בה התגוררו במשך שבע השנים הבאות, היה ר' אלכסנדר אחד האישים המקורבים אליהם ביותר במשך כל ימי מגוריהם במקום. באותה עת, הביע אדמו"ר הריי"צ בפני ר' אלכסנדר כמה משאיפותיו אודות עתידו של חתנו הרבי בתקופת מגוריו במקום. לדוגמה, שהרבי יערוך היכרות עם שורת אישים נכבדים המתגוררים במקום, ור' אלכסנדר התבקש לסייע בכך: "חפצי אשר יכיר, איהר זאָלט מאַכן בעקאַנט, את חתני הרב רמ"מ ש"ס שי' עם הרב [יואל] הערצאג, עם ידידנו מר [אליהו] מערקין, ועם ידידנו מר סופר".

בחודש תמוז תרצ"ה יזם ר' אלכסנדר רעיון, למַנות את הרבי כרב ה'ועד המאחד' של כל המניינים שאינם משתייכים לוועד הקהילה הכללית בצרפת. "הועד מתעניין מאד בשאלת הרבנות", כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרבי והרבנית, "ורוצה מאד לדעת האם אפשר לדבר על המועמדות שלך, חתני יקירי הרב רמ"מ שי'... ידידנו היקר מר ריינין שי' שואל אותי האם זה מתאים שחתני שליט"א יהיה רב בפאריז, ואיך אני רואה את זה. עניתי לידידנו מר ריינין שי' שברצוני לדעת פרטים שונים... ילדים אהובים! אין לי כלל מילים כדי לבטא איזו שמחה גרמה לי ההצעה הזו, וכמה הייתי מאושר אילו הייתם מקבלים את ההצעה הזו... חבילות חבילות של בריאות היו נוספות לי... הנני פונה אליכם ילדים אהובים בבקשה פנימית עמוקה, לשניכם בשוה, לשקול היטב ובעומק את ההצעה"⁵.

אולם חרף ההפצרות מיאן הרבי ליטול על עצמו מינוי רשמי כלשהו, כדרכו כל אותה עת.

הכספים המזומנים של 'בית הרב', שעברו דרך פריז באותן שנים, היו מונחים למשמרת בכספת האישית של ר' אלכסנדר, ואף נשלחו על שמו. סדר זה נמשך כמה שנים, עד שלאחר השתדלויות רבות שנמשכו תקופה ארוכה, הצליח הרבי לסדר כספת פרטית בבנק על שמו, והכספים שהיו מונחים בכספת של ר' אלכסנדר עברו לכספת של הרבי⁶.

טובה אישית

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה – בשלהי חודש תשרי ת"ש – עקבו הרבי והרבנית בדאגה אחר מאמצי ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, ששהה באותה עת בתופת בוורשה. הם עצמם היו נתונים בפריז תוך השתדלויות להשיג רישיונות כניסה לארה"ב. באותם ימים כתב הרבי אל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב: "יש לי גם טובה אישית לבקש מאתכם: המדובר הוא אודות ידיד יקר מהמשפחה שלנו, מר אלכסנדר ריינין, גר בפריז, ומבקש לסדר עבורו אפידייביט"⁷.

אדמו"ר הריי"צ מצדו – אחרי בואו לארה"ב – שלח כספים אל הרבי והרבנית לשם רכישת כרטיסי נסיעה מצרפת הכבושה אל אדמת ארה"ב. הוא שיגר מכתב – שנכתב באידיש ובהסוואה – אל ר' אלכסנדר, ובוא נרשמו פרטיהם של הרבי והרבנית: "שמו על שם הצמח צדק [מנחם מענדל] ושם זוגתו על שם אשת הצמח צדק [חיה מושקא], הם צריכים להגיע לשותף בעריל [חסקינד, אצל אדמו"ר הריי"צ בברוקלין], וכיון שכעת מאד קשה להשיג ויזה [לארה"ב] ורשיון יציאה [מצרפת] ... הרי מכרו נוסע למקום מגורו של מכרו של משה, ומכרו זה ישתדל לעזור שיוכלו לנסוע משם..."⁸.

היחס החם והידידותי נמשך גם לאחר הגירתו של ר' אלכסנדר לניו-יורק, והוא זכה לקרבה מיוחדת מצד בית הרב לאורך כל השנים, עד לפטירתו.

דמעות נשרו מעיניו

הרה"ח ר' צבי הירש גאנזבורג ע"ה תיעד ביומנו סיפור מיוחד על הרבי בעת מגוריו בפריז, כפי ששמע מפי ר' אלכסנדר בערוב ימיו, כחצי שנה לפני פטירתו, בחודש ניסן תשי"ח:

"בש"ק העבר סיפר לי מר ריינין שבהיותו אצל כ"ק אד"ש בפאריז (כמדומה שזה היה בשנת תרח"צ), בהכנסו לחדרו היה כ"ק אד"ש לומד באיזה ספר קטן. וביקש את מר ריינין לחכות עד גמרו הלימוד. ובגמרו הראהו שהיה ספרו של הרה"ק ר' אהרן מסטאַראַשעליע.

"וסיפר לו אז כ"ק אדמו"ר שליט"א כי כ"ק אדה"ז עמד פעם אצל החלון וראה את כ"ק אדמו"ר האמצעי הולך עם חברו הרה"ק מסטאַראַשעליע ואמר: הנאהבים והנעימים בחייהם, הלואי – ובמותם לא נפרדו⁹.

"כאשר גמר מר ריינין לספר לי, ראיתי דמעות נושרות מעיניו. איש מוזר הוא מר ריינין, היו לו התקרבויות גדולות מכ"ק אדמו"ר, וגם – להבדיל בין חיים לחיי החיים – כ"ק אדמו"ר שליט"א מקרבו, ודבר טוב הוא אילו יכולתי לשמוע ממנו הרבה, כי בודאי הרבה יש לו לספר¹⁰".

אחרי ג' תמוז תשנ"ד, עם גילויין של 'רשימות היומן' שרשם הרבי בשנות מגוריו באירופה, נתוודעו כולם למאורע המופלא שתיעד הרבי ביומנו ביום י"ב בכסלו תרצ"ג: חותנו אדמו"ר הריי"צ אמר לו, כי "בשביל החלום שחלמתי היום, היית צריך ליתן משקה". והמשיך: "נַשְקֵנִי, ניתן משקה ונתחיל ללמוד חסידות". הרבי מציין כי "חפצתי לנשקו על היד, והראה לי על מצחו וכו', ואח"כ נִשְקַנִי על הלחי".

ומהו דבר החלום? אדמו"ר הריי"צ גילה לחתנו הרבי, כי אביו אדמו"ר מוהרש"ב התגלה אליו ואמר לו: "מדוע הנך בשברון לב? הרי בביתך מאיר אור גם בלילה! הקיצותי – סח אדמו"ר הריי"צ לחתנו הרבי – והנה הלבנה מאירה בחדר. אבל... [לא לכך היתה כוונתו של האבא]... והלכתי לחדר הספרים ומצאתי [אותך] מעיין בספר".

והנה, תיאור מאורע פנימי וכמוס זה נודע לר' אלכסנדר ריינין כבר באותה עת. ייתכן שאדמו"ר הריי"צ חלק עמו מאורע זה; ושמא הרבי עצמו הוא שהרשה לו לר' אלכסנדר לקרוא את הדברים מתוך רשימותיו. כך או כך, מאורע זה נודע בקרב קהל החסידים עוד לפני גילויין של ה'רשימות' לעיני כל, כפי שהוא נדפס בשנת תש"נ בתוך ספר תולדות חייו של הרה"ח ר' אברהם אבא הרופא ע"ה זעליגזאן (בפרק 'החסיד ר' סנדר ריינין', עמ' 48), שנפתח במילים: "סיפר ר' סנדר מעשה נפלא". 

______________________________

1)     ראה: 'תורת מנחם – התוועדויות', כרך כג (תשי"ח), עמ' 294-293. מסופר שכאשר פתח הרבי בדבריו אודות "מאורע שאירע בשבוע זה" בקשר לפטירתו של יהודי "שלא נספד כהלכה" – היו בין הנוכחים בקהל שסברו בתחילה שהכוונה לפטירתו של הרה"ח ר' דובער חסקינד ע"ה שנפטר גם הוא באותו שבוע.    

2)     ולא כפי שנכתב בטעות בכמה מקומות שנולד בשנת תר"נ.

3)     ר"ס ריינין אף נזכר פעמיים במכתביו של אדמו"ר הרש"ב, ראה באגרות קדשו ח"ב עמ' תקמז, ח"ה עמ' קמב.

4)     'אגרות קודש' אדמו"ר מוהריי"צ, טו, עמ' רפו-רפז.

5)     אג"ק שם, עמ' ריא-ריב.

6)     כמפורש כל זה בכו"כ מכתבים שנדפסו באג"ק שם.

7)     'אגרות קודש' כ"ק אדמו"ר, א, עמ' לא.

8)     'אגרות קודש' מוהריי"צ, יג, עמ' שיב-שיג.

9)     נוסח מעט שונה של סיפור זה מופיע בס' 'בית-רבי', ב, עמ' ד הערה א. על הרה"ק ר"א מסטרושילא בתורתו של הרבי, ראה את ליקוטו של הרה"ח רמ"מ לאופר שי' במדור 'ניצוצי רבי', 'התקשרות', גל' תתצד (894).

10)   'דיוקנו של חסיד – Portrait of a Chassid', נ.י. תשס"ח, עמ' קב.