זה קרה לפני עשרים ושתיים שנה. גבריאל (גבי) גלאם, תושב מרכז שפירא שבדרום, קיבל את ההודעה המעציבה על פטירת אימו, וניסה להבין איך מתארגנים לימי השבעה. מהיכן מביאים כיסאות נמוכים ליושבים שבעה וכיסאות למנחמים, איך מקימים אוהל אבלים, ומניין ישיג סידורים וספרי תהילים?
בתוך כל הכאב והכנת סידורי ההלוויה מצא את עצמו מטלפן לחברים, ומקבל תשובות מתסכלות. כך למשל התברר לו שהנקודה הקרובה ביותר אליו להשגת כיסאות ושולחנות היא ביבנה. בליבו גמלה ההחלטה להקים יום אחד גמ"ח שייתן מענה לאבלים ויחסוך מהם לפחות טירדה זו.
רגישות מול המשפחות
יחלפו שבע שנים. גבריאל (61) ישתחרר משירות קבע בצה"ל, ואז יחליט ליישם את ההחלטה שקיבל. בכספי המעשר שלו קנה כיסאות ושולחנות ניידים, והודיע לחבריו על הקמת גמ"ח למשפחות אבלים. השמועה על 'גמ"ח גלאם' עברה מפה לאוזן והביקוש גבר. "מייד עם הקמת הגמ"ח נוכחתי עד כמה הוא חיובי", משחזר גבריאל. "אני לא שואל שאלות, וקודם כול אני מסביר לפונים לאן לבוא כדי לקבל את הציוד. כמי שעבר תקופת אבל אני מוּדע לרגישות מול בני המשפחות".
המיזם החל לצבור תאוצה במהירות. "זרם הבקשות הביא אותי לקנות מהר כמויות של ציוד", הוא מספר. "לצד עוד כיסאות ושולחנות קניתי מזרנים, אוהלים, עמודי חימום לחורף, פלטות חימום, מקררים, מקפיאים ועוד, וכמובן סידורים וספרי תהילים". הוא נעזר בבני משפחה וחברים שתרמו מכספם לקניית הציוד.
מ'שבעה' לאירועי שמחה
הציוד של הגמ"ח, המאופסן במחסן גדול במרכז שפירא, נוסע הלוך ושוב מבאר-שבע ועד חדרה. גבריאל מבלה במחסן לא מעט מסדר יומו. "הציוד דורש תחזוקה קבועה", הוא מספר. "אני מטפל בציוד שנשבר ומתַחזק את הפריטים שמתבלים". כיום יש ברשותו קרוב לאלפיים כיסאות, ורוב הזמן הם נמצאים בבתי אבלים, וכך האוהלים.
"חלק מהציוד שלנו משמש גם לאירועי הכנסת ספר תורה, וכך אנחנו מלווים את המשפחות גם באירועי שמחה", הוא אומר. הוא מגלה שבימי גירוש גוש קטיף סיפק מזרנים וציוד לציבור שבא לחזק את התושבים.
"שכר? בעולם הבא"
לגמ"ח אין שעות פעילות. גבי לומד בכולל בשעות הבוקר, אבל הטלפון שלו תמיד זמין. "לפעמים אדם נפטר באחת-עשרה בלילה וממהרים לקיים את ההלוויה. אני מקבל שיחת טלפון ומייד נערך להעביר ציוד למשפחה, לקראת יום השבעה שמתחיל למחרת".
שאיפותיו של גבי ממוקדות בפיתוח הגמ"ח: "בעת האחרונה הייתה לי שאיפה לקנות עוד אלף כיסאות וארבעים שולחנות, וברוך השם הדבר בוצע. יש משפחות מעוטות יכולת שאין להן האפשרות לבוא ולקחת את הציוד. אני משלם מכספי לנהג שיסיע את הציוד אליהן. אני לא מצפה לתודה ולא לשכר. זה מיזם לשם שמים. שכר יש בעולם הבא".
חסד של אמת. גבריאל גלאם במחסן צילום: יהודה פרץ, עבור 'ישראל היום'
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
