חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:09 זריחה: 6:44 ט"ו בתשרי התש"פ, 14/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"עוסקים בלהט (מ'קאכט זיך) ב'מבצע תפילין'..."
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
כדי לפגוש את המלך, צריכים לצאת מהעיר
מתקיעת שופר באלול באים לחרדה דלעתיד לבוא
"עוסקים בלהט (מ'קאכט זיך) ב'מבצע תפילין'..."
פרשת ראה
"ותן חלקנו בתורתך"
הלכות ומנהגי חב"ד

על ה'מבצע' שהקיף רבבות מישראל והצילם מגדר קרקפתא דלא מנח תפילין * התוועדויות מיוחדות שקיים הרבי כדי להעלות את המודעות למבצע, ולעורר את יישומו בכל מקום * מטרת ה'מבצע': לשרוף את הגלות! * מה ההיבט הרוחני של המינוח המודרני 'מבצע'? * הנחיות שונות בקשר לביצוע המבצע

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתוועדות שהתקיימה במוצאי קודש שבת פרשת בשלח, י"א שבט תשכ"ח, אמר הרבי (תורת מנחם כרך נב עמ' 54):

"וכאן הנני מגיע להענין הידוע – שבו עוסקים בלהט ("מ'קאכט זיך") זה זמן רב ביותר – הנקרא בשם "מבצע תפילין"...".

הרבי ציין (שם עמ' 57):

"לא ברשיעי עסקינן", ובפרט שמציאות כזו אינה קיימת בזמנינו אלו; ישנם אלו שיודעים חומר הדבר, וישנם אלו שאינם יודעים, ולכן אינם מהדרים בזה, או מזלזלים כו', או אפילו למטה מזה כו', אבל אין מציאות של "רשע", שהפירוש הפשוט בזה הוא שעושה זאת במזיד ולהכעיס כו'.

להלן המשיך הרבי והסביר כיצד נמשכת תכלית הכוונה – כיון שעל-ידי מניעת ענין התפילין מעכבים את ביאת המשיח.

והנה כאשר נקל לו לדבר עם הזולת ולפעול עליו להניח תפילין – עדיין אין זה באופן של "עמל";

אבל אם הוא ביישן, ואף-על-פי-כן, מכריח את עצמו לדבר עם הזולת ולפעול עליו להניח תפילין, וכמו-כן כאשר צריך לנתק את עצמו מכל עניניו ולהקדיש מזמנו כו', ובעיקר, כאשר עושה זאת לא רק עם יהודי אחד, אלא עם שניים, שלשה ועשרה, וכמה פעמים עשרה – אזי ישנו ה"עמל" (מלאכה, שיחה ותורה) כפי שבאים בבת אחת בענין התפילין, שזוהי שלימות הענין ד"אדם לעמל יולד".

ובפרט כאשר עושים זאת מתוך שמחה וטוב לבב – שלא צריך לבקש ולהפציר בו לעשות זאת, אלא הוא עושה זאת מעצמו, וכדמוכח מזה שמשתדל שגם חבירו יעשה כמותו – ששמחה פורץ גדר.

ובהתוועדות כ"ף מנחם-אב תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמ' 388), אמר הרבי:

גם כאשר חושבים אודות יהודי שצריך עדיין לפעול עליו "לעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם", ועד שצריכים להבטיח שלא יהיה אצלו מעמד ומצב ד"וסרתם".. צריכים מיד לדבר עמו אודות "וקשרתם וגו' ", עוד לפני שמדברים עמו אודות "ולמדתם אותם את בניכם", וענין זה פועל עליו!...

כל אחד מחוייב בזה

בנוגע להנחת תפילין עם בני ישראל – הרי זה דין בשולחן-ערוך, שכל אחד מחוייב בזה.

כך קבע הרבי בהזדמנות מיוחדת כששוחח עם חברי ה"מזכירות" והנהלת צעירי אגודת חב"ד בחדרו הק' ביום ד' ב' סיון תשכ"ח ('תורת מנחם' כרך נב עמ' 414).

בהתוועדות כ"ף מנחם-אב תשכ"ח (תו"מ כרך נג עמ' 392) קובע הרבי:

ולא לדרשה קאתינא, אלא בהנוגע לפועל – להוסיף אומץ בהנוגע לענינים של הנחת תפילין.

באותה התוועדות הסיק הרבי:

גם מי שכבר הניח תפילין כמה פעמים – הרי ע"י הנחת תפילין אחת (פעם נוספת) מצילים אותו משלוש מאות עונשים!

המטרה של מבצע תפילין: קירוב לתורה

הענין של "מבצע תפילין" כפשוטו הוא – לדבר עם יהודים שיתקרבו לאביהם שבשמים לא רק באופן של "רחמנא לבא בעי" שזהו אמנם ענין גדול, אבל בהכרח שיבוא גם בענין של פועל – מצוות מעשיות, ובפרט בנוגע למצות תפילין, ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין"

 – כך הסביר הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ח (תו"מ כרך נא עמ' 374).

הרוחניות במושג 'מבצע'

באותה הזדמנות ציין הרבי כי המושג 'מבצע תפילין' הוא שם מודרני; אמנם, לימים בשנת תשל"ד ('לקוטי שיחות' כרך יג עמ' 206 הערה ד"ה המבצעים) ציין: "להעיר מספר 'ערכי הכינויים'... ובספר קהלת יעקב: בצע אותיות השניות דאברהם יצחק ויעקב. ומצינו למעליותא: מצוה לבצוע (סנהדרין ו, ב)". ביאור נרחב על כך התפרסם ב'כפר חב"ד' גליון 21 עמ' 17 ומשם נעתק בספר 'יום מלכנו' (קה"ת תשד"מ) עמ' 318-315.

זכות הפועלים ב'מבצע'

באחרון-של-פסח תשכ"ח (תורת מנחם כרך נב עמ' 286) סיים הרבי את אחת השיחות:

"יש להפעיל השתדלות מיוחדת כדי לקרב רחוקים למצות תפילין, וכן לכל המצוות – ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין"...

הרבי אמר:

אם רק רוצים לחפש... ניתן למצוא גם ענין זה בגמרא (בבא מציעא פה, א) שיש מעלה גדולה יותר ל"המלמד את בן חבירו תורה" והמעלה הכי גדולה היא – "המלמד את בן עם הארץ תורה", ש"אפילו הקב"ה גוזר גזירה, מבטלה בשבילו שנאמר ואם תוציא יקר מזולל (תלמיד חכם מעם הארץ) כפי תהיה.

ויהי-רצון שיתוסף חיות [=חיוניות] בענין זה אצל כל אלו שמקדישים זמן ומרץ לקרב רחוקים...

היו התוועדויות שהרבי קיים דווקא בגלל רצונו לעורר ולחזק את מבצע תפילין, ובכל אופן, הרבי חיפש תמיד קשר לענין זה:

התוועדות שבת קודש פרשת ראה תשכ"ט. את השיחה שאחרי המאמר פותח הרבי כך (תורת מנחם כרך נז עמ' 286):

בהמשך לכך שלאחרונה מרבים לדבר אודות תפילין, חיפשתי אם יש בפרשת השבוע פירוש רש"י הקשור עם ענין התפילין. ובכן, עזר השם-יתברך... שלא זו בלבד שישנו פירוש רש"י הקשור עם ענין התפילין, אלא ענין התפילין מפורש להדיא בפירוש רש"י, ויתירה מזה, כפי שיוסבר לקמן דווקא לפירוש רש"י המלמד ל"בן חמש למקרא" מדובר בתפילין בעוד שמצד הלימוד ד"בן עשר למשנה ובן חמש עשרה לגמרא" לא מדובר כלל אודות תפילין... דברי רש"י שביאר הרבי הם על הפסוק (ראה יג, א) "לא תוסף עליו – חמשה טוטפות בתפילין כו'".

דברי ה'כלי יקר' במעלת תפילין וסגולתם

ה'כלי יקר', בהתייחסותו לדברי רש"י "אפילו אין בידכם אלא זכות קריאת-שמע בלבד כו'" (שופטים כ, ג), כותב:

"אטו קריאת-שמע מילתא זוטרתא היא, ונראה לי שהעיקר הוא על התפילין שבראש, כי הקורא ק"ש מסתמא אינו קורא כי אם על-ידי תפילין... ועל-ידי תפילין שבראש תיפול אימתה ופחד על האויבים.. ולדבר זה היו צריכין במלחמה, שיראו השונאים וייראו מהם".

דברים אלו צוטטו על ידי הרבי בהתוועדות ש"פ שופטים תשכ"ט (תורת מנחם כרך נז עמ' 324) אחרי שהקדים: "ומכאן באים להמדובר לאחרונה אודות ענין התפילין".

הנצחון במלחמה שהונחל כתוצאה מהתפילין

לפני מלחמת ששת הימים היו שונאי ישראל בטוחים בנצחונם והתפארו כו'. ובכל זאת בחסד השם-יתברך ובזכות מצות הנחת תפילין, ניצחו בני ישראל אותם בנצחון גדול למעלה מדרך הטבע, ועד אשר נמס לבבם ולא קמה עוד רוח בהם, ולא עלה על דעתם כלל לחזור ולהלחם, או לדרוש לקבל בחזרה את השטחים שכבשו מהם.

במילים אלו תיאר הרבי התוועדות שבת קודש פרשת מטות-מסעי תשכ"ט (תורת מנחם כרך נז עמ' 151) את ניסי ששת הימים.

להמשיך גם אחרי הניצחון

באותה הזדמנות קבע הרבי:

דוקא עכשיו צריכים לעסוק ב"מבצע תפילין" עוד יותר מאשר עד עתה, שכן, עד עתה היה עיקר הצורך בענין ד"ויראו ממך" ואילו עתה נמצאים במעמד ומצב שיש צורך בענין ד"טרף זרוע אף קדקד".

דברי הרבי באו כמענה להשואלים בנוגע ל"מבצע תפילין" – שלאחרי שכבר עברו י"ב חודש, וב' פעמים י"ב חודש, ש"מרעישים" ("מ'שטורעם'ט") אודות ענין התפילין, האם עדיין צריכים להמשיך ולעסוק בזה?

מברק מיוחד

באותם ימים שיגר הרבי מברק ('אגרות-קודש' כרך כו עמ' קע) ובו נאמר:

בהלכות קטנות בהרא"ש הלכות תפילין סימן ט"ו; שמפני קיום מצות תפילין "שמניחין על הזרוע והקדקוד" ותיקונן, יתקיים באנשי המלחמה וטרף זרוע אף קדקוד.

ומצוה וזכות לפרסם הלכה זו בין אנשי המלחמה וכל קרוביהם וידידיהם [ו]כל בני ישראל שליט"א בכל מקום שהם.

"אך ורק בשעות הפנויות"

ביום ראשון, כ"ז ניסן תש"ל, השמיע הרבי בחדרו הק' שיחה מיוחדת לבחורים שחוזרים לארץ-הקודש (עם סיום שנת לימודים בחצרות קדשנו – "קבוצה"), והציע שרובם של התלמידים ילמדו בישיבת תורת אמת בירושלים –

כיון שזוהי ישיבה הקשורה עם ירושלים עיר הקודש, עליהם להשקיע את עצמם בכל הכוחות עד כדי מסירות-נפש, שכל אחד יהווה דוגמא חיה.

קודם כל ("לכל לראש") בנוגע לשמירת סדרי הלימודים, וכמובן גם בנוגע לשאר הענינים: התמדה ושקידה אליבא דנפשי' בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, ועבודת התפלה

וכמו-כן תעסקו שם במבצע תפילין, אבל רק בזמנים ובאופנים שלא יפגעו כלל בהתמדה ושקידה וכל עניני הישיבה, שזהו העיקר ולכל לראש אצלכם.

כבר בתחילת המבצע פירסמה הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית באה"ק ('ימי תמימים' כרך ג' עמ' 488): כי במענה לשאלתם בדבר השתתפות התלמידים התמימים שי' במבצע תפילין, הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לענות להם כי השתתפות התלמידים תהיה "אך ורק בשעות הפנויות".

גם בממונם או בנשמתם

ומה יעשו "אלו שמאיזה טעם שיהיה אינם שייכים לדבר"? הורה הרבי בי"ט כסלו תשכ"ח (תורת מנחם כרך נא עמ' 374):

ישתתפו בזה בממונם או בנשמתם, על-ידי-זה שישתדלו בכל היכולת שלהם לעורר אחרים שהם ידברו כו', ויגבירו את ההשתדלות להוסיף בקיום מצות תפילין לכל אחד ואחד המחוייב בזה, כל זכר מבן י"ג שנה ומעלה.

לא זכינו שתישרף הגלות!

לימים (תורת מנחם כרך ס' עמ' 251) גילה הרבי:

לפני שלש שנים... היתה אז התקוה שעל-ידי "מבצע תפילין" יהיה הענין ד"מצוה גוררת מצוה", עד למעמד ומצב של "היום אם בקולו תשמעו", ואז תישרף הגלות... אבל, לא זכינו...

חוסר תודעה כי הנצחון הושג בזכות "מבצע תפילין"

הרבי גם הביע צערו על כך (שם עמ' 463) שאפילו אצל יהודים דתיים לא הונח – ולא מונח עד היום – שהסיבה לכך שיהודים ניצחו במלחמה היא בגלל הנחת תפילין, זאת מכיון שהאמונה נשארת באופן מקיף, ואינה חודרת בהכרתם.

החיילים שהשתתפו במלחמה ראו ניסים גלויים; הם ראו "יד ה'" ו"אצבע ה'" בכל פרט, כידוע מאות סיפורים בזה, אבל הם לא מקשרים זאת עם פעולת הנחת התפילין. – יש לקוות שבמשך הזמן יגיעו לידי הכרה זו, כיון שהם הולכים בדרך הנכונה.

הרבי הסביר:

במלחמה יש צורך בנשק רוחני, כשם שיש צורך בנשק גשמי.

הנחה אחת יותר מכל ההכרזות!..

נסיים עם דברי הרבי בתחילת המבצע:

"הנחת תפילין עם יהודי אחד – תפעול יותר מכל ההכרזות".

 כך התבטא הרבי במהלך התוועדות יום ב' דחג-השבועות תשכ"ז (תורת מנחם כרך נ עמ' 70 בהערה 334).

בתקופות מסויימות, העידו חז"ל (מסכת שבת קל, א), הייתה מצוות תפילין רפויה כך ש"לא מסרו ישראל עצמן עליה כו'".

אמנם עתה כשרואים שנתקבל הדבר בשמחה ובטוב לבב – אז מתקנים את החסרון הנ"ל שהיה בזמנים קדומים.

כך ציין הרבי בי"ב תמוז תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמ' 254). הרבי קרא לאותם הנוסעים בשליחות של הפצת היהדות לפעול ולהפיץ ענין קיום מצוה זו במיוחד – "שכל יהודי שבא לכלל גדלות יקיים מצות תפילין כתיקונה".

ההכרזה הראשונה על בדיקת התפילין ומזוזות בחודש אלול

בדרך כלל ידוע כי הרבי עורר על בדיקת תפילין והמזוזות בחודש אלול בשנת תשל"ד ואילך.

מהראוי להדגיש כי לראשונה עורר זאת הרבי בכ"ף מנחם-אב תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמ' 389):

בחודש אלול (ולקראתו) יוסיפו לחזק את הבדק העצמי בנוגע לתורה ומצוותיה, וגם לסייע ליהודי נוסף לחזק את הבדק העצמי שלו ובפרט בנוגע בדיקת התפילין והמזוזות, כולל בנוגע ל"וקשרתם" (מבצע תפילין).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)