חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:13 כ' בחשון התש"פ, 18/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כוכב או עני על חמור
לומדים גאולה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1643 - כל המדורים ברצף
צער החורבן וכיסופי הבניין
יש חדש
לשם מה נפתח פי האתון
ברכות בלעם
לא הביט אוון
ה' עם מלמדי הזכות
מלאך בתופת
כוכב או עני על חמור
מציורי מדרכות לגלריה הצפתית
י"ז בתמוז בשבת

בחלק האחרון של נבואת בלעם מתוארים ימי הגאולה והאירועים הצפויים להתחולל בה. ידוע כי בנבואתו זו של בלעם מרומזים סודות גדולים הקשורים בגאולה. כשהרמב"ם מבקש להציג מקורות בתורה לאמונה בביאת המשיח הוא מצטט נבואה זו.

פרשני התורה חלוקים ביניהם בשאלה אם כל הדברים האמורים בחלק הזה של נבואת בלעם מכוּונים לגאולה העתידה. למשל, הרמב"ם ורש"י מפרשים שחלק מהנבואה אמור על דוד המלך וחלק על משיח צדקנו. לעומתם, הרמב"ן, האברבנאל ואור החיים מייחסים את כל הנבואה לתקופת הגאולה העתידה.

בלי תנאים

מדוע זכה דווקא הגוי הרשע בלעם לשאת את הנבואה הגדולה והמופלאה על הגאולה? הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 166) מסביר שנבואת בלעם משקפת את חידושה של הגאולה. עיקר עניינה הוא בירור ותיקון העולם הגשמי והחומרי, ובכלל זה תיקונן של אומות העולם. דבר זה מתבטא בנבואת בלעם, כאשר דווקא הוא, הגוי הרשע, שרצה לקלל את ישראל, נמצא מברך אותם ונושא את הנבואות הנשגבות ביותר על עם ישראל.

ובכל-זאת, מכיוון שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו, מתכונת הגאולה המתוארת בנבואת בלעם אינה בתכלית השלמות. אדמו"ר ה'צמח צדק' אמר, שרק גוי רשע כבלעם מסוגל לומר על הגאולה: "אֶראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב". יהודי לעולם לא יאמר כך, אלא יצפה לגאולה בכל רגע ורגע...

בספר 'קץ הפלאות' (לרבי חיים-ישעיה הכוהן, בעל 'מסגרת השולחן') נשאלת שאלה, מדוע בנבואת בלעם מתוארת הגאולה כמציאות שתתרחש בלי שום תנאים, ואילו משה רבנו, אוהבם של ישראל, הִתנה את הגאולה בתשובה, באומרו (דברים ל,א-ג): "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה... ושבת עד ה' אלוקיך... ושב ה' אלוקיך את שבותך".

הוא מסביר זאת על בסיס הידוע כי הגאולה יכולה לבוא בשתי אפשרויות: אם 'זָכו', תבוא הגאולה מוקדם הרבה יותר – "אחישנה" – ואז "תהיה הגאולה מופלאה במעלה"; ואם חלילה "לא זכו", תבוא הגאולה רק בזמן הסופי שנקבע לה – "בעִתה" – והיא תהיה בדרך של "עני ורוכב על חמור". לכן משה רבנו, אוהבם של ישראל, התנבא על גאולה בדרך הראשונה, שישראל עושים תשובה ונהיים 'זכו', ואז הגאולה באה במהירות ובניסים גדולים; ואילו בלעם אמנם נאלץ להתנבא על הגאולה, אבל מכיוון שאינו רוצה בטובתם של ישראל, ניתנה לו נבואה על גאולה שבאה גם בלי תשובה, שזו גאולה בדרגה נחותה יותר.

שתי דרכי גאולה

האור החיים (בפירושו לבמדבר כד,יז) מוצא את שתי דרכי הגאולה בפסוק "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל". וכך הוא מפרש: "שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל – יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות, כאמור בספר הזוהר. מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה – תהיה באופן אחר, ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור".

בהמשך הוא מוסיף ומפרט, שעל הגאולה בדרך הראשונה נאמר "דרך כוכב מיעקב" – "שיזרח הגואל מן השמים... רמז לכוכב היוצא באמצע השמים, לנס מופלא"; ואילו הדרך השנייה מרומזת במילים "וקם שבט מישראל" – "שיקום שבט אחד מישראל, כדרך הקמים בעולם דרך טבע... שיבוא עני ורוכב על חמור ויקום וימלוך ויעשה מה שנאמר בסמוך". וכולנו מתפללים, כמובן, שנזכה לגאולה של 'זכו' ומתוך ניסים גלויים.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)