חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:13 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בטרם אצרך... ידעתיך
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
ייסוריו של נשיא בישראל הם באופן של 'חוקה'
"עמדו הכן כולכם!"
בטרם אצרך... ידעתיך
כ"ק אדמו"ר הריי"צ
פרשת חוקת
כמה ארך אפיים לפניו
הלכות ומנהגי חב"ד

כשאדמו"ר הריי"צ שלח לרבי הגהות * סיפור מדהים על גאונותו של הרבי בילדותו * על שיחותיהם בקודש של הרבי ואביו, הרה"ג המקובל רבי לוי-יצחק נ"ע * שביבים מרתקים בפרסום ראשון, מתוך יומנו של הרה"ת ר' שלום חסקינד ז"ל * ייסוד כפר חב"ד – שינוי גישה? * ברכה שהתממשה אחרי 30 שנה * כשהרבי ביקש מ'אחד התמימים' שיכתוב את הערותיו בקובץ – בשמו המלא

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

שיחה בבית ההבראה

הרה"ק ר' לוי יצחק נסתלק בכ' אב תש"ד. לאחר ימי ה'שבעה', נסע הרבי לבקר את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במוריסטאון, שם שהה בבית הבראה. יש לומר שבקשר לכך השמיע אדמו"ר הריי"צ שיחה ובה סיפר על מנהגים שהיו נהוגים בבית הרב, גם בשייכות לאבלות.

הרבי נשיא דורנו דאג להנציח את הדברים, כפי שמתואר ביומן שלפנינו (מקיץ תש"ד) של הת' שלום חסקינד (אז כבן 17, נלב"ע שושן פורים תשס"ז).

הרקע לדברים: דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בה' אלול תש"ד במוריסטון נמסרו להקלדה להרב אברהם פאריז "מהרמ"ש שליט"א... מאת הרב שלמה אהרן קאזארנובסקי עם הוספות ממנו [=הרמ"ש], כל המנהגים של אבילות בבית רבי" – ראה 'ימי מלך' כרך ב' עמ' 837.

המורה לא מצא ידיו ורגליו

ביומנו מכ"ב אלול תש"ד כותב:

"אבי סיפר אודות הרמ"ש שליט"א שפעם כשהי' בן אחד-עשרה שנה ולמד יורה-דעה עם מלמד והיה לו תפיסה טובה ובאיזה רגעים גמר כל הדף יורה דעה עם הש"ך וכל המפרשים ומורו לא מצא ידיו ורגליו בהסוגיא. [בדרך אגב: כשאחד הבחורים סיפר לרבי על לימודיו לצורך קבלת סמיכה – גמרא חולין ויורה-דעה הורה לו הרבי ללמוד את הפתיחות של ה'פרי מגדים' ביורה-דעה, הלכות מליחה, בשר וחלב ותערובות ("כפר חב"ד")].

ובחזרה ליומן:

"ועוד סיפר אודות הרב ר' לוי יצחק ע"ה [=אביו של הרמ"ש], שהיו יכולים לישב עמו כל הלילה ולשוח עמו והי' אומר כל דבר ע"פ קבלה. למשל אמר מדוע הי' לאדמו"ר הזקן אף ארוך ומדוע הי' שמו שניאור זלמן, ועוד הכל ע"פ קבלה ובנעימות".

בכ"ב באלול תש"ד שוחח הת' שלום מענדל שיחי' סימפסאן יבדלח"א, עם חברו שלום חסקינד, "אודות מה שיש להרמ"ש שליט"א הרבה כתבים מכ"ק אדמו"ר שליט"א [=מוהריי"צ]. ברובא פשוט הי' לוקח מכ"ק אד"ש ומעתיק אותם, אבל עכשיו נחוצים הם כי למשל העתיק מה שכתב כ"ק אד"ש מכל הנעשה כשהי' בבית האסורים – ל"ע – [= בשנת תרפ"ז] ועכשיו נאבד מכ"ק אד"ש אבל נמצא אצלו מעט מזעיר מזה, וככה הרבה, ואי"ה בקרוב אשאל אותו שיתן לי איזה דברים להעתיק" (היומן הנ"ל).

היעדרות בגלל אבלות

באסיפה השנתית של אגודת חב"ד בארצות-הברית בח"י אלול תש"ד לא נכח הרבי. הת' שלום חסקינד רשם ביומנו: "חדב"נ הרמ"ש שליט"א לא היה אצל האסיפה מפני המצאו בשלשים דאבילות אביו הרב ר' לוי יצחק זצוקללה"ה זי"ע".

קשירת ציצית בלילה

ביום א' כ"ב באלול תד"ש שוחח הת' שלום חסקינד עם הרבי "הרמ"ש... ולענין לעשות ציצית בלילה אמר שכיון שיש פוסקים שאומרים שאין לעשות בלילה – לכתחילה אין לעשות".

זהירות ברכוש המוסד

בסיום היומן מסופר שבערב ראש-השנה תש"ה, לא רצה הרבי לנסוע במכונית, מפני שהיה סבור כי היא שייכת ל'מרכז לענייני חינוך', ורק כשנודע לו שהיא מכוניתו הפרטית של ר' ניסן מינדל נסע בה.

הערותיו של הרבי

ז' מנחם אב תרצ"ט. הרבי הריי"צ נ"ע מתגורר באטוואצק שבפולין, ומשם משגר לרב חודקוב, הממונה באותה תקופה על החינוך היהודי בריגא, איגרת ארוכה. בין השאר נאמר שם: "...בדבר תקנון "יהדות" [למערכת החינוך היהודי בריגא] הנני שולח הערותיו של כבוד חתני יקירי הרה"ג הרה"ח הרמ"מ שליט"א שניאורסאהן" [שהתגורר באותה עת בפריז].

האומנם שינוי בגישה – עם ייסוד כפר חב"ד?

בהתוועדות מוצאי שבת קודש פרשת בשלח תשכ"ח התייחס הרבי לחידושו של כ"ק קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בנוגע לישוב ארץ ישראל בייסוד "כפר חב"ד" – לעשות בארץ ישראל "ארץ הקודש" לא רק בנוגע ללימוד התורה ועבודת התפילה – אלא גם בנוגע לעניינים גשמיים כפשוטם ("בה בשעה שעד אז הייתה התנגדות גדולה לכל עניינים כאלו") – תורת מנחם כרך נב עמ' 79-78.

והרבי ציין: "ובכל אופן, גם ההנהגה עתה אינה הסכמה על עניינים בלתי-רצויים, ועל-אחת-כמה-וכמה על עניינים שלחמו נגדם בעבר ולוחמים נגדם גם עתה, אלא רק בנוגע לענין חרישה וזריעה כפי שהוא ע"פ שו"ע וכו'".

גם בשנת תש"ל (תורת מנחם כרך נט עמ' 112) ציין הרבי: שאף שישנו הענין ד"לא יעלו בחומה", וכידוע הוראותיו של בעל ההילולא בעניין זה, שלכן התנגד לכמה עניינים – הרי עתה לא שייך כאן העניין ד"יעלו בחומה" [בנוגע לכיבוש ירושלים העתיקה ושאר השטחים].

בנוגע לשינוי בגישה – הנה, בשנת תש"ח התבטא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('נשיא וחסיד' עמודים 86; 88): "אל תתלהב. אין לנו כל חרטה. אז לא היה צורך. עכשיו זהו הזמן"; "אז אמנם לא, עכשיו – כן".

[וראה שם עמ' 98: אנחנו לא יודעים "חוכמות" ("קונצן"), אנו יהודים של ה'שולחן ערוך'...].

ברכה שהתממשה אחרי 30 שנה!

כבר בשנת תשי"א, השנה הראשונה לנשיאות הרבי, נכנס ל'יחידות' הרה"ג ר' שלום ריבקין, שנשא ונתן עם הרבי בדברי-תורה עוד טרם הנשיאות (מכתב ארוך מכ"ז ניסן תש"ח נדפס ב'אגרות-קודש' כרך ב' עמ'  שלד-שמ). באותה יחידות הפתיע הרבי את הרב ריבקין, ואמר לו: "אתה עוד תהיה פעם הרב הראשי של סט. לואיס!".

חלפו שלושים שנה, ובעקבות פטירתו של הגר"מ אייכנשטיין, נקרא על-ידי הקהילה לכהן כרב הראשי וגאב"ד סט. לואיס – ע"פ ראיון שהעניק ל'כפר חב"ד' ופורסם שם בגיליון 167 (כ"ז מרחשון תשמ"ה) עמ' 8.

הרבי זיהה את "אחד התמימים"

הת' גבריאל אלאשוילי הגיע לחצרות-קדשנו בחודש תשרי תשל"ה. בשנת תשל"ט נתמנה לחבר מערכת הערות הת' ואנ"ש מוריסטאון [העורך הראשי היה הרה"ח אלימלך (ז"ל) צוויבל]. באותה תקופה החל הגיליון להופיע בתדירות של אחת לשבוע, והוא התמסר לכך.

בחודש תשרי תשמ"א הגיע אביו שי' לתשרי במטרה להשפיע עליו לחזור לארץ-הקודש. הוא נכנס עם אביו ל'יחידות'. בתחילת ה'יחידות' אמר לו הרבי: "למרות שאתה מבין אידיש אבל לכבוד אביך נדבר בלשון-הקודש"... אחרי שבירך את האב ומשפחתו התייחס לשאלה (השאלות הכניס יום קודם לכן ל"מזכירות') האם לשוב לארץ-הקודש ואמר לו (תוכן הדברים): "מכיון שאתה מתעסק ב'הערות התמימים', כבר שנתיים והרי יש כלל בתלת שנין הוי חזקה לכן כדאי להמשיך-להשלים שנה נוספת".

בהזדמנות נוספת, במהלך "כוס של ברכה", פנה אליו הרבי באידיש ואמר לו: "פרסמת הערה תחת השם 'אחד התמימים' – מדוע לא כתבת את השם הפרטי?".

[לנושא זה התייחס הרבי בהזדמנות ברבים במהלך התוועדות, ושלל הנהגה של ענווה כאשר אין כותבים את השם – ראה גם רשימתנו על הערות התמימים ואנ"ש במדור זה גיליון 553].

"נכבד ונעלה איש המעלה"

הרב מאיר יהודה גץ ז"ל שימש כרב הכותל ועל קשריו עם הרבי כבר פרסמנו בעבר.

"עוסק בצורכי ציבור" "רב פעלים וכו'" – אלו היו התארים שהרבי כתב לו.

בימי הסליחות תשל"ו כתב לו הרבי שורת תארים: הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"מ [=הרב הגאון והרב החסיד ותיק וחסיד איש-ירא-אלוקים נבון ומשכיל] נכבד ונעלה איש המעלה".

בח"י טבת תשל"ח התקיימו נישואי בתו של הרב גץ. מכתבו של הרבי וכן איחולים לחתונה נכתב רק בז' שבט זאת מכיון שמכתבו הגיע אל הרבי באיחור, כפי שהרבי כותב "במענה למכתבו מיום ט"ז טבת – שהגיע אך זה עתה", כלומר מיד עם קבלת המכתב מיהר הרבי לשגר את איחוליו.

להלן אחת האיגרות ששיגר הרב גץ לרבי בהמשך למכתב שקיבל בשנת תשל"ט:

"כ"ט במר-חשון ה'תש"מ

"הרי זו עולה אל מול פני הקדש

"כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

"אחדשה"ט ונשיקת ידיו כראוי,

"הריני להבהיר בזאת שכוונתנו היא להפעלת חוג לחסידות ברוח חב"ד בתוך בנין הישיבה הקדושה בית אל יכב"ץ אשר בין חומות העיר העתיקה.

"חוג זה מכוון בעיקר לבעלי תשובה הבאים מרחוק ולסייע בידם לצאת מיון מצולה של כמים ומדיטצי' עכו"מית "כל, והכל הוא ברוח הדרכת כ"ק מרן שליט"א.

"בעצם, חוג זה כבר פועל הוא במסגרת יום אחד בשבוע וברצוננו להרחיבו ולבססו באופן יום יומי ודורש הדבר הוצאות גדולות באחזקה, כלכלה וכו' וזקוקים לעריכת מגבית בחו"ל.

"לכן אני מבקש את ברכת מרן שליט"א שחפץ ה' בידנו יצלח ונזכה במהרה דידן בהגלות האור הגנוז, ובטוב שכינת עוזנו בהיכלה בחסד וברחמים גמורים.

"כעטירת משרת הקדש בחצרות ה' שריד מקדשנו".

מכתבים יקרים

אחד מאברכי אנ"ש שיגר לרבי דו"ח על פעולות שונות. ביניהם הזכיר "סיום הרמב"ם" שערך במסגרת שיעור שבועי לנשים שהתקיים אז בבית פרטי בבני ברק ונטלו בו חלק פחות מעשרים משתתפות (נשים ובנות). הרבי הוציא לו בחזרה את המכתב ומתח שני קוים מתחת למילים "סיום הרמב"ם".

כיוצא בו הוא הסיפור הבא:

הרב יונתן בורגן (ז"ל) שימש כמנהל חדר "אהלי תורה" בכפר חב"ד, בשעתו סיפר בראיון ל'כפר חב"ד' (גליון 768 עמ' 25) כי בכל פעם שקיבל מכתב מהרבי נוכח שהרבי גזר את סמל המוסד שבראש נייר-המכתבים ("בלאנק") ושלח אותו אליו בחזרה. הוא התפלא מאד והמזכיר הרב בנימין קליין הסביר לו שהרבי מייקר מאוד את המכתבים הללו, וגזירת הסמל והחזרתו אליו, היא מעין אישור והוכחה שהדו"ח והמכתב נלקחו לאוהל.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)