נושאים נוספים
	העצם שלמעלה מחורבן מאיר בציון נשיא הדור
	רואים שזה סוף זמן הגלות
	רועה ישראל
	הלכות ומנהגי חב"ד

למנהיגים ולתלמידי התמימים, לארגונים לחיזוק היהדות ולחסיד הסובל ממכאובים – את כולם הנהיג הרבי בדאגה ובהתמסרות ומתוך אהבת ישראל עצומה שלא ידעה שיעור * כיצד הגיב כשחסיד בעל תעוזה ניצל 'שעת רצון', והפציר ברבי להביא את המשיח באופן ד'לכתחילה אריבער'? * "הכוח הרוחני שקרן מאישיותו היה מדהים!" – כתב הסופר המפורסם * תגובת הרבי על החלטות טובות של תלמידי התמימים ב-770 * וגם: מענה מיוחד למכאובי רגליים

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מספרים – כתב הרבי בחודש סיון תש"י – שבעל חידושי הרי"ם אמר פעם לחסידיו: אם לא אפעל בכם כל שהוא ביהדות, כמה גדולה תהיה הרחמנות עלי. וכמו שנאמר: "וירע למשה בעבורם". ומעין זה הוא בכל אחד ואחת שיכול להשפיע על יהודי, לחזקו ביהדות או להביאו לפעולה בחיזוק היהדות: עליו לדעת, שהצלחתו היא אושרו.

כך תאר אלי ויזל את שיחתו עם הרבי:

אלי ויזל: איך אפשר להאמין בהשם אחרי אושוויץ?

הרבי: איך אפשר שלא להאמין בהשם אחרי אושוויץ? במי עוד אפשר להאמין? הלא האדם ויתר על זכויותיו ועל חובותיו. הלא אושוויץ מייצגת את תבוסת האנושות. חוץ מהשם מה עוד יש בעולם שאושוויץ החשיכה?

אלי ויזל כתב על הרבי:

"הכוח הרוחני שקרן מאישיותו היה מרשים. הוא דמה למלך המאפשר לנתיניו לחיות ולעבוד בשלווה. כאשר דיבר, הקהל עצר את נשימתו; כאשר שר, כל נפשותיהם שרו איתו. כל מה שביקש, קיבל"...

כיבוד אב ואם – מצווה יסודית

בשנת תש"ג פרסם ה'מרכז לעניני חינוך' חוברת לילדים בשם "סדר ברכות ותפילות", ובעמוד 124 נאמר שם: "זכור חובתך! כבד את אביך ואת אמך! שמור את יום השבת! ואהבת לרעך כמוך! מדבר שקר תרחק! אל תתחבר לרשע! אל תהי נוח לכעוס! קבע מקום לתפילתך! התפלל מתוך הסידור! הזהר בעניית אמן! מרבה תורה – מרבה חיים! איזהו גיבור? – הכובש את יצרו; שקולה צדקה כנגד כל הקרבנות! צפה לרגליו של משיח, שיבוא במהרה בימינו!".

החסיד רבי משה פינחס כ"ץ העיר הערותיו על הפירסום ותמה:

"מה זה שבחרו באלו הי"ג עקרים. ומדוע הקדימו כיבוד אב-ואם לשבת והלא בתורה בעשרת הדברות שבת קודם.. וגם שבת בסקילה, ושקול כנגד כל המצוות".

הרבי השיב תשובה קצרה:

כיבוד אב ואם עיקר ויסוד בקטנים.

תדיר ושאינו תדיר.

פירוש הדברים:

מצות כיבוד אב ואם היא עיקר ויסוד בקטנים, לכן הוקדמה מצוה זו לשמירת שבת. ועל השאלה מדוע נבחרו י"ג עקרים אלו – ענה משום ש"תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם".

נשיא ונשיא

קשרי ידידות והערכה שררו בין הרבי והגאון מטשעבין בעל 'דובב מישרים' – (ראה בין השאר ב'שמן ששון מחבריך' כרך ב' עמ' 18 ואילך. ועוד.) וכך כתב הרבי למר מרדכי אלימלך שרייבר שהתעסק בהקמת מקוואות במיוחד בארצינו-הקדושה בי"א ניסן תשכ"א (תרגום מאנגלית):

נהניתי לקבל את מכתבו מה' ניסן עם המצורף אליו, ברצוני לברך אותו על העובדה שהרב ווידנפעלד שליט"א הסכים לקבל את הנשיאות של המרכז הארצי למען טהרת המשפחה לארץ ישראל.

לאור העובדה שהרב ווידנפעלד בדרך כלל נמנע מקבלת פרסום ולהופיגע ברבים, זה משביע רצון ומרשים במיוחד שהוא קיבל את התפקיד שבטח יוסיף להצלחת המטרה הגדולה הזאת.

לנהוג כמנהגי

אחד התמימים מארץ-הקודש שהגיע לחצר הרבי לקראת חודש החגים תש"כ שאל את הרבי כיצד עליו לנהוג ביום-טוב שני של גלויות. וציין: "לתשובתו הק' אחכה אם עלי לחוג את היום השני".

הרבי ענה לו כדלהלן:

באם (וכיון) שבא לכאן על דעתי – צ"ל [=צריך לנהוג] כמנהגי.

העיקר – שמירת הסדרים

לקראת יו"ד שבט תש"ל – מלאת עשרים שנה לנשיאות הרבי – קבלו על-עצמם תלמידי התמימים ב-770 את ההחלטות הבאות על מנת לקיימן בלי-נדר

"א) להשתתף ב"קרן העשרים" בסך של עשרים עד יו"ד שבט הבעל"ט.

"ב) ללמוד המשך באתי לגני תש"י, ומאמרי יו"ד שבט תשי"א-י"ג (המוגהים) עד יו"ד שבט הבעל"ט, ודשנות תשי"ד-תש"ל (שלא הוגהו עדיין) עד י"א ניסן הבעל"ט.

"ג) ללמוד הל' תפילין (חוץ מסימן ל"ב) ס"ה עשרים סימנים עד יו"ד שבט הבעל"ט.

"ד) להשתדל להניח תפילין עם עשרים מבנ"י שיחיו (עד יו"ד שבט הבעל"ט, ולכל היותר) עד שלהי חודש שבט הבעל"ט.

"ה) להשתתף במשמרות שיקבעו בלימוד, במשך כל המעל"ע [=המעת-לעת], מתחיל מליל ה' ר"ח שבט עד ליל ש"ק יו"ד שבט הבעל"ט.

בתגובה ציין הרבי אחרי שמתח קו מדגיש תחת המילים תלמידי הישיבה – כדלקמן:

בודאי כהנ"ל הוא: א) מבלי לפגוע בסדרי הישיבה. ב) בל"נ [=בלי נדר]

ויה"ר [=ויהי רצון] שיהא כ"ז [=כל זה] בשטומו"צ [=בשעה טובה ומוצלחת] ובהצלחה לתוצאות – המשך לאחר זה".

עלבון פנים

מעשה ביהודי שביקש להתקבל ל"יחידות" פרטית בחודש מרחשוון.

והרבי כתב לו:

לכמה-וכמה אנשים השיבו כבר פניהם ריקם – על-פי הנוהג מכמה-וכמה שנים הפסק בקבלת אנשים בתקופה זו, וכמפורסם – ואם יהיה יוצא מן הכלל – הרי זה עלבון פנים לכהנ"ל. ובודאי גם הוא אינו רוצה בזה.

והרבי סיים:

ואזכיר על הציון להנ"ל.

שליחות מיוחדת לפני הצום

בשנת תשל"ו כתב הרבי מכתב מיוחד להר"ר מאיר יהודה גץ מירושלים ת"ו, רב הכותל המערבי (נדפס ב'אגרות-קודש' כרך לא עמ' רנו-ז).

הרבי כתב את המכתב בכתב-יד-קדשו, וביקש שהמזכירות תעביר את דבריו בטלפון לרב אפרים וולף, והוא יקליד את המכתב שיימסר להרב גץ עוד לפני תחילת הצום (של י"ז בתמוז).

השליחות בוצעה ע"י השלוחים שי' לירושלים ת"ו (ראה בהתקשרות גליון תרעח עמודים 9-8).

שליחות מיוחדת לפני השקיעה

הגאון רבי אפרים אליעזר הכהן יאלס, אב"ד פילדלפיה, היה מקורב מאוד לכ"ק אדמו"ר, והיה יושב בהתוועדויות בהן נכח די בסמיכות לרבי.

בתקופה שלפני פטירתו מסר פעם הרבי – בעת חלוקת השטרות לצדקה – לידי הרה"ח ר' שניאור זלמן ליפסקר שטר של דולר, לתיתו להרב יאלס עוד לפני השקיעה (של אותו יום).

הרב יאלעס, שכבר היה מאושפז בבית-רפואה, נטל את הדולר בהתרגשות רבה והניחו לצד הכרית.

חייל בשמחה לקראת הניצחון!

אחד החסידים שיצא מברית-המועצות ונסע לראשונה לרבי שמע ב'יחידות' את הדברים הבאים:

אתה הרי חייל, צריך להיות בשמחה; מורי וחמי אמר כשחייל מתחיל לשרת הוא מבצע זאת בשמחה. מדוע? הרי הדבר כרוך בסכנה? התירוץ הוא שבטוחים בניצחון!...

ביטוי נדיר ב'שעת רצון'

לילה אחד בקיץ תשמ"ז כשאביו של השליח הראשי בקליפורניה רב הפעלים הרה"ח ר' שלמה קונין היה חולה פנה אליו הרבי לאחר תפילת ערבית והתעניין בשלומו של אביו. ר' שלמה ענה שיש שיפור מסויים במצבו. ואז תפס ר' שלמה שהשעה היא שעת רצון ואמר לרבי:

"ב"ה הרבי זכה שכיום אין בעולם עיר ועיירה שהרבי טרם פעל בהן ובכן כבר הגיע הזמן...".

פני קדשו של הרבי הרצינו והרבי הגיב: "אבל משיח עדיין לא בא"...

ר' שלמה המשיך וטען: "אבל הרבי יכול להניף את ידו ולהביא את הגאולה באופן של 'לכתחילה אריבער'"...

ושוב הרצינו פני הרבי שהגיב:

אינני מקמץ וחוסך ב'לכתחילה אריבער'. בכל אופן שתבשר בשורות טובות, כולל בענין ביאת משיח צדקנו.

חישוב תמוה

כשהרבי קיבל פעם דין-וחשבון ומאזן כספי של קרן גמילות-חסדים, העיר:

הייתכן שההוצאות כמעט חומש מההכנסה?...

הרבי מעודד את בגין

ביום ב' לפרשת תולדות תשל"ז כותב אחד מאברכי 770 לעמיתו בארץ-הקודש:

"מנחם בגין היה אצל כ"ק ביום ה' לילה למשך שעתיים וחצי, כמובן שלא סיפר שום דבר ממה שדיברו".

היה זה ביקורו האחרון של בגין לפני שנבחר לראש-ממשלה; בגין כבר היה "עייף" וביקש את רשותו של הרבי לפרוש מהחיים הציבוריים. הרבי תבע ממנו שלא לעזוב ובכ"ט אייר של אותה שנה זכה ב'בחירות'. [וראה מבוא ל'אגרות-קודש' כרך לב].

מעודד הרמב"ם

מפורסמים דברי החיזוק והעידוד שזכה לקבל מהדיר כתבי הרמב"ם הגאון רבי יוסף קאפח (זצ"ל) מהרבי על מהדורת הרמב"ם שהוציא לאור (הדברים נחשפו ברמב"ם מהדורת חזק).

אחד האישים שהיה 'מחותן' בדבר ומעורב בכך היה הרה"ג ר' רצון ערוסי שליט"א, ראש עמותת "הליכות עם ישראל", ורבה של קריית אונו, שבמסגרתו הופיע הרמב"ם לאור עולם.

ואכן, בשולי מכתב כללי-פרטי מימי אלול תשמ"ה כותב לו הרבי:

נ.ב.

ס' [=ספר] משנה תורה – רמב"ם (כרך א') בצירוף מכתב כת"ר [=כבוד-תורתו] נתקבלו בעתם, ואם כת"ר הסליחה על איחור האישור ע"ע [=עד עתה].

צריך ללמוד!

בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ד נכח יהודי שהשתתף במלחמת יום הכיפורים, והוזמן להתוועדות ע"י ר' זלמן ליפסקר מפילדלפיה. הוא נתבקש ע"י הרבי לומר 'לחיים', והרבי הביט עליו כמה פעמים.

לאחר-מכן עבר ליד הרבי שאמר לו: אני מבין שהיית בפאיד כשהדפיסו שם את התניא.

הלה הנהן בראשו, והרבי המשיך:

לא די להיות נוכח בהדפסת התניא; צריך גם ללמוד בספר!...

לשכוח מהשכחה

אחד מזקני החסידים סבל מכאבי רגליים, עד שהעמידה נעשתה קשה עליו, והוא סבל כאבים עזים. ב'יחידות (שהתקיימה בי"ב שבט תשל"ו) הורה לו הרבי לתת לצדקה מספר פרוטות 4/3/2, בשינוי מידי יום. הרבי נימק זאת בדברי חז"ל על הפסוק "והיקום אשר ברגליהם" – "זה ממונו של אדם", ובצדקה זו בהוספה יהיה מעמידו על רגליו.

באותה הזדמנות התאונן הלה על השכחה שתוקפת אותו, ונענה: "עליך לשכוח ולהסיח דעת מן השכחה (שתיעלם)".

נסיעה שהתבטלה

אחד החסידים תכנן נסיעה אך זו לא יצאה לפועל.

בחודש אלול תשי"א ('אגרות-קודש' כרך ד' עמ' רפג) כתב לו הרבי בהקשר זה:

ידוע הפירוש ש"אשרי יושבי ביתך" עוזר ומסייע ל"עוד יהללוך סלה".