שאלה: יהודי שבא בקשרים עם גויים, האם יש עניין שישפיע עליהם לקיים את שבע מצוות בני-נוח?

תשובה: כתב הרמב"ם: "צווה משה רבנו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני-נוח". ציווי זה אינו קשור בבית-דין ולא בשלטון יהודי, ואין הכוונה לכפייה במובן הפשוט בלבד, אלא זו חובה על כל יחיד שיש בידו לשכנע בדרכי נועם את כל מי שאפשר לו מאומות-העולם לקיים את המצוות הללו.

בעבר לא עסקו בכך משום שבדורות קודמים הייתה טמונה בכך סכנה, בגלל תגובת הגויים על מה שהיה נתפס בעיניהם כפגיעה באמונתם; אולם בזמננו המצב הפוך, ודווקא פעילות זו מביאה להגדלת כבודם של ישראל לעיני העמים.

שבע המצוות הן: איסור עבודה-זרה (אלא אמונה בא-ל אחד); שמירת כבוד הבורא; שמירת חיי-אדם; איסור עריות; זהירות בממון הזולת; איסור אכילת איבר מן החי, והקמת מערכת משפטית.

גויים שהתקרבו לקיום שבע המצוות ביקשו הדרכה למערכת-חיים מתאימה. הרבי מליובאוויטש הפנה זאת לפוסקי-הלכה. מן הנושאים שהועלו:

תפילה: חשוב שיתפללו לה' בכל יום על בריאותם ופרנסתם, ועל הצלחה בקיום מצוותיהם. בלשון פנייתם, יכולים לומר "אלוקי עולם" או "אלוקי כל בשר" (ואולי גם "אלוקי ישראל", אבל לא "אלוקינו").

חגים: לכאורה אפשר היה להציע להם לחגוג לפי הלוח העברי את ראש-השנה (בריאת האדם - "וידע כל פעול כי אתה פעלתו"), את מתן תורה (כי אז ניתנו גם מצוותיהם), ואולי גם את יום-ההולדת האישי (לציון תחילת תפקידו של אותו אדם בעולם); אך כל אלו לא באופן שיימנעו ממלאכה (לבל יהיו "גוי ששבת"), אלא רק לציון חגיגי של היום ותוכנו.

מקורות: רמב"ם הל' מלכים פ"ח-י. תוי"ט אבות פ"ג מי"ד. שערי הלכה ומנהג, יו"ד סי' כ. קובץ 'התקשרות', גיליון תסד עמ' 16.