תמימות ושלמות

"אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" (בראשית ו,יט). "צדיק" - צדקתו בקיום רצון השם יתברך הייתה בבחינת "תמים" - בתמימות ובשלמות, במשך כל היום, לא רק בשעה שלמד והתפלל, אלא גם בשעה שאכל ושתה.

(לקוטי שיחות)

בקשת רחמים

כשאמר הקב"ה לנח שיינצלו הוא ובניו מהמבול, לא ביקש רחמים על בני דורו ונאבדו מן העולם. לפיכך נקרא המבול על שמו, כפי שנאמר (ישעיה נד,ט) "כי מי נח זאת לי".

(זוהר)

אחריות לבני הדור

יש בדברים קל-וחומר: ומה נח, שהיה צדיק תמים, נקראים מי המבול על שמו, מאחר שלא התעסק עם אנשי דורו, על-אחת-כמה-וכמה לאחר מתן תורה, כאשר כל ישראל ערבים זה לזה, ודאי שחייב כל אחד ואחד שלא להסתפק בעבודתו עם עצמו, אלא לדאוג ולעזור גם לזולתו.

(לקוטי שיחות)

צדיק לשמים ולבריות

נח זכה לתואר "איש צדיק", מפני שהיה צדיק לא רק כלפי הקב"ה, אלא אף כלפי הבריות: לא רק  "את האלוקים התהלך נח", אלא גם "תמים היה בדורותיו".

(רבי יצחק מוולוזין)

הצטיינו בעצמם

"אלה תולדות נח", ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים (רש"י). צדיק אינו מי שהוא בעל-ייחוס, שאבותיו היו צדיקים, אלא מי שהוא-עצמו מצטיין במעשים טובים.

(דברי ישראל)

נוח לכול

"אלה תולדות נח נח". נוח לו ונוח לעולם; נוח לאבות ונוח לבנים; נוח לעליונים ונוח לתחתונים; נוח בעולם הזה ונוח לעולם הבא.

(מדרש רבה)

התכלית - נחת-רוח

תולדות ותכלית בריאתו של כל אדם לשם מטרה אחת - "נח", נחת-הרוח שהוא גורם ליוצרו על-ידי עבודתו "בעבודת הבירורים", לברר את ניצוצות הקדושה שנפלו למטה, לדברים הגשמיים, ולהעלותם לקדושה.

(ספר המאמרים תש"ה)

תמים וגדול

"נח איש תמים היה". איזו מדרגה גבוהה יותר, תמים או גדול? הווי אומר: תמים. והראיה, שאם יש שתי חלות, אחת גדולה אבל פרוסה, והשנייה קטנה אבל שלמה, מברכים על השלמה - הרי שלתמימות ערך וחשיבות יותר מלגדלות.

(החוזה מלובלין)