חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:54 זריחה: 5:55 ט' בחשון התשפ"א, 27/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מסע השליחות המיוחד
ניצוצי רבי

בשלהי תשט"ז, בעקבות התקפת המחבלים שבה נרצחו התלמידים והמדריך בבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד, שלח הרבי קבוצת 'תמימים' כדי לחזק את תושבי כפר-חב"ד בפרט ואת תושבי הארץ בכלל * על ההכנות, הנסיעה, הביקור בארץ, הרשמים והדו"ח לרבי

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

זה היה בהתוועדות כ"ק אדמו"ר  ב-770. הזמן – יום ב' דחג השבועות תשט"ז. הרקע – המאורע המחריד בבית-הספר החקלאי שבכפר חב"ד באור ליום ב' דראש-חודש אייר תשט"ז, שבו תקפו מסתננים ערבים את אולם בית-הכנסת במוסד ורצחו חמישה מתלמידי המוסד ומדריכם הי"ד (ראה 'מבוא' לאיגרות-קודש כ"ק אדמו"ר, כרך יג, עמ' 5 ואילך).

במהלך ההתוועדות דיבר הרבי על כך שגם הנמצאים בחו"ל עליהם להשתתף בהחזקת כפר-חב"ד ("בנשמתו" "בגופו" ו"בממונו"). ובהמשך ('התוועדויות', כרך טז, עמ' 357) אמר:

אחד מאופני ההשתתפות הוא, שיסעו עשרה או אחד-עשר באי-כוח לארץ-ישראל, בעיקר יהיו בכפר-חב"ד ובישיבת תומכי-תמימים בלוד, הקשורה עם הכפר, וגם לבקר במקומות הקדושים, ואחר-כך בבואם אי"ה חזרה, יביאו עמהם את "אווירא דארץ-ישראל" בחוץ-לארץ, ולהמשיך זאת למטה מעשרה טפחים, וכן גם שם יביא הדבר תוספת הן בישיבה והן בכל הסביבה.

להיות בבחינת "מהלך"

בליל ג' בתמוז נכנסו לחדרו של הרבי התלמידים השלוחים, הנוסעים לארץ-הקודש, וקיבלו הוראות מפורטות על הנסיעה כגון: ביקור במקומות התורה; סדרי הלימוד; אין להתנהג בענווה שלא לשמה, אלא לדבר בנגלה ובחסידות; לימוד העניינים השייכים לארץ-ישראל; גם העניינים החיצונים, כמו הלבושים, שיהיו באופן המתאים. הרבי בירכם להצלחת הנסיעה וקבע: "התחלת ההכנה לנסיעה – ביום ג' תמוז, התחלת גאולת אדמו"ר מוהריי"צ". הרבי ביקשם כדלהלן: "ביום זה, ג' תמוז, שבו מתחילה נסיעתכם בדרך הכנה, תמסרו – על-ידי הרב חדקוב – את שמותיכם בצירוף שם האם.

"עיקר ההכנה להנסיעה – המשיך הרבי ואמר – תהיה בי"ב תמוז בשעת ההתוועדות, שהרי פעולתה של התוועדות היא להיות בבחינת 'מהלך'; אבל התחלת ההכנה לנסיעה היא ביום זה, ג' תמוז, שבו התחילה גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו.

"ועניין זה – סיים הרבי – יביא את התחלת היציאה מן הגלות אל הגאולה השלימה, על ידי משיח צדקנו".

שלוחו של אדם כמותו

"השלוחים שליט"א באי-כוח אנ"ש ובאי-כוחי שיבקרו באה"ק ת"ו" – כך הגדיר הרבי בכמה מכתבים את הבחורים הנוסעים לשליחות.

בהתוועדות י"ב בתמוז הורה הרבי לבחורים הנוסעים לארץ-הקודש להגיד "לחיים" ואחר-כך אמר שיחה שתוכנה:

מצד מעלת רבים מישראל – היה ראוי שיסעו רבים, ומכל-מקום מצד "שלוחו של אדם כמותו" (עם כל הדרגות שבזה, שברוחניות העניינים שייכים כולם) – נחשב כאילו נסעו כל המשלחים, ו"לפום גמלא שיחנא"; ניצול השליחות עבור ענייני הפצת המעיינות בכל המקומות שיהיו; על-ידי היגיעה ("יגיעת נפש ויגיעת בשר") תהיה הנסיעה בהצלחה מופלגה ובפרט שהתחלת הנסיעה היא ביום הבהיר.

מתוך שמחה וטוב לבב

כאמור, הרבי קבע שהתחלת הנסיעה היא בי"ב תמוז (לילה זה שמחבר שני העניינים די"ב וי"ג תמוז) ואמר בין השאר:

תהיה התחלת הנסיעה בהצלחה מופלגה, וכן כל הפרטים הקשורים בזה, ועד להתוועדות החסידית כשיחזרו וייפגשו עמהם, עם שליחות של המשלחים מהתם להכא – מתוך שמחה וטוב לבב.

"בתור מקדמה" – אמר – "יאמרו הם 'לחיים', וכל הקהל ינגנו 'כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון'".

פחות משלושים יום

"בודאי נוסעים אתם ברשות מלאה של הוריכם", אמר הרבי לשלוחים (בג' בתמוז) והזכיר כי גם עבורם תצמח תועלת ממילוי השליחות ("תועלת עבורכם, בדרך שכר או יותר מאשר בדרך שכר").

על-אף שמלכתחילה (בחג השבועות) התבטא הרבי: "מסתמא ימצאו הרבנים היתר עבורם לנסוע בחזרה, אף שיהיו למעלה מחודש בארץ-ישראל", הרי שבג' בתמוז קבע: "ותחזרו בחודש אלול – לאחרי שהותכם בארץ-ישראל פחות משלושים יום, כדי שלא יתעוררו שאלות בהנוגע להיציאה מארץ-ישראל".

הרבי מדגיש נקודה זו גם ב'יחידות' של הרב אוריאל צימער מאותה תקופה.

לא "טיול"

באחת האיגרות (ז' מנ"א תשט"ז) של אותה תקופה מתבטא הרבי שאין מטרת השליחות – סיור-טיול בארץ ("והרי לא באו לארץ-הקודש ת"ו לסייר בארץ") אלא כשליחות רוחנית, על-אף שבמסגרת שליחותם נצטוו,  כאמור, "לבקר במקומות הקדושים".

בין השאר כתב הרבי: "מובן שהסברא שלשכת התיירות יסיירו איתם, מופרכת"...

"פגישה זו תכניס בו חיות"

הרבי ביקש לנצל את שהותם של השלוחים בארץ לחיזוק עניינים כלליים ופרטיים.

כך למשל כתב בט"ו במנחם-אב ל"האברך שמעון שי'" אליטוב:

בודאי נפגש עם השלוחים שליט"א מכאן, ויהי-רצון שגם פגישה זו תכניס בו חיות בעבודת הבורא בכלל, ובהתמדה בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות בייחוד.

 

ולפני כן, בכ"ה בתמוז, ל"הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה' שלום יהודא ליב שי'" גנזבורג מבני-ברק (מפעילי צעירי-אגודת-חב"ד):

בוודאי ינצלו שהותם של האברכים שליט"א שלוחים ובאי כוח אנ"ש ובאי כוחי ככל הדרוש ובאופן המתאים ואחכה לבשורות טובות ומפורטות.

והתוצאות בפועל

בדיוק חודש לאחר מכן, בכ"ה במנחם-אב, כתב להרב לייב שיחי' זלמנוב מבני-ברק:

במענה על מכתבו מי"ט מנחם-אב ובטח ימשיך במכ' מפורטים מהנעשה בכרם חב"ד, וביחוד בהנוגע לביקור השלוחים שליט"א והתוצאות בפועל וכו'.

פגישות עם תלמידי ה'רשת'

בז' במנחם-אב (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' שמז) כותב הרבי להנהלת רשת 'אוהלי יוסף-יצחק':

ולעת עתה לא קיבלתי כל ידיעות מתכנית ניצול ימי החופש וסידור שעל-כל-פנים איזה פעמים יפגשו עם התלמידים-ות במשך שבועות אלו או יעמדו איתם בקשר באופן המתאים, ואפשר כדאי לנצל כגון דא גם שהותם של השלוחים שליט"א באה"ק ת"ו.

מיומנם של השלוחים

ארבעים ושלושה ימים – מיום ד, ח"י בתמוז עד יום ה, ב' באלול – לא ראו השלוחים את הרבי בעיניהם, אף כי ראו וחשו ברכה והצלחה בכל צעד ושעל. על הביקור עצמו נספר ברשימה בפני עצמה. להלן כמה אפיזודות נלוות:

באותה תקופה ניהל הרבי את המאבק נגד הפלגת אוניות ישראליות בשבת, וכאשר עלו השלוחים למטוס בשעה 3:55 הם רשמו כמה פרטים בעלי משמעות בנושא (כפ"ח גליון 911 עמ' 44):

"בשעה 3:55 עלינו למטוס, ובעוד דקות מספר המריא המטוס.

"נסעו עמנו במטוס שני חברים מהבית-דין הגדול של ארץ-ישראל, שנוסעים עד לונדון. אחד מהם הוא הספרא דדיינא שלהם ואחד מהם הוא הרב זולטי.

"בהנוגע לעניין האוניות אמרו שכמדומים הם שאסור הוא, וגם שמעו ממכתבי כ"ק אד"ש, אבל רוצים לראות בעצמם אופן הנהגת האוניות.

"כן נסע אתנו הרב וואלגעלערנטער (בפעם הראשונה נפגשנו אתו בבית הרב הרצוג... ואחר-כך עוד הפעם במסעדה "פישער" בירושלים ת"ו, וכשאמר שהוא ייסע אתנו יחד במטוס ורוצה להיכנס לכ"ק אד"ש ל'יחידות', יעצנו לו להבריק מברק שייכנס ל'יחידות' תיכף בבואו מארה"ק ת"ו. בעת הנסיעה עבר על יותר מכ' פרקים בתניא בסיוע שלום-דובער שם-טוב.

"דיברו עמו אודות עניין האניות, וענה שהדבר צריך עוד חקירה ודרישה, וכן אין נראה בעיניו הדבר להעמיד את האנייה על יום שלם באמצע הים מפני סכנת נשיבת הרוחות...

"זמן כל הנסיעה הוא ל"ד שעות, זמן תעופה כ"ח שעות בערך.

"...נסענו לכ"ק אד"ש, ובאנו שמה בשעה 9:15.

"...הרב וואלגעלערנטער נכנס ליחידות לכ"ק אד"ש, ויצא משם כשהוא שמח במאוד, ואמר שהרב זוין לא הראה לו את מכתבי כ"ק אד"ש, וכעת אפשר יהיה לעשות דבר-מה בזה, והוסיף שאפשר שיתקשר בטלפון עם אה"ק ת"ו נידון זה".

הביקור אצל הרב פראנק

עוד לפני כן, בדיווח על הביקור אצל הרב פראנק, נאמר (שם גיליון 911 עמ' 41):

יום ב, ער"ח אלול, כפר-חב"ד.

"קארף, קרינסקי, ראזענפעלד, רימלער והרצוג נסעו לירושת"ו ביחד עם הרב סלונים לבקר את הרב פראנק. קיבלם בסבר פנים יפות. אחרי חילופי דברים שונים הזכירו הרב סלונים שבעניין האוניות בטח ישתדל כפי יכולתו לאיסור, כי דעתו תופסת מקום חשוב בענייני הוראה, וכ"ק אד"ש משתדל הרבה בזה.

"השיב שכמדומה שאסור, אבל מכל-מקום צריכים עוד לשמוע אודות הטעכניק שבזה. אמרנו לו אודות מכתבי אד"ש, שיש לו ידיעה גדולה בזה, ואודות כמה פרטי הטעכניקע שבודאי אסורים המה (את המכתבים השגנו אצל הרב זוין).

"כששמע זה אמר שרוצה בעצמו לראות אותם, והבטיח הרב סלונים להמציא אותם לו.

"אודות כ"ק אד"ש אמר לנו הרב פראנק שבפרשת השבוע איתא אודות מלך, שעל-ידי זה שכל ימי חייו הוא עוסק בתורה, אז במילא אין צריך להיות העניין של רום לבבו מאחיו, כי מבטלים כולם בפניו בדרך ממילא.

"ביקש למסור פ"ש לאד"ש".

"וישב משה את דברי העם"

יום שישי, ערב שבת קודש פרשת שופטים, ג' אלול תשט"ז, ברוקלין נ.י. בתחילת הצהרים נודע לשלוחים שייכנסו ליחידות לכ"ק אדמו"ר בשעה 4:15. נקבצו כולם ונכנסו בשעה 4:30, כ"ק אדמו"ר אמר להם (כאן בתרגום חופשי – מתוך עיתון 'כפר חב"ד' גיליון 911 עמ' 46):

שלום עליכם,

איך היתה הנסיעה חזור?

את הפרטים מסתמא תמסרו בכתב.

על הכתוב "וישב משה את דברי העם גו'" מביא רש"י המכילתא, שיש להודיע לשולח כיצד עשו את השליחות, אף-על-פי שחזקה שליח עושה שליחותו, שזוהי חזקה של תורה, ובטח עשיתם את השליחות, אבל זה הכול מצידכם, אבל מצד דרך-ארץ, יש למסור כיצד זה התקבל אצל המקבלים והמושפעים שאליהם שלחו אתכם, ומה הם סייעו בזה, הפרטים והמוסדות, שאלו הם "דברי העם".

את כל הפרטים בטח תמסרו בכתב, ושזה יהיה מה שיותר מהר, כל זמן שזה עדיין טרי. וגם כיוון שזה נוגע לעניינים של פועל ומה שצריך לכתוב לשם, במילא תכתבו זאת, ואף שכבר נכתב, אבל זה היה בקיצור, ותשלימו זאת בכתב.

כיוון שעניינכם היה הפצת המעיינות, [יהי רצון] שהעניינים ייעשו לא רק כפי שאתם דיברתם מצד כוחות הגלויים, אלא גם מצד עצם הנשמה ומצד הכוחות של עצם הנשמה, העניינים שלא ירדו בדיבור ובמעשה,

ושזה יומשך לכל אחד ואחד בעניינים הפרטיים.

כיוון שבכמה שבתות היו מאמרים, הנה כיוון שכבר נסדרו בדפוס, תקחו את עלי ההגהה, ושזה יפעל את כל העניינים שצריכים להיות נפעלים בשמיעת המאמר מפה אל פה, כאילו שהייתם כאן.

(חילק לכל אחד ואחד מעלי ההגהה, ואח"כ אמר):

שתהיה שבת שמחה, שנשמע בשורות טובות.

"קחו מזמרת הארץ"

"מוצש"ק פ' שופטים, ד' אלול, ברוקלין נ.י.

"בשבת-קודש היה האופרופעניש של החתן הת'... שי', ונתנו את העליות למחותני החתונה, ואנחנו לא עלינו לתורה. קודם הגבהה חפצנו לברך ברכת 'הגומל', ואמר כ"ק אד"ש שבתפילת המנחה נעשה ג' מניינים וכל אחד יעלה לתורה ויברך אז ברכת 'הגומל'.

"אחר התפילה – התוועדות.

"אד"ש הופיע אחר שעה 1:00, קידש על היין.

"כל השיחות – פרט לאחת שהיתה אודות החתונה – היו אודות שליחות.

"אד"ש צוה לנו לומר לחיים, וכן גם לנגן ניגון שהבאנו מאה"ק ת"ו. ואמר שיש מר' נחמן מבראסלאוו ש'קחו מזמרת הארץ' זהו קאי על עניין הזמרה (ניגון), שרנו את הניגון 'הרבי שלנו צדיק דורנו', שמנגנים אותו התלמידים הספרדים בישיבתנו בלוד, וכן בהבתי-ספר למלאכה, ובבתי-ספר של ה'רשת' (חיברו הת' שמחה זילברשטרום הי"ד, והוא מהניגונים הראשונים ששמענו בעת בואינו לאה"ק ת"ו).

"כן ציווה לומר 'לחיים' בשביל כל אחד מהשלוחים שנשארו באה"ק ת"ו, וכן בעד אלו שהתעסקו עמנו בהיותינו שם.

"השיחות נרשמו בההנחה על-ידי החוזר. סיום ההתוועדות בשעה 3:50.

"כפי פקודת אד"ש, עשינו ג' מניינים לקריאת התורה וכל אחד ואחד עלה לתורה ובירך ברכת הגומל.

"אחר תפילת ערבית מסר לנו הרב חודוקוב בשם כ"ק אד"ש, כי תוקף שליחותינו הוא עד יום השלישי, וכי עד אז עלינו לערוך את הפרטי-כל והדו"ח של הנסיעה, וכי באלו הימים אין לנו לעסוק בשום עניינים צדדיים.

"אחר-כך יצא פעם שנייה ואמר שיום ג' הוא גם-כן בכלל זה, כי שייך הוא ליום השבת-קודש העבר, וגם אמר שכ"ק אד"ש ביקר את המראה מקומות מהפלפולים שאמרנו בדרך נסיעתנו". 


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)