שאלה: מתי מקיימים את סעודת פורים?
תשובה: את הסעודה מקיימים ביום (ולא בליל) פורים, וסועדים אותה בבשר ויין. בקהילות אשכנז נהוג לקיימה אחרי תפילת מנחה, מפני הטרדות קודם לכן במשלוח מנות וכדומה. עם זה, רוב הסעודה צריכה להיות ביום ולא במוצאי פורים.
הרמ"א היה עובר בשעת הסעודה מבית לבית, כשהוא מחופש, ומזכיר לציבור להתפלל ערבית בזמנה.
שאלה: כיצד נוהגים בירושלים השנה, שפורים שלהם חל ביום שישי?
תשובה: לפי המשנה ברורה עדיף לאכול סעודת פורים בשחרית, קודם חצות היום, משום כבוד שבת. אם נתאחרו – יעשו זאת (גם לפי אדמו"ר הזקן) לכתחילה קודם 'שעה עשירית' (14:43), ובדיעבד – יאכלו גם משעה זו ואילך, אך לפי המשנה ברורה ימעטו באכילת לחם, כדי שיאכלו סעודת שבת לתיאבון.
יש אפשרות אחרת – 'פורס מפה ומקדש' (ורבים נוהגים כך לכתחילה, גם בחב"ד): מתפללים מנחה, ונוטלים ידיים לסעודת פורים. כמה דקות סמוך לשקיעת השמש (17:42) מפסיקים את הסעודה, ומקבלים עליהם תוספת שבת. מכסים את הלחם שעל השולחן, מקדשים על כוס יין (ומי שכבר בירך על היין, לא יברך עליו שוב בקידוש), ויאכלו שוב לפחות כזית לחם בלי ברכת המוציא, וממשיכים את הסעודה לתוך הלילה. בברכת המזון אומרים 'ועל הניסים', ומי שאכל כזית לחם אחרי צאת הכוכבים (18:07), יאמר 'רצה' בברכת המזון. ערבית יתפללו רק אחרי ברכת המזון.
מקורות: שו"ע ואחרונים סי' תרצה ס"א וס"ו. פסקי תשובות ס"ק ו, וש"נ. שו"ע אדה"ז סי' רמט ס"ו-ז. שלחן מנחם ח"א סי' קכה. וראה שו"ע אדה"ז סי' רעא ס"ט-יא, כה"ח ס"ק כב, ס' המנהגים עמ' 57, התוועדויות תשד"מ ח"א עמ' 323. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
