חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:03 זריחה: 6:48 כ' בתשרי התש"פ, 19/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מאחורי התחפושת
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1625 - כל המדורים ברצף
כשהנשמה מאירה, אין ספקות
יש חדש
כשהמן ניסה לייבש את הים
פורים
שר המשקים
עשיר ועני בפורים
רחוק שהוא קרוב
מאחורי התחפושת
לשַמֵח עם הדרכון הנכון
סעודת פורים

יש קשר מיוחד בין פורים לימי הגאולה, כפי שהרמב"ם כותב (בסוף הלכות מגילה), שגם בימות המשיח נחגוג את פורים: "ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם".

על ייחודו של פורים אפשר ללמוד מהנאמר ב'תיקוני זוהר', שיום הכיפורים הוא רק כ-פורים – דומה לפורים. בתורת החסידות מוסבר שמבחינות מסוימות גדולה מעלתו של פורים משל יום הכיפורים.

מהותו של יהודי

משמעותו של פורים תובן אפוא דווקא על רקע יום הכיפורים. ביום הקדוש באה לידי ביטוי מהותו העצמותית האמיתית של יהודי. כל השנה יכולה מהות זו להיות מוסתרת ובלתי-גלויה, ולכן האדם עלול לחטוא ולעבור על רצון ה'; אך ביום הכיפורים נחשף הקשר הלא-יינתק בינו ובין הקב"ה, ולכן ביום הזה כל יהודי בא לבית הכנסת ומתעורר בתשובה.

ואולם התגלות זו של המהות הפנימית ביום הכיפורים מחייבת שינוי מוחלט של אורח החיים. אנו צמים, מתעטפים לבנים, עומדים כל היום בתפילה ובתחנונים, דומים למלאכים.

גם בפורים באה לידי ביטוי מהותו האמיתית של כל יהודי. מה בעצם קרה שם? היה יהודי, מרדכי, שלא כרע ולא השתחווה להמן. הדבר הכעיס את הרשע עד שהחליט "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים". לכאורה מה הקשר? האם בגלל יהודי אחד צריך להרוג את כולם? משיבה על כך המגילה: "כי הגידו לו את עם מרדכי". המן הבין, שהימנעותו של מרדכי מלכרוע ומלהשתחוות לו אינה עניין אישי שלו, אלא הדבר נובע מהיותו יהודי והוא משותף לכל "עם מרדכי". הוא הבין שגם היהודים שמשתחווים לו, בפנימיות ליבם גם הם חלק מ"עם מרדכי" ש"לא יכרע ולא ישתחווה". גזירת המן נבעה מכך שהוא גילה את המהות האמיתית של כל יהודי, את הקשר העצמותי של כל יהודי עם הקב"ה, גם אם כלפי חוץ נראה שהוא נפרד ממנו.

גם תגובת עם ישראל על גזירת המן שיקפה את הקשר הפנימי בינו ובין הקב"ה. במשך כל השנה, משעה שיצאה הגזירה ועד יום המהפך, עמדו היהודים במסירות נפש על יהדותם. הם יכלו לוותר על יהדותם ולהינצל, אך לא נמצא ביניהם אפילו אחד שמחשבה כזאת עלתה על דעתו.

עד דלא ידע

לפנינו אותה נקודה ממש ביום הכיפורים ובפורים – חשיפת המהות הפנימית של היהודי, שנשארת לעולם קשורה עם הקב"ה. אך יש הבדל גדול בין דרך ביטויה של נקודה זו ביום הכיפורים ובין דרך ביטויה בפורים: ביום הכיפורים, כאמור, עלינו להתעלות מענייני העולם ולהידמות למלאכים, ואילו בפורים המצווה היא דווקא לאכול ולשתות, ומותר לעסוק בענייני חולין וכו'. פורים מגלה לנו נקודה עמוקה משל יום הכיפורים: גם כשיהודי אוכל ושותה וחי את חייו הגשמיים – גם אז הוא קשור בעצם נשמתו עם הקב"ה!

זו גם המשמעות האמיתית של ה'עד דלא ידע' של פורים – להתעלות מעל השכל והדעת. בפורים כל יהודי מגלה את הקשר העמוק עם הקב"ה, קשר על-שכלי. השכל והדעת אינם יכולים להשיג קשר זה, ועוצמתו אינה יכולה לבוא לידי ביטוי על-ידם. לכן בפורים יהודי נדרש להתעלות מעל שכלו ולחוש את עצם נשמתו ואת 'הנקודה היהודית' הפנימית, העל-שכלית, שבו.

זה גם עניינה של הגאולה – שתביא את הגילויים האלוקיים העליונים ביותר בתוך העולם הזה, ואת הדברים שלמעלה מהדעת – בדעת.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)