חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:51 זריחה: 5:58 י"ב בחשון התשפ"א, 30/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לסבול עִם בני ישראל
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1621 - כל המדורים ברצף
לא ג'ונגל, אלא גן פורח
יש חדש
לסבול עִם בני ישראל
מלחמת עמלק
הזדמנות חולפת
זקוק לרבי
השם הנכון
קשר שאינו נפסק
מאה שנים של חסידות תוססת
'שירת הים' בתפילה

במלחמת עמלק עלה משה לראש הגבעה והניף את ידיו בתפילה כדי להביא לידי ניצחון בני ישראל, אלא שאז: "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים" (שמות יז,יב). כיצד ייתכן שהאיש שקרע את הים והוריד את המן כבדו ידיו? משיב רש"י: "בשביל שנתעצל במצווה ומינה אחר תחתיו, נתייקרו ידיו".

מהדברים נראה שמשה רבנו השתמט מן המלחמה, והלוא המציאות הפוכה לגמרי: תפילת משה על הגבעה הייתה מקור הכוח של בני ישראל במערכה: "אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי". הזוהר אף מציין שמאמציו הרוחניים של משה השתוו לאלה של יהושע בשדה הקרב. אם כן, מדוע נענש? ומדוע כבדו ידיו, דבר שהיה עלול לפגוע בבני ישראל?!

הידיים נענשו

אלא שכאשר חייהם של בני ישראל בסכנה, מצופה היה ממשה לצאת מיד למלחמה גשמית, ולא להתפלל. היה עליו להסיק זאת מדברי ה' אליו בקריעת ים סוף: "מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!". ורש"י מפרש: "שהיה משה עומד ומתפלל, אמר לו הקב"ה, לא עת עתה להאריך בתפילה, שישראל נתונין בצרה". אין זה זמן להתפלל, אלא לפעול.

אכן, תפילת משה נשגבה ביותר והיא מכונה 'תפילת עשיר', ובכל-זאת ציווה הקב"ה למשה שכאשר המצרים סוגרים עליהם אין לעמוד להתפלל אלא לעשות מעשה בפועל – "וְיִסָּעוּ!". לכן נענש בידיו, שהיו צריכות להילחם בפועל – "וידי משה כבדים".

סבלו של משיח

על המשיח נאמר (ישעיה נג,ד-ה): "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם, וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, מְדֻכָּא מֵעֲו‍ֹנֹתֵינוּ". הגמרא (סנהדרין צח,א) מתארת את המשיח כאדם היושב בין עניים ומצורעים החובשים את פצעיהם, והמשיח אף הוא מצורע וחבוש, אך בעוד עמיתיו מסירים את התחבושות בבת אחת ומחליפים אותן בחדשות, המשיח עושה זאת תחבושת אחר תחבושת, כדי שאם יידרש לגאול את עם ישראל – יוכל לעשות זאת בלי שיהוי.

ונשאלת השאלה, הייתכן שהמשיח הוא אדם הסובל מנגעים ופצעים? הלוא הוא אמור לגאול את עם ישראל, ובוודאי מעלתו הרוחנית גבוהה מאוד.

להרגיש את הסבל

אלא שמשיח מצטרף לסבלם של בני ישראל בגלות, והוא מתייסר עמהם – "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה". כל זמן שלא נגאלו, גם השכינה בגלות – "שכינתא בגלותא", כלשון הזוהר.

אמנם ייסורי הגלות יכולים להיות רוחניים, וכפי שמבואר שאפשר להחליף את העבודה "בחומר ובלבנים" בעמל תורה – 'חומר' הוא קל וחומר, ו'לבנים' זה ליבון ההלכה. ואולם המשיח אינו מתייסר בייסורים רוחניים בלבד, אלא גם בייסורים פשוטים. ומזה יש ללמוד, שכאשר פוגשים יהודי צריך להרגיש את המקום הנפשי שלו, ועל-ידי זה לעורר את ליבו להביא גאולה.

(תורת מנחם, כרך נט, עמ' 166)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)