חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:59 זריחה: 6:51 כ"ד בתשרי התש"פ, 23/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"ברוך שם..." בלחש
בירורי הלכה ומנהג

הלכה פסוקה היא, ש"ברוך שם..." בקריאת-שמע נאמר בלחש1.

בטעמו של דבר אמרו בגמרא2, שבשעה שביקש יעקב אבינו לגלות את הקץ לבניו - נסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא יש בכם אחד שאינו הגון?!3 פתחו כולם ואמרו: "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד", כלומר: שמע מאיתנו, אתה ישראל אבינו, כשם שאין בליבך אלא אחד - כך אין בליבנו אלא אחד. מייד פתח יעקב ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" [הודה לה' על כך]. אמרו חכמים: איך נעשה? נאמר "ברוך שם..." - לא כתבו משה בתורה; לא נאמר - הרי אמרו יעקב? התקינו לאומרו בחשאי.

לאחר מכן, מביאה הגמרא: "אמר רבי יצחק: אמרי דבי רבי אמי: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה. אם תאמר - יש לה גנאי, לא תאמר - יש לה צער, התחילו עבדיה להביא לה בחשאי".

ומבואר בחסידות4, שהוא עניין ירידת המלכות ('בת מלך') לברר בירורים דבי"ע, שהם עולים למעלה ביותר, כטעם וריח מדבר חריף וחמוץ שמשיב את הנפש ('ציקי קדירה'), אלא ש"כבוד אלוקים הסתר דבר", ויש גנאי בזה אף שנהפך לאור, ורק לעתיד לבוא שיזוכך ויבורר הרע לגמרי אז ייאמר בקול רם. וכעת הוא 'בחשאי' בקבלת עול בשפלות והכנעה כעול פשוט דעבד, "וזהו באמת דבר חידוש ונפלא אשר נראה בעליל, שכל עבודה האלוקית עכשיו הוא רק בקו השמאל דגבורה שבתענוג האלקי, שמלובש בהיפוכו...".

ביום-הכיפורים

בהלכות יום-הכיפורים בטור5 כתב: "ונוהגין... לומר 'ברוך שם...' בקול רם. וסמך לדבר במדרש ואלה הדברים רבה, בפרשת ואתחנן6: כשעלה משה לרקיע - שמע למלאכי השרת שהיו מקלסין להקב"ה 'ברוך שם...', והורידו לישראל. למה הדבר דומה? לאדם שגנב... חפץ נאה מתוך פלטרין של מלך, נתנו לאשתו ואמר לה: אל תתקשטי בו אלא בצנעא בתוך ביתך. לכן כל השנה אומרים אותו בלחש. וביום הכיפורים אומרים אותו בפרהסיא, לפי שאנו כמלאכים7 (עכ"ל המדרש)".

והסביר המג"א8, שמה שנאמר (במסכת פסחים ובטור בהלכות קריאת-שמע), שלא ניתן לומר 'ברוך שם...' כרגיל כיוון שמשה רבינו לא אמרו, אין בכך משום סתירה או מחלוקת על המדרש המובא כאן, אלא הכוונה היא שלא אמרו משה רבינו במפורש בתורה, כדי להצניעו מפני המלאכים.

ועדיין צריך ביאור, מפני מה צריך היה משה רבינו לקחת זאת מן המלאכים וללמד לישראל, אחר ששמעו זאת כבר מפי יעקב אבינו. ולכאורה במדרש רבה אלו הן שתי דעות שונות-חולקות.

ועל-פי חסידות:

הרבי אמר בנדון9: "ועד שזוכים לקיום הייעוד "[ו]לילה כיום יאיר", ואז יהיה גם העניין ד"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שאומרים לאחרי הפסוק "שמע ישראל גו' ה' אחד" - בגילוי לעין כל, שלכן לא יאמרוהו בלחש, כבזמן הזה (מפני שעדיין אין זה בגלוי, כל זמן שלא נתקיים הייעוד "[ו]את רוח הטומאה אעביר מן הארץ"), אלא בקול רם - ומעין זה ביום הכיפורים, שבו אומרים "ברוך שם..." בקול רם, שכן, ביום הכיפורים ישנו מעין העניין ד"לילה כיום יאיר", שלכן נוהגים בכמה מקומות10 שלא לישן בליל יום הכיפורים11".

בשאר התפילה

והנה אנו מזכירים 'ברוך שם' גם במקומות אחרים בתפילה, כמו בסוף "אנא בכוח" (שבאמירת הקרבנות, ולפני קבלת-שבת, ואחרי ספירת-העומר), והשאלה היא האם גם שם צריך לומר זאת בלחש.

לכאורה לפי דברי הגמרא בפסחים העניין של 'בחשאי' שייך רק לקריאת-שמע, אך לפי המדרש-רבה שלא קשר זאת לקריאת-שמע אלא כשבח בפני עצמו, צריך לאומרו תמיד בלחש.

הצל"ח12 כתב ליישב המנהג שאומרים בסוף הסליחות ד'יום כיפור קטן' - 'ברוך שם' בקול רם, כיוון שאין זה שייך לקריאת-שמע. אבל בשם קבלת האר"י13 מובא, שתמיד צריך לומר זאת בלחש.

----------

1) רמב"ם פ"א מהל' ק"ש ה"ד. טור ושו"ע סי' סא סי"ג ונו"כ. שו"ע אדה"ז שם סי"ג.

2) פסחים נו,א, הקטע הראשון - ע"פ מה שנעתק בשו"ע אדה"ז שם.

3) ברמב"ם (הל' ק"ש פ"א ה"ד) כתב, ש"ציוום וזרזם על ייחוד השם... ושאל אותם: בניי, שמא יש בכם פסלות מי שאינו עומד עמי בייחוד השם?... ענו כולם ואמרו 'שמע ישראל...'". ומבאר הכסף משנה, שמה שאמר: "שמא יש במיטתי פסול" היינו רק מכאן ואילך, שמא יש בלב אחד מהם "שורש פורה רוש ולענה". ומסיים: "ומצאתי בספרי על פסוק 'שמע ישראל': כשנפטר יעקב אבינו מן העולם, קרא לבניו והוכיחם כל אחד בפני עצמו, וחזר וקרא כולם כאחד. אמר להם: שמא בלבבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם? אמרו לו: שמענו (מ' בקמץ, ע' בצירי)! כשם שאין בליבך מחלוקת, כך אין בליבנו מחלוקת על מי שאמר והיה העולם".

4) תורת חיים שמות תרג,ב-תרח,ב. ועיין גם בהמשך תער"ב ח"א עמ' תלז-תמ.

5) סי' תרי"ט, הובא בשו"ע הב"י ס"ב. במג"א ס"ק ח ובשו"ע אדה"ז ס"ט הובא גם הטעם.

6) פרשה ב אות לו.

7) בילקוט מפרשים בשו"ע השלם הביא מס' טהרת השלחן שכתב "ולעניין נשים, עיין לעיל סי' תר"י באר היטב ס"ק ג" - שם (ובשו"ע רבינו שם ס"ט) איתא שאינן יכולות להיות כמלאכים (לעניין בגדי לבן), והכוונה שהן לא יאמרו זאת בקול.

8)  ס"ק ח.

9) שיחת י"ט כסלו תשט"ו סל"ה, 'תורת מנחם - התוועדויות' תשט"ו ח"א עמ'  154.

10) ראה שו"ע סי' תרי"ט ס"ו, מג"א ואחרונים.

11) וראה במקור חיים כאן ס"ב, שכתב "והמנהג שיעמוד באמירתו, ונכון הוא כמו שכתוב (ישעיה ו) 'שרפים עומדים', ודוק".

12) פסחים שם. הובא גם בקיצור שו"ע (בהערות המחבר, 'לחם הפנים', לר"ס צז - ובטעות נדפס בכותרת טור זה 'מסגרת השלחן', ראה הנדפס בהמשך הטור ובטור שממולו). וראה מה שהביא ע"ז בס' אשי ישראל פ"כ הע' כ, פל"ט הע' ל ופמ"ו הע' מט.

13) בשער הכוונות להאריז"ל (דף נה טור ג) מבואר בקריאת-שמע שעל-המיטה לומר אנא בכח, ומסיים: "וכבר נתבאר לעיל, שאחר כל זה יאמר 'ברוך שם' וכו' בלחש. וכך מופיע בכל סידורי הספרדים תמיד באמירת 'אנא בכח'.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)