חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 6:50 כ"ג בתשרי התש"פ, 22/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא לתור אחרי גדולות ונפלאות
יסודתו בהררי קודש

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1214 - כל המדורים ברצף
עלייה והילוך שבאין-ערוך לגמרי!
מתכוננים לקניין הארץ בשלימות
תיקון חוק 'מיהו יהודי'
פרשת לך-לך
הלכות ומנהגי חב"ד
לא לתור אחרי גדולות ונפלאות

התחלה לנסיעות – לפני בין המצרים * כשהרבי התנגד לנטישת משרת רבנות לא לתור אחרי גדולות ונפלאות * כשמגיעים לעיר הולכים לקבל פני הרב

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

התחלה לנסיעות – לפני בין המצרים

במשך השנים הורה הרבי יותר מפעם אחת שאנשים הזקוקים לנסוע במהלך שלושת השבועות יעשו לפחות הכנה מסויימת – סמלית – לפני התקופה הזו, כדי שייחשב שנסיעה החלה עוד טרם י"ז בתמוז.

בשנת תשט"ז שיגר הרבי קבוצת תלמידים שלוחים לארצנו הקדושה (המסע החל עם צאתם את נ.י. בח"י תמוז – והסתיים ביום ד' א' אלול) בליל ג' תמוז הם נקראו לחדרו של הרבי ושמעו שיחה מיוחדת אודות נסיעתם (תורת מנחם כרך טו"ב עמודים 28-26) וקרוב לסיומה אמר להם הרבי:

"ביום זה – ג' תמוז – שבו מתחילה נסיעתכם בדרך הכנה.. עיקר ההכנה להנסיעה תהי' בי"ב תמוז בשעת ההתוועדות.. אבל התחלת ההכנה לנסיעה היא ביום זה ג' תמוז"

אמנם כאן לא נזכר כאן בצורה מפורשת שהסיבה היא להתחיל לפני ג' השבועות, ולכאורה כמו שהתבטא הרבי במספר הזדמנויות בהתוועדות י"ב תמוז כלפי הבחורים הנוסעים בשליחות ה"מרכז לעניני חינוך" בזמן הקיץ, דמכיון שי"ב תמוז הינו יום סגולה על כן הנוסעים "ישאבו" כוחות לכך מי"ב תמוז (ראה לדוגמא שיחת י"ג תמוז תשט"ו – 'ספר השליחות' קה"ת תשמ"ז, עמ' 442; י"ג תמוז תשי"ט – שם עמ' 463; י"ב תמוז תשכ"ב – שם עמ' 460; ועוד)

- אבל כפי שניווכח לקמן, הדבר נעוץ גם בעובדה זו.

בימים הסמוכים לי"ז תמוז תשכ"א כתב הרבי לאחד הבחורים שי':

"בטח יתחיל אריזת חפציו לפני יום ג'"

ומעשה שהיה כך היה:

ב'יחידות' של הת' אביגדור אהרן קאזין ביום כ"ח ניסן תשכ"ח הגיש לרבי פתק ובו ציין שהוא מתעתד לשוב לאנגלי' (מקום מגוריו) ביום ג' י"ז תמוז הבעל"ט.

והרבי הגיב על-כך:

מכיון שהנך נוסע בשבעה עשר בתמוז יום תענית, תתחיל באריזת החבילות לפני התענית.

 - ימים אחדים לפני י"ז בתמוז מסר לו הרב חדקוב שהרבי כתב לו פתק בנידון, כנ"ל.

מספר שנים לפני כן, במהלך התוועדות י"ב תמוז תשכ"ה ניגש מישהו לרבי שאמור הי' לנסוע בכ"ב תמוז – והרבי אמר לו (נרשם לפי סרט הקלטה – ב'שיחות-קודש' תשכ"ה כרך ב' עמ' 230):

את ההתחלה יש לעשות קודם בין המצרים – לארוז מזוודה או אפילו מספר ממחטות!..

וכך סיפר הגה"ח ר' ארי' לייב קפלן (ז"ל) בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 95 (ט"ו אייר ה'תשמ"ג) עמ' 10: בתוך הדברים גם אמר הרבי שליט"א שהוא קרא לי בט"ז תמוז [תשל"ג] כדי שאתחיל לארוז את החפצים עוד לפני י"ז תמוז.

- היתה זו ה'יחידות' ערב שליחותו לארץ-הקודש לייסד את קרית חב"ד בצפת ת"ו.

ושוב בי"ב תמוז תש"מ במהלך ההתוועדות אומר הרבי לאישיות תורנית נכבדת:

"כדאי ונכון שההכנות – משמעותיות – לנסיעה, יחלו לפני כן, כדי שיודגש שהנסיעה התחילה לפני שבעה עשר בתמוז" (היכל מנחם כרך ב' עמ' ריד).

ונראה שמקור הנהגה זו ב"מעשה רב" של כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ שמכיון שמסעו לארץ הקודש בשנת תרפ"ט החל ביום כ"ב תמוז ביקש לעשות התחלה להנסיעה לפני שבעה עשר בתמוז. לצורך כך נסע נסיעה מיוחדת אל מחוץ לעיר לפני י"ז בתמוז – מעדותו של הרה"ח ר' שניאור זלמן גורארי' (שנלוה אל הרבי באותה נסיעת-התחלה) – ספר 'בכל ביתי' עמ' 52.

בשנת תשל"ג ('שיחות-קודש' תשל"ג כרך ב' עמ' 111) אמר הרבי לתלמידים השלוחים לאוסטרליא:

כנהוג – וכפי שראו גם אצל רבותינו נשיאינו - כשבאים למקום מבקרים שם את המקומות הקדושים וכן את הרב.

יתכן וניתן להצביע על מעין מקור:

במערכת חגיגה ה, ב: רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא כי מטי לההוא מתא [=היו מהלכים בדרך משהגיעו להעיר] אמרי איכא צורבא מרבנן הכא [היש כאן תלמיד חכם] ניזילי וקביל אפי' [=נלך ונקבל פניו].

להבדיל בין "חטאים" ובין "חוטאים"

במכתבו מיום י"ב אייר תשי"ג ('אגרות-קודש' כרך ז' עמ' רמא-ב) כותב הרבי:

"... וכאן מקום אתי להערה כללית, אשר אף כי מכל אנ"ש ובפרט מעסקני הצבור שביניהם, דורשים תקיפות בעמדה חזקה – א שטארקען שטעל – להגן על התורה ומצוה בכלל וחסידות בפרט בכל מקום שהם. אבל תמיד בכל זמן ובכל מקום יש להבחין ולהבדיל בזה בין הענינים שכנגדם צריך להתקומם. ובין האנשים שעמהם צריכים להתנהג בדרכי נועם ודרכי שלום. היינו – אף במקום שמוכרח לחוות דיעה גלויה נגד איזה ענין, צריך להיזהר בזה ככל האפשרי עד קצה האחרון מלפגוע בכבודו של מי שהוא, ומלבד שידוע מרז"ל יתמו חטאים ולא חוטאים, הנה זה תועלת בהמלחמה ומקרב הנצחון של הענין שעליו מגינים ונלחמים, כיון שגם הצד השני רואה בעליל שאין כאן כוונה למעט בדמות אישים, אלא מתכוונים להאמת.."

פחות משנתיים לאחר-מכן מוצאים אנו התייחסות נוספת לנידון במכתב מכ"ו טבת תשט"ו ('אגרות-קודש' כרך יו"ד עמ' רסח): "וחילוק כללי בזה בין ביטוים חריפים.. הנאמרים בנוגע לדעות, לפרוגרמה [=מצעה] של מפלגה, או אפילו למפלגה עצמה – או כשדנים על-דבר פלוני ופלוני.

"דוגמא לדבר: פסק הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג' הלכה ז') האומר שהוא גוף ובעל תמונה הרי זה מין. ופשיטא שלא היה כותב, חס-ושלום, תואר זה על פלוני ופלוני שבימיו (ולפניו). ואדרבה ענה על שאלותיהם וכו'. ואין-כאן-מקומו.

"ואם בנוגע לפסקי הרמב"ם כך כו'."

לא לתור אחרי גדולות ונפלאות

בש"פ בשלח י"ג שבט תשי"א (תורת מנחם כרך ב' עמ' 227) קבע הרבי:

"הענין שלנו הוא – לא לרדוף דוקא אחר גדולות ונפלאות.. מהי התועלת בגדולות ונפלאות.. אם אינו מקיים את ציווי הקב"ה ע"י עבדיו הצדיקים..?!"

ולהעיר שכך העיד כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ על עצמו:

"מיום עמדי על דעתי, בחרתי בברי על השמא, וארחות חיי בגורלי הטוב, הביאוני לידי כך, להיות פועל ועובד, לא לחשוב מחשבות ולהתעסק בנפלאות וגדולות, ועשי' לעילא".


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)