שאלה: מה עניינה של 'תוספת שבת'?
תשובה: מצוות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקודש, באיסור עשיית מלאכה בכניסת שבת ויום טוב וביציאתם.
מתחילת השקיעה כבר יש ספק אם הגיע הלילה, וחל איסור מן התורה לעשות מלאכה, גם בלי מצות ה'תוספת'. לכן בכניסת השבת יש להוסיף זמן שהוא ודאי יום, קודם השקיעה הנראית לעין. אפשר להוסיף זמן כלשהו מ'פלג המנחה' ואילך, שהוא שעה ורבע 'זמניות' קודם השקיעה. ביום שישי זה מדובר בכ-73 דקות, היינו משעה 17:06.
לכל הדעות צריך לקבל תוספת שבת בדיבור מפורש. הספרדים מקבלים זאת באמירת 'בואי כלה' שב'קבלת שבת' (אם היא נאמרת קודם השקיעה. אם מגיעים לבית הכנסת באיחור, יקבלו בבית 'תוספת שבת' כרבע שעה לפני השקיעה). האשכנזים אינם מקבלים זאת ב'קבלת שבת', וצריכים לקבלה במיוחד.
גם הנשים חייבות בתוספת שבת. האשכנזיות מקבלות עליהן את השבת בהדלקת הנרות, והספרדיות (אלה מהן שאינן מקבלות זאת בהדלקת הנרות) חייבות לקבל אותה עליהן זמן מה קודם השקיעה.
משעה שמקבלים 'תוספת שבת' אסור לעשות מלאכה. מותר רק להפריש חלה (בארץ ישראל) או מעשר בשעת הדחק, או לעשות מלאכות מסוימות על-ידי גוי.
מי שענה 'ברכו' או התפלל ערבית, תפילה השייכת ליום השבת עצמו, גם אם זה היה לפני השקיעה – נחשב שקיבל עליו את 'עיצומו של יום', ואסור בכל איסורי שבת.
מקורות: יומא פא,ב. שו"ע סי' רסא ס"ב וס"ד ונו"כ. שו"ע אדה"ז שם ס"ד-ה וקו"א ס"ק ג (והערה נב במהדורה החדשה), סי' שצג ס"ב וסי' תרח ס"א-ג, ובסידורו 'סדר הכנסת שבת' (נדפס בשו"ע ח"ב עמ' תתצט במהדורה הנ"ל). משנ"ב סי' רסא ס"ק כא. פסקי תשובות ס"ק ד. קצות השלחן סי' עז בבדה"ש ס"ק יא. ילקוט יוסף (תשנ"ב) סי' רסג סמ"ו וסי' רסז. קצור הלכות סי' רסג הע' 41. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
