שאלה: מה המיוחד בקריאה ובהפטרה בשבת חול המועד ובברכותיה?
תשובה: בקהילות האשכנזיות קוראים בציבור לפני קריאת התורה בשבת חול המועד סוכות את מגילת קוהלת (למנהג הגר"א קוראים במגילת קלף כשרה ובברכה. אחרים קוראים במגילה כזאת בלי ברכה. חסידים ואחרים בחו"ל קוראים מתוך המחזור בלי ברכה). למנהג קהילות הספרדים וחב"ד אין קוראים זאת כלל.
בכל שבת חול המועד (פסח וסוכות) מוציאים שני ספרי תורה. בספר הראשון קוראים מתוך פרשת תישא את הקטע (לג,יב–לד,כו): "ראה, אתה אומר אלי...", שמדובר בו הן בעניין השבת הן בענייני שלושת הרגלים. בספר השני קוראים למפטיר את קרבן היום, והפעם 'וביום השלישי' (ובחו"ל גם 'וביום הרביעי').
ההפטרה שקוראים (יחזקאל לח) עוסקת במלחמת גוג ומגוג, וזאת מפני שמלחמה זו עתידה להיות בחודש תשרי.
מפטירים בנביא בקריאת שבת ויום טוב בלבד, אך לא בשאר ימי חול המועד. לכן אין לכאורה סיבה להזכיר את החג בברכות ההפטרה של שבת חול המועד, וכך נהוג בשבת חול המועד פסח. אבל בשבת חול המועד סוכות נהוג להזכיר את החג בברכה האחרונה, מפני שכל יום ויום מחול המועד סוכות נחשב כמועד לעצמו, ומספר הקרבנות בו שונה מכל יום אחר. למנהג רוב האשכנזים מזכירים את החג הן בתחילת הברכה האחרונה הן בסיומה. יש נוהגים כן גם בין הספרדים, אולם הגר"ע יוסף ז"ל שלל זאת לגמרי, כמנהג הגר"א. למנהג חב"ד מזכירים את החג בסיום הברכה בלבד.
מקורות: מסכת סופרים יד,ג. טושו"ע או"ח סי' תרסג, ונו"כ. סי' תצ ס"ט, ונו"כ, ושו"ע אדה"ז ס"ח וסט"ז-יז וכה"ח ס"ק עח. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 68. 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' שכז. לוח 'דבר בעתו'. שו"ת יחוה דעת ח"א סי' ע. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
