חכמים העידו (סוכה נג,א): "כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה, לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה, תמיד של שחר; משם לתפילה... משם לבית המדרש, משם לאכילה ושתייה וכו', מכאן ואילך לשמחת בית השואבה". מקשה הגמרא, שלכאורה הדבר אינו אפשרי, ומביאה הוכחה לכך את הדין שאם אדם נשבע שלא יישן שלושה ימים – דינו מלקות, כי זו שבועה שאין הוא יכול לקיימה. משיבה הגמרא: "מנמנמי אכתפא דהדדי" – החוגגים היו מנמנמים זה על כתפיו של זה.
מה משמעות הסיפור הזה לימינו, והלוא אין ביכולתנו להקריב קרבנות ולחגוג כפי שנהגו בבית המקדש; ובפרט שכל תיאור סדר היום אינו שייך לשמחת בית השואבה עצמה, שהיא הנושא המרכזי בסוגיה המדוברת?
מה קורה בשינה
אדם ישן הוא אדם חי, ולכן הוא נושא באחריות מלאה למעשיו בעת שנתו, כמו בשעת עֵרותו. ואולם השינה יוצרת מצב שכוחותיו הנעלים של האדם, כמו כוח השכל שלו, אינם פעילים, ודווקא איברי העיכול, שבהם אין לאדם יתרון על בעלי חיים, פעילים במיוחד, והשינה אף מעניקה להם תנאים טובים ביותר לביצוע תפקידם.
זאת ועוד, בזמן השינה אין פעילות של כוח הראייה, אף שחושים אחרים מוסיפים לפעול. העיניים קשורות בשכל, ולכן חכמים מנהיגי ציבור נקראים "עיני העדה". בתורת הנסתר כוח הראייה משויך לחכמה, ומוגדר "חיצוניות החכמה". כשהראייה אינה פעילה, השכל אינו פעיל.
שינה בלי 'טעם'
כשאדם שוכב לישון, ראשו ושאר איבריו הם בגובה שווה. עדיפותו של האדם על בעלי החיים, שמתבטאת בעליונותו של הראש מעל שאר חלקי גופו, מתעמעמת. וזה היה החידוש בשמחת בית השואבה, שגם אם השינה לא התבטלה לגמרי, הצליחו החכמים לצמצם את השפעתה עליהם. הדבר התבטא בשינה בעמידה, בעוד הראש מוסיף לשלוט על הגוף.
נמנום של אדם על כתפי חברו איננו מספק שינה ערבה, אלא שינה טרופה, ובזה היה כוחה של שמחת בית השואבה – "לא טעמנו טעם שינה". על השמחה נאמר שהיא "פורצת גדר". בכוחה אדם יכול להתעלות על מגבלותיו, ואף לערער את השינה, ההכרחית כל-כך.
כוח השמחה
השפעתה הגדולה של השמחה לא הייתה מוגבלת לחגיגות שמחת בית השואבה בלבד, אלא השפיעה על היום כולו: על תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים. לאורך היממה כולה נמנעו מלישון. זו הסיבה שסדר היום מפורט בדקדקנות שכזו.
השמחה אף איננה תחומה לרבדים העל-שכליים בלבד, כמו רגעי השמחה עצמם, אלא מוסיפה להשפיע גם במשך עבודת המקדש השגרתית. וזה הלימוד בעבורנו: השמחה היא מצווה ששכרה בצידה. כשיהודי נכנס לבית המדרש להגות בתורה בשכלו, גם אז הוא צריך להיות חדור בשמחה של בית השואבה הלילית, שהיא על-שכלית במהותה.
(תורת מנחם, כרך כט, עמ' 52) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
