שני שמות היו ללשכת הכוהן הגדול בבית המקדש: 'לשכת העץ' – כי הייתה בנויה מעץ מחופה בסיד, ו'לשכת פרהדרין' – כשמם של נושאי משרה רומיים שהיו מתחלפים אחת לשנה.
שני השמות ייצגו שתי תקופות באישיותם של מי ששימשו בכהונה גדולה. בתקופה המוקדמת יותר היו הכוהנים צדיקים וראויים לתפקידם, וזכו והאריכו ימים כמו עצים. לאחר מכן, בתקופות מסוימות לא הלמו הכוהנים הגדולים את התפקיד, ולאחר שנכנסו לקודש הקודשים ביום הכיפורים לא הוציאו את שנתם. כך היו הכוהנים הגדולים מתחלפים מדי שנה בשנה.
תשוקה להיכנס
כאן בא לידי ביטוי עניין פלאי: על אף סכנת המוות שריחפה מעל הכוהנים הגדולים, עדיין חשקו אלה בתפקיד, ולו למען הכניסה לקודש הקודשים ביום הכיפורים. התשוקה להיכנס למקום שבו השכינה שרויה בגלוי גברה אפילו על רצון החיים. השם 'פרהדרין' מצביע אפוא לא רק על הידרדרותם הרוחנית של הכוהנים הגדולים, אלא גם על נקודת האור שהייתה חבויה בהם.
השם 'פרהדרין' נותר גם כאשר הכוהנים הגדולים היו צדיקים, שיכלו להיכנס לקודש הקודשים ולצאת בשלום, ללמדנו שגם צדיק נדרש לעשות תשובה. גם מי שאינו חוטא צריך להתחדש בכל שנה ושנה ולהתקדם בעבודת ה', ולעולם לא להישאר באותו מקום.
יום הכיסופים
זו הסיבה שהעץ בלשכת הכוהנים הגדולים היה מחופה בסיד. הלשכה הייתה פעילה בעיקר ביום הכיפורים, שעניינו תשובה וכפרה. העץ, שמייצג את הצדיקות, כוסה בסיד, כדי להבליט את ערך התשובה. תשוקתם של הכוהנים להיכנס לקודש הקודשים הייתה תמונת ראי של רגשות העם כולו, שבהגיע יום הכיפורים מתעורר בכיסופים ובגעגועים אל הקדושה.
אותה סיבה עומדת מאחורי דין נוסף הקשור לבגדי הכוהן הגדול. במהלך עבודת היום הקדוש נדרש הכוהן הגדול להחליף את בגדי הזהב לבגדי לבן. ההלכה היא (רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ח הלכה ה) ש"בגדי לבן שעובד בהם ביום הצום אינו עובד בהם פעם שנייה לעולם, אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם שם".
אדם חדש
לכאורה, מדוע לא ישתמש הכוהן הגדול שוב בבגדים האלה? אלא שעבודתו הרוחנית לקראת כניסתו לקודש הקודשים רוממה אותו לפסגה רוחנית חדשה. בשנה שלאחריה אין הוא יכול להסתפק בדרגה זו, ועליו לשאוף למקום נעלה יותר. הדבר בא לידי ביטוי באיסור להשתמש באותם בגדים.
הכוהן הגדול של יום הכיפורים הזה איננו הכוהן הגדול של השנה שעברה. גם צדיקים צריכים לעשות 'תשובה' ולהעמיד את עצמם במקום רוחני חדש וגבוה יותר. תנועת התשובה איננה על חטאים בלבד, אלא על עצם ירידת הנשמה לגוף, שיש בה ריחוק מהקב"ה, וכל אדם – גם צדיק – נדרש להימצא במגמה של תשובה והתקרבות.
(לקוטי שיחות, כרך כח, עמ' 219) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
