התורה מבטיחה שכאשר בני ישראל ישמרו את המצוות כי אז "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ, וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ". כאשר יהודי מנהל את חייו על-פי רצון ה', הדבר ניכר עליו ואפילו האויבים מבחינים בכך ויראים מפניו. זה מוביל להבטחה שמופיעה קודם לכן: "בְּשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ".
התורה מבטיחה שפחדם של האויבים מפני בני ישראל יהיה כפול: הם יחששו מגבורתם של בני ישראל, ובד בבד יש כאן יראת כבוד מנוכחותו של הקב"ה המלווה את היהודי. בעקבות זאת הם נהפכים מאויבים לאוהבים, בדומה לייעוד הגאולה, "והיו מלכים אומנייך ושרותיהם מניקותייך" – וזאת כבר בזמן הגלות.
תפארת של כוהנים
סיפור ברוח זו מופיע במסכת זבחים: הונא בר-נתן, שהיה ראש הגולה בבבל, עמד פעם אחת לפני איזגדר מלך פרס. הלה הבחין שאבנטו של הונא הוסט לחלקו העליון של גופו, והוא הפשילו למקומו המכובד, "כדי לנאותו". המלך אף הוסיף ואמר: כתוב בכם 'ממלכת כוהנים וגוי קדוש', ועליכם לנהוג בתפארת של כוהנים, שעליהם נאמר "לא יחגרו בַּיָּזַע". בעקבות זאת אמר אמימר להונא: התקיים בך הפסוק "והיו מלכים אומנייך".
איזגדר היה שליט אחת המעצמות הגדולות בימים ההם, ואילו הונא היה נתין הנתון לחסותו, והיה חייב לכבדו מצד הדין "דינא דמלכותא דינא". ובכל-זאת, כשהבחין המלך באבנטו של הונא – שלא בוש להציג עצמו בלבוש יהודי – החגור שלא כתקנו, הרי שמתוך כבוד עמוק לחכם היהודי תיקן את אבנטו.
גאון יעקב
אם במחווה הנוגעת לכבוד וליופי הביגוד יצא המלך מגדרו כדי להביע את הכבוד שהוא רוחש ליהודי, והסיפור נכלל בתורה שבעל-פה, ודאי שיש בכך מסר לכל יהודי:
כאשר יהודי אינו מסתיר את יהדותו, אלא מציג אותה בגאון יעקב, הרי שכבר בזמן הגלות הוא זוכה לקיום הייעוד "והיו מלכים אומנייך", ועד שדברי השבח של הקב"ה על עם ישראל במתן תורה – "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" – שגורים בפי מלך פרס בזמן הגלות!
כוח בירושה
אכן, יהודי השרוי בגלות מתגורר במדינה זרה והוא נתון לשלטון של אומות העולם וחייב לציית לחוקיו ולכבדו, ככתוב "דרשו את שלום העיר... כי בשלומה יהיה לכם שלום". ועם זה, בכל הקשור לתחומי היהדות עליו לנהוג בגאון יעקב, ולא להתפעל מן הגוי או להחניף לו.
הכוח לכך ניתן לו בירושה מאבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב. ההוראה שאין להתגרות בגוי היא כשמדובר בעניינים שאינם בתחום הקדושה והיהדות, אך בענייני יהדות יהודי הוא בעל הבית על העולם כולו, ובכוחו לשנות את טבע המציאות.
(תורת מנחם תשמ"ב, כרך ד, עמ' 2164) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
