חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:34 ט"ו בכסליו התש"פ, 13/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"שמח אני בהזדמנות לעשות טובה למישהו"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1207 - כל המדורים ברצף
"נזכרים ונעשים" בח"י אלול
הכנה לגילוי העתיד
"שמח אני בהזדמנות לעשות טובה למישהו"
פרשת תבא
והווי שפל-רוח בפני כל אדם
הלכות ומנהגי חב"ד

נימוקים לשלילת לימודים באוניברסיטה * אין צורך בתזכורות חוזרות ונשנות * האם להתגורר בבית הסבא לצורך לימודים? * פחדים עקב אי-קיום נדרים * ישועה על-ידי שמחה * מענה על פתיחת 'מועדון תורני' באילת * דוגמה להתבטלות אמיתית בפני הרבי * אוסף מרתק של מענות, הנהגות ועובדות

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בהזדמנות מסויימת התבטא הרבי "שמח אני בהזדמנות כמו זו לעשות טובה למישהו" (אלול תש"י – אגרות-קודש כרך ג' עמ' תכה).

הסופר גרשון נוף (ז"ל) פרסם את העובדה הבאה [במכתב למערכת כפר חב"ד גליון 385 (י"א סיון תשמ"ט) עמ' 36]:

כשהגיע ר' משה אהרן גייסינסקי לניו-יורק בשנת תשי"ב, החל לחפש תעסוקה כדי להמציא טרף לביתו. באחד הימים נודע לו שהרב טלושקין יכול לסייע לו בעניין זה. בהתאם לבקשתו של רמ"א התקבל לשיחה אצל הרב טלושקין. בעודם יושבים ומשוחחים צלצל הטלפון. הרים הרב טלושקין את השפופרת אמר "הלו", ולפתע קפץ מכיסאו, ונעמד מלוא קומתו באומרו: "יע, רבי!" ("כן, רבי!"). כשסגר את הטלפון, אמר הרב טלושקין לרמ"א, שכ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש ממנו – אישית – כלומר, היה על הקו וביקש ממנו לסייע לו – לרמ"א – לקבל את המשרה שהוא היה מעוניין בה. כשסיפר רמ"א את הסיפור, הבהיר שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמנם ידע שהוא עומד להיפגש עם הרב טלושקין, אך לא היה כל תיאום ביניהם, ושיחת הטלפון הייתה, אפוא, הפתעה גמורה לרמ"א.

לסיפור – סיים הסופר ר' גרשון נוף – ישנם כמה זוויות. אחד מהם שהיה זה, כאמור, בשנת תשי"ב – שנת הנשיאות השנייה של כ"ק אדמו"ר שליט"א, והרב טלושקין היה אז בגיל שיבה ומזקני וחשובי הרבנים בעולם... וזיל גמור!

מה הבעיה בלימוד באוניברסיטה?

אחד מעסקני חב"ד בארה"ק רשם לעצמו בכתב (בערך בשנת תשל"ב) נקודות מנימוקים שהשמיע הרבי ב'יחידות' מדוע אין הוא מעודד עולים חדשים להיכנס ללמוד באוניברסיטה.

1) הרוח והאווירה השוררים במקום.

2) הלימוד בתערובת.

3) גורם לדחיית הנישואין במספר שנים.

4) יוצר "מרחק" ו"קרע" בין הדור הצעיר להדור המבוגר.

5) והעיקר: הגישה הרווחת שם אותה מחדירים לתלמידים שכביכול החכמה האמיתית מצויה אצל אומות-העולם, ועל היהודים להתאמץ לצעוד בעקבותיהם ולחדול מלהיות בטלנים. ומי שנוהג בדומה יותר לגוי ובטלן פחות – הינו אדם משכיל ומושלם יותר, וכו'.

הצרה – הוסיף הרבי – שבין אלה הסבורים כך ישנם גם אנשים שבחייהם הפרטיים הם שומרי תורה-ומצוות, אך בנושא הנ"ל הם גורמים להתרחקות מן המקור וה"מסורת" וכו'.

ועוד ציין הרבי, כי הגורמים לכך חוששים לומר זאת בגלוי, אך עושים זאת בסתר, אלא שהתוצאות, ר"ל, מדברות בעד עצמם.

לא מעשי

בהזדמנות מסויימת כתב הרבי לאחד מחשובי עסקני חב"ד בארץ-הקודש אודות רעיון מסויים:

לפי מצב "עסקנות" חב"ד באה"ק ובפרט בשנה זו – איני רואה שזה מעשי.

לא צריך להזכיר שוב...

יותר מפעם אחת הדגיש הרבי כי אין זה מתפקידו להזכיר שוב כל נושא וענין; בהתוועדות ש"פ שמיני תש"נ ('התוועדויות תש"נ' – כרך ג' עמ' 93) מתבטא הרבי:

הסיבה לכך שלא מזכירין ומעוררין על זה בכל הזדמנות, היא, כיון שסומכים על ההתעוררות, וה"שטורעם" שכבר נעשה בזה לפני משך זמן ואין הזמן גרמא להרעיש בכל הזדמנות על כל הענינים כולם! ובודאי שאין כל חלישות ח"ו בענין זה, ואדרבה כו' כיון שנעשה לדבר הפשוט!

כך כתב אחד השלוחים לרבי (בג' סיון של אחת השנים):

"בני... שי' בגיל 10 לומד עתה בביה"ס הדתי ב[מקום השליחות], וברצוני לשלוח אותו, לקראת שנת הלימודים הבאה ללמוד בתלמוד-תורה חב"ד ב... ויגור אצל הסבא ר'... שי'... האם נכון. ואבקש ברכה להצלחה בכל".

הרבי העביר חץ על המילה "האם" ומתח קו תחת המילה "נכון".

בלי נדר

מעשה באשה שכתבה לרבי על פחדים שאחזוה והיא חוששת שהדבר קשור בנדר שנדרה תקופת זמן לפני כן.

הרבי בתגובה השיב:

לכתבה אודות הנדרים – תספר לרב בעירה איך התירו לה את הנדרים ובאם יאמר לה שנעשה כדין (או שיתיר לה הנדר, עתה כדין) אזי אין כל מקום לפחד. והשם יתברך יצליחה.

ועוד מענה של הרבי כתוספת למכתב:

 פשוט שכל אחד ואחת צריך לעשות תשובה בעצמו (באם עבר עבירה) ולקיים המצוות בעצמו – אלא שאפשר לעזור לו בעצה בכל זה, להתפלל עליו שיצליח וכו'.

שליח נסע בשליחות הרבי ודיווח על פעולה מסוימת, במסגרתה נאם אחד הרבנים המקומיים.

הרבי העיר על הדין-וחשבון:

ר"פ [=ראשי פרקים] מהתוכן בהלכה או דרוש, מוסר?

כלומר על השליח לדווח בצורה מפורטת מתוכן הדברים אם נאמרו בתחום ההלכה, הדרוש או המוסר.

"שיסתיים הכל על-פי צדק"

מעשה באשה שנקלעה לדין-תורה. בשלב מסוים הפסיקה לתת אימון בדיינים. בצר לה כתבה לרבי והעלתה סברה שמא תתחיל דיון מחודש בבית דין אחר. הרבי שלל זאת לחלוטין, וכתב לה בין השאר:

לא להתחיל מחדש אצל מי שהוא אחר שזה נגד השכל והיושר.

הרבי שלל חשש נוסף של האישה:

וחשש שיטו הדין ח"ו – אין לזה כל יסוד.

ברכת הרבי בסיום הייתה לא כל-כך שגרתית:

אזכיר על הציון שיסתיים הכל ע"פ צדק.

בהזדמנות נוספת ציין הרבי בנושא דומה:

בירור הטענות כו' - בודאי ימשיכו ויגמרו הרבנים שי' שהתחילו. ושלום על ישראל.

ישועה על-ידי שמחה

סיפר הרב מאיר דוד דרוקמן:

בזמן שהייתי ב'קבוצה', היה בחור אחד שכדי להתקיים שימש כספר (גוזז השערות) של הבחורים.

כשנכנס ל'יחידות' בקשר ליום הולדתו שאלו הרבי כיצד הוא מתקיים. הוא השיב לרבי: אינני מתפרנס בכבוד.

והרבי הזיל דמעות.

הרב אהרן אליעזר צייטלין ז"ל סיפר: "פעם עלה הרבי לחדרו מבית-המדרש הגדול, ואני רצתי לפניו כדי לראותו נכנס לחדרו הק'. והנה עמדו מנין אנשים ליד הכניסה לחדר הק', והתפללו שמונה-עשרה. הרבי המתין עד שסיימו להתפלל (אחד המתפללים כשהבחין ברבי נבהל מאוד)".

עוד סיפר:

"בעת ההקפות באחת השנים, היה איזה שינוי בהנהגתו של הרבי: בליל ראשון – שמיני עצרת – הייתה שמחה עצומה יותר מתמיד. היא לוותה בתנועות שונות ובלי-סוף, והיה זה מחזה לא רגיל. כולם הרגישו שקורה כאן משהו מיוחד.

"בלילה השני – שמחת תורה – היתה שמחה פחות, בשונה מהרגיל בכל השנים שהסדר היה להיפך. בהתוועדות סמוכה התייחס הרבי לעניין זה (גם זה היה לפלא שהרבי נהג הנהגה מסויימת ובעצמו תמה על-כך) והסביר שמכיוון שיש יהודים שזקוקים לישועה שתבוא על-ידי שמחה, לכן אין צורך לחכות ללילה השני והיה צורך להתחיל בשמחה מיד בלילה הראשון.

מענה על מועדון ערב תורני

בד' מרחשון תשל"ח השיב הרבי על ההודעה אודות פתיחת מועדון ערב תורני ומכון בר-מצוה באילת:

"ות"ח ת"ח [ותשואות-חן תשואות-חן] על הבשו"ט [הבשורות-טובות] כן יבש"ט תכה"י [=יבשר-טוב תמיד-כל-הימים] אזכיר ע[ל] הצ[יון]".

להתפלל לאט

מחנך חסידי – בכיתה נמוכה – רשם לעצמו שני פרטים ששמע במהלך 'יחידות' אצל הרבי:

א) היתכן שתלמיד לא יאמר את פרשת העקידה?

ב) להרגילם בתפילה להתפלל לאט, שכן כפי שיתרגלו עתה תושפע תפילתם במשך כל ימי חייהם!

שייך לענייני רמב"ם

בשנת תשמ"ט הורה הרבי להוציא-לאור אלבום סיומי הרמב"ם. כששאלו את הרבי איך לקרוא לספר, ענה:

שייך לענייני רמב"ם ולכן צריך להיות בלשון ברורה גם להקטן בהשם, וק"ל.

ועוד ציין הרבי בקשר להוצאת הספר, הערה פשוטה המובנת ל"אנשים נשים וטף":

בכדי שכל הנ"ל יהי[ה] מעשה ממש – צריך להיות ספר מכורך מונח על שלחן ערוך ממש והשם יצליחם.

תשובה נוספת שכתב הרבי:

מוחזר בזה החומר

(שבאמת רוחניות הוא).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)