חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

גלות זמנית; גאולה נצחית
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1600 - כל המדורים ברצף
להתגאות בילדים ולא להתלונן
יש חדש
לְמה התכוון הנודר
יצר הרע
נקי לביתו
בלי איפה ואיפה
כישרון נולד
גלות זמנית; גאולה נצחית
ניסים של שירה ופיתוח קול
אבקת איפור בשבת

הגלות מוגדרת בנבואת ישעיה (נד,ז-ח) עזיבה לרגע קטן: "ברגע קטֹן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך. בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך, ובחסד עולם ריחמתיך". איך אפשר להגדיר גלות בת אלפיים שנים 'רגע קטון'?

פרשני התנ"ך נותנים כמה וכמה תשובות. רש"י מסביר שהפסוקים באים לבטא את ההבדל המהותי בין הגלות לגאולה. הגלות זמנית בלבד, ואילו הגאולה תהיה נצחית: "ובחסד עולם שיתקיים עד עולם". ברוח דומה מסביר המצודת דוד: "ברגע קטֹן עזבתיך העִזבון שעזבתיך לא היה רק רגע קטן מול הקיבוץ שאקבצך, כי ברחמים גדולים תהיה ותתמיד לאורך ימים". הרד"ק כותב: "אף-על-פי שארכו ימי הגלות, כולם יהיו נחשבים כרגע קטֹן כנגד הרחמים שיהיו גדולים כשאקבצך... אותם הימים הם רגע כנגד ימי הטובה".

מציל מיד

ואולם האברבנאל אינו מקבל פירוש זה. הוא מקשה: "במה שאמר 'ברגע קטֹן עזבתיך', ואמר 'בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך', ופירשו בו: במעט קצף כי הנה המאמרים ההם בלתי-צודקים, לפי שעזיבת השם יתברך את עמו בגלות לא היה רגע קטן כי אם שנים רבות! ולא היה עונשם בשצף (מעט) קצף כי אדון כל הנביאים אמר עליו: מה חרי האף הגדול הזה".

לכן האברבנאל מפרש את הפסוק אחרת: "בבוא עליהם צרה וצוקה בגלות, מיד הקב"ה היה מרחם עליהם ומצילם מן הכליה, על דרך 'ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם'. ועל אותו זמן מהצרות בגלות, שהיה בלתי-מתמיד ומועט, עד בוא רחמי שמים, אמר הנביא: 'רגע קטן' ו'שצף קצף'".

על-פי הפירוש הזה הגלות עצמה אמנם ארוכה, אלא שלא בכל העת הרגישו הסתר פנים חמור, כאילו הקב"ה עזב את בני ישראל. הרגעים האלה של הצרות הגדולות והאיומות, מעבר לעצם הגלות, שבהם היה נראֶה שהקב"ה מסתיר את פניו לגמרי היו במשך 'רגע קטֹן' בלבד, ומיד חזר הקב"ה להציל את העם.

מיד נגאלים

הרבי מליובאוויטש מוצא בפסוק הזה סימוכין לתפיסה שמציאות הגלות זמנית ואינה קבועה, וברגע אחד אפשר להביא את הגאולה. וכך הוא אומר (התוועדויות תשמ"ב, כרך א, עמ' 40):

"מובן שהגאולה צריכה להיות באופן ד'מיד הן נגאלין'. ומה שרואים בפועל שנמצאים עדיין בגלות, הרי זה רק באופן ד'ברגע קטֹן עזבתיך', מאחר שבני ישראל התנהגו באופן ד'עזבני'. וכללות עניין הגלות הוא לטובתם של בני ישראל, כמבואר באגרת הקודש (סי' כב) שזהו 'כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו, כמו שכתוב אם רחץ ה' צואת בנות ציון' אלא שאין זה באופן דטוב הנראה והנגלה.

"ומאחר שהסיבה לזה ש'ברגע קטֹן עזבתיך' היא משום שהנהגת בני ישראל הייתה באופן ד'עזבני' מובן בפשטות שעל-ידי שבני ישראל שבים ופונים להקב"ה (הפך ההנהגה ד'עזבני'), מתבטל תיכף ומיד העניין ד'ברגע קטֹן עזבתיך'. ומאחר שכללות עניין התשובה הוא בשעתא חדא וברגעא חדא [...] מובן שבשעתא חדא וברגעא חדא שבים בני ישראל אל הקב"ה, ובדרך ממילא מתבטל תיכף ומיד העניין ד'ברגע קטֹן עזבתיך', ו'מיד הן נגאלין'".

רבנו הזקן אמר: "אם אנחנו סובלים כל-כך הרבה שנים מה'רגע קטֹן עזבתיך', מי יוכל לתאר את המעלה הנפלאה של ה'ברחמים גדולים אקבצך'".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)