חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:22 זריחה: 6:07 ט"ז באב התשע"ט, 17/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לְמה התכוון הנודר
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1600 - כל המדורים ברצף
להתגאות בילדים ולא להתלונן
יש חדש
לְמה התכוון הנודר
יצר הרע
נקי לביתו
בלי איפה ואיפה
כישרון נולד
גלות זמנית; גאולה נצחית
ניסים של שירה ופיתוח קול
אבקת איפור בשבת

בפרשתנו התורה מצווה: "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ, כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לה' אֱלֹקֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ". כאן מתעוררת שאלה אם אדם שנדר להביא קרבן קטן ובסופו של דבר הקריב קרבן גדול יותר, האם יצא ידי חובה? בעניין זה יש מחלוקת במסכת מנחות. חכמים (ובעקבותיהם הרמב"ם) סבורים שיצא ידי חובתו, וחולקים על דעת רבי.

יש להבין את טעם הדבר. בהלכות נדרים הרמב"ם מציין: "מצוות עשה של תורה שיקיים אדם... נדרו, בין שהיה מנדרי איסר בין שהיה מנדרי הקדש, שנאמר: מוצא שפתיך תשמור". וכאן הנודר מפר לכאורה את מוצא שפתיו!

בשור אין עגל

אפשר לומר שהאיש נדר קרבן קטן רק מפני שלא היה ביכולתו להביא קרבן גדול. ועוד, ידוע הכלל "בכלל מאתיים מָנֶה"; בקרבן הגדול כלול גם הקרבן הקטן. אלא שהסבר זה נדחה לפי דברי הגמרא במקום אחר, שאולי חכמים יודו לרבי במקרה שהאיש נדר להביא עגל ואחר-כך הביא שור, מכיוון שהכלל "בכלל מאתיים מנה" אינו חל כאן, שהרי בשור אין עגל.

ההסבר הוא: כשאדם נודר נדר יש כאן שני עניינים: הנדר וקיום מוצא השפתיים. מצד קיום הנדר, הרי שהקרבן הגדול כולל גם את הקרבן הקטן; אך קיום מוצא השפתיים אין כאן. בנקודה זו נחלקו חכמים ורבי, האם "מוצא שפתיך" הכרחי להקרבת הקרבן, או שאי-קיומו איננו סותר את הקרבת הקרבן.

מקריב את נפשו

דעת חכמים תובן לפי משמעותו הפנימית של הקרבן. רבנו הזקן לומד מהפסוק "אדם כי יקריב מכם", שהאדם צריך להקריב את נפשו לקב"ה. וכשאדם נודר להביא קרבן קטן מתבקשת השאלה, מדוע אדם המבקש להתקרב לקב"ה מנדב קרבן 'קטן'; והלוא צריך להביא קרבן "מן היפה, המשובח ביותר", כדברי הרמב"ם?

אלא בהכרח לומר שבשעת הנדר לא היה ביכולתו להביא אלא קרבן קטן, ובינתיים התעשר וביכולתו להביא קרבן גדול.

הרצון האמיתי

חכמים מניחים שבעצם האדם רצה להביא את הקרבן היפה והמשובח ביותר, אלא שבאמצעים שעמדו לפניו בשעת הנדר הדבר היפה והמשובח ביותר היה קרבן קטן. אבל כעת, כשהתעשר ויש לו אמצעים רבים יותר, הוא מביא את היפה והמשובח במושגיו הנוכחיים.

לכן סבורים חכמים שאין כאן הפרת מוצא שפתיו, כי בדעתו היה להקריב את הקרבן היפה והמשובח ביותר שבידו להביא, וזאת הוא עושה עכשיו, כאשר יכולותיו גדלו, וממילא הוא מביא קרבן גדול. מזה יש ללמוד הוראה שיש לקבל החלטה לתת את הטוב והמובחר לקב"ה, ובוודאי הקב"ה יעזור שיהיה אפשר לקיים את ההחלטה ובהרחבה.

(תורת מנחם תשמ"ה, כרך א, עמ' 199)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)