ביום-הכיפורים ובשמחת-תורה כולנו רואים עד כמה המחיצות שבין חלקי העם הן מלאכותיות וחיצוניות. חשוב במיוחד להעמיק את האחדות נוכח המבחנים הקשים העומדים לפתחנו

לכאורה נראה כי צפויה לנו שנה לא-קלה. האווירה המתחממת בשל תכנית ה'הינתקות' האומללה, היא רק סנונית ראשונה המבשרת את המאבק הציבורי החריף שעתיד להתפתח, ככל שיתקדמו מהלכי התכנית. גם בתחום החברתי ובנושאי דת ומדינה מצטברים והולכים מטעני מרירות קשים, שעלולים להתפרץ בעוצמה רבה בשנה החדשה.

אבל דבר אחד כבר למדנו מההיסטוריה הארוכה של העם היהודי, ואפילו מאירועי השנים האחרונות - שאצלנו שום-דבר אינו מתנהל על-פי התחזיות האנושיות, ושדווקא הבלתי-צפוי הוא הצפוי. בארץ שבה תחזית לשבוע-שבועיים היא כמעט עתידנות, אין טעם לנסות לחזות את ההתפתחויות לטווח של שנה שלמה. הכול יכול להשתנות מן היסוד.

יוצאים עם שיר-ניצחון

דווקא משום כך ראוי להתנתק מעט מהאירועים האקטואליים ולהיכנס לתוך העולם הרוחני המופלא של חודש תשרי. הקב"ה הציב בתחילת השנה את חודש תשרי, העשיר בחגים ובמועדים, כדי שנצטייד בכל הכוחות הדרושים לנו להמשך תפקודנו בשאר ימות השנה. כל חג ומועד מעשיר אותנו בערכים ובתכנים מיוחדים, ויחד הם יוצרים שלמות שמעניקה לנו כוחות רעננים לשנה החדשה.

חלקו הראשון של החודש הוא 'הימים הנוראים', ימי דין ורחמים, ימי תפילה ותשובה. בימים האלה אנחנו מטהרים את עצמנו מכל הדברים השליליים שאולי דבקו בנו בשנה שחלפה, מקבלים עלינו מחדש את מלכותו של הקב"ה וחושפים את הנקודה היהודית הפנימית שבתוכנו.

אבל כדי שנצליח במעשינו במשך כל השנה, לא די להצטייד ביראת-שמים ובהחלטות טובות. חיילים יוצאים לקרב ובפיהם שיר-ניצחון, מלאי שמחה והתרוממות-רוח. עלינו למלא את עצמנו במאגרים של שמחה, אהבת-ישראל ואהבת ה'.

זו משמעותם של ימי חג-הסוכות ושמחת-תורה. הסוכה, המבטאת את אהבת-ה' לעמו ואת הביטחון המוחלט שלנו בו ובהשגחתו; ארבעת המינים, המייצגים את כל הסוגים שבעם-ישראל, והמבטאים את רעיון האחדות הפנימית של כל חלקי העם היהודי.

וכל זה נכנס אחר-כך לתנור החם של שמחת-תורה - שמחה עצומה, טהורה, שאינה מבחינה בין יהודי ליהודי. שמחה שמאחדת את כל בני העם היהודי, מהגדול שבלמדנים ועד הפשוט שבפשוטים. שמחה שבה הלב נפתח באהבה אין-סופית אל ה' ותורתו, כפי שאנו רואים בכל שנה ושנה בבתי-הכנסת ובכיכרות הערים.

לא להתפרק מבפנים

ערכים אלו חשובים לנו דווקא במציאות הנוכחית, רוויית המתחים והעימותים. גם כשיש חילוקי-דעות אנו נדרשים לסלק את העוינות והשנאה. זאת אפשר להשיג רק על-ידי העמקת המכנה המשותף והרקמה הפנימית המחברת את כולנו. ככל שנחוש יותר שכולנו יהודים ואחים, כן אפשר לצפות שירד מפלס היריבות ותגבר האחדות.

הערכים הללו ממלאים את חגי תשרי, ובעיקר את חלקו השני של החודש - ימי חג-הסוכות ושמחת-תורה. אין אלה דברים שבתאוריה בלבד. ביום-הכיפורים ובשמחת-תורה כולנו רואים עד כמה המחיצות שבין חלקי העם הן מלאכותיות וחיצוניות. ההמונים הגודשים את בתי-הכנסת מעידים יותר מכול, כי בלב כולנו פועמת נשמה יהודית שהיא חזקה יותר מכל ההבדלים.

חשוב במיוחד להעמיק את האחדות נוכח המבחנים הקשים העומדים לפתחנו. לעיתים אנו שוקעים כל-כך במאבקים הפנימיים, עד שאנו שוכחים כי סביבנו אורבים זאבי-טרף, המייחלים להתפרקותה של החברה היהודית מבפנים. אסור לנו לתת לאויבינו את המתנה הזאת. ככלות כל הוויכוחים, כולנו יהודים, כולנו אחים. נצא לשנה החדשה מאוחדים ומלאי שמחה ועוז-רוח, ובע"ה נזכה שהאחדות והשמחה יביאו לנו את הגאולה האמיתית והשלמה.