חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ח בכסליו התש"פ, 16/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

דרושה הוספה באופן של "כפליים לתושייה"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1203 - כל המדורים ברצף
לא להתפעל מהעולם הגדול
נשארה רק עבודת העקביים...
דרושה הוספה באופן של "כפליים לתושייה"
פרשת עקב
"ארבע מידות בתלמידים"
הגאון המקובל ר' לוי יצחק שניאורסאהן
הלכות ומנהגי חב"ד

 "הבקשה שלך נתנה דחיפה", אמר הרבי על הדפסת סידור 'תורה אור' * ברכה לקידוש שם שמים ברבים* מענה הרבי על השאלה "כיצד מתוועדים?" * "אין לחפש המצאות", השיב הרבי ל'תמים' * ועל ביאור בחסידות ששיגר הרבי לרב זווין בעיתוי מעניין

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בקשה שזירזה את הדפסת הסידור 'תורה אור'

בקיץ תשל"ה ביקש הרה"ח ר' אלחנן צבי גורמאן מלונדון להדפיס את הסידור 'תורה אור' בלונדון. היה זה אחרי שהשלים את פרוייקט התרגום של התניא הדו-לשוני (ראה 'לקוטי שיחות' כרך יג עמ' 184-177). הרבי הגיב על-כך: "שייך לקה"ת המרכזית".

בו ביום ראה אותו הרב חדקוב ואמר לו שבקשתו ידועה לו, ומאחר והוא עומד להיכנס עתה אל הרבי, כדאי שימתין לו עד צאתו. כשיצא ציטט לו את דברי הרבי:

"כבר מזמן צריכים היו להדפיס את הסידור [תורה אור], והבקשה שלך נתנה דחיפה לענין זה. אבל היות וזה "סידור", עליו להיות נדפס כאן [ולא בלונדון], ויש לך חלק גדול במצוה זו".

לפועל נדפס הסידור ע"י קה"ת בשנת תשמ"ז.

הדפסת התניא בלונדון תשל"ב

לחג הפורים תשל"ב הגיע השליח הרה"ח ר' נחמן סודאק (ז"ל) ל-770. הרב חודקוב מסר לו לפתע כי רצון הרבי שידפיסו את התניא בלונדון, ואם הדבר אפשרי עוד קודם חג הפסח.

קשיים רבים עמדו בדרכו. עוד מניו-יורק התקשר לר' אלחנן צבי גורמאן, שהיה לו אוסף ספרים ישנים וגם מהדורה הראשונה מדפוס האלמנה והאחים ראם. פירקו את כריכת הספר וצילמוהו מחדש.

עד לאותה מהדורה לא התיר הרבי לעשות הקדשות, אך הפעם, כדי לעמוד בעלות הכספית הגבוהה ניתנה רשות לקבל הקדשות. הספר הוקדש לזכות הרבי ואנ"ש באנגליה נרתמו בחפץ לב. בדרך שלמעלה מן הטבע הודפסו הספרים לפני י"א ניסן. ר' נחמן סודאק הגיע לניו-יורק והביא עמו שני ספרים אותם כרך בהידור בכריכת עור לכבודו של הרבי.

הרב סודק שאל את הרב חודקוב אם יוכל להגיש לרבי בעצמו את הספרים. הרב חודקוב שאל אותו מתי ירצה לעשות זאת ורנ"ס השיבו: כשהרבי יחזור לחדרו אחרי תפילת מנחה. הרב חודקוב אמר לו: יכול הנך לעשות זאת, אך כיוזמה עצמית שלך (ו"כאילו לא שאלת אותי דבר על כך"), וכן עשה רנ"ס, וסיפר: "הרבי שמח מאוד מהעובדה שהמלאכה התבצעה בזריזות ובהצלחה ושאלני אם יש לי עוד טופס. ואכן היה ברשותי, שכן הכנתי מראש עבור הרבנית. עניתי לרבי בחיוב. הרבי הורה לי להגיש את הספר בין השיחות באמצע ההתוועדות [ - הכוונה למהדורה הס' (שישים) השער הראשון עוצב מחדש. דף רי, ב: השמטות. שתי הוספות ל"מפתח ענינים" עמ' [1]: הקדשה: ליום הבהיר י"א ניסן ה'תשל"ב יום מלאת שבעים שנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א... (עפ"י תורת חב"ד (תניא) עמ' 129).

ברכה להצלחה וקידוש ה'

בח"י טבת תש"נ דיווח אחד השלוחים לרבי כדלהלן:

"מחר אי"ה ב-7:00 בערב אמורה להיות בעז"ה הכנסת ס"ת ע"י מר יהודה קלוד שי' להב (חדד) לעילוי-נשמת אביו מרדכי בן גזירה הי"ד בתהלוכה מביתו לביהכ"נ ישראל הצעיר, אבקש ברכה שתהי' בהצלחה ולקדש שם-שמים ברבים".

המענה שנתקבל מהרבי היה:

אזכיר עה"צ שתהי' בהצלחה ולקדש ש"ש ברבים.

כשהרבי שלח 10 דולר לרב פלדי

בחודש מנחם-אב תשל"א ביקר הרב יצחק דוד גרונר בארץ-הקודש. הרבי הטיל עליו שורת שליחויות, ובין השאר הוא ביקר – לפי הוראת הרבי – אצל הרה"ח ר' חיים יהודה פלדי (ז"ל) ומסר לו שטר בן 10$ מהרבי.

הרב פלדי ציין על-גבי המעטפה: "השתתפות האדמו"ר במצוה (כדברי קדשו), נמסר לי בביתי ע"י הרב יצחק שי' גרונר ביום כ"ה מנ"א תשל"א בשעה 15:45 אחה"צ".

כיצד מתוועדים?

שמעתי מבעל המעשה, חסיד שפעם נשלח על-ידי הרבי להתוועד באחת מערי השדה.

ההין החסיד ושאל: כיצד מתוועדים?

השיב הרבי: "מתחילים ב"א מעשה פון א חסיד" (=סיפור אודות חסיד), אחר-כך אפשר גם לומר משהו על פרשת השבוע וכו'".

אישיות תורנית לכבוד אירוע התרמה

באחת השנים דיווחה הנהלת ארגון "צבאות ה'" על ההכנות לערב התרמה, וביקשו ברכה שימלא ה' משאלות לבב כל המכובדים והתומכים. הקיף הרבי את שלוש המילים האחרונות וכתב (יום ה' כ"ב אייר):

אין אף אחד רב אחד וכיו"ב [וכיוצא בזה]?! אזכיר עה"צ [על הציון] להנ"ל

כלומר: הרבי תמה מדוע אין אישיות-תורנית שתכבד את האירוע.

הרבי האזין לפלפול באמצעות הטלפון

באחד מביקוריו של הגאון החסיד רבי יעקב הכהן כ"ץ (ז"ל), בחודש תשרי ב-770 (בשנת תשמ"ב בערך), הוא התכבד לשאת דברים ב"כינוס תורה" (שנערך באסרו חג) והשמיע פלפול תורני עמוק. קבוצת אברכים ובחורים נשאו ונתנו עמו במלחמתה של תורה.

באותו יום נסע הרבי ל'אוהל', וכשחזר נכנס לחדרו טרם ירידתו לתפילת מנחה.

הרבי הרים את שפופרת הטלפון בחדרו, המתין כחצי-דקה (כך היה אז הסדר ב'קראון-הייטס', שבעשיית מנוי היו שומעים את המתרחש ב-770 למטה) והאזין לדברי-התורה וחליפות הדברים במהלך ה"כינוס תורה".

ותומכי' מאושר

הרה"ח ר' נתן גוראריה (ז"ל) היה מעביר לרבי מדי חודש סכום נכבד של כסף בכל ערב ראש חודש. חלק מהסכום היה עבור דמי ה"מעמד" החודשיים, וחלק עבור חלוקה כרצון קודשו של הרבי. הוא השתדל לנהוג כך באופן של "מעלין בקודש", כשהוא מוסיף מידי חודש על הנתינה הקודמת והיה עושה כן בין כשמצב עסקיו היה טוב ובין כשהיה פחות טוב.

פעם אחת, טרם צאתו לנסוע ל'אוהל' שאל הרבי האם הכסף מר' נתן הגיע.

בהזדמנות נוספת ביקש הרבי להודיע לו כי הוא משתמש בכספים לחלוקת הדולרים – שליחות מצוה – בימי ראשון.

כמשפיע ובלי 'המצאות'...

באחת השנים כתב הרבי לאחד מתלמידי תומכי תמימים (אוסף הר"ב קליין – כפר חב"ד 765 עמ' 15):

ויעשה כהוראת המשפיע שי' דתו"ת [דתומכי תמימים] – כי כן הוראת רבותינו נשיאינו ואין לחפש "המצאות" משלו.

יאוש – היפך האמונה והתורה

בפתק שרשם הרבי בכתב-יד-קדשו והתפרסם בשעתו ע"י המזכיר ר' בנימין (ע"ה) קליין (ב'כפר חב"ד') נאמר:

יאוש – בכלל ה"ז [הרי זה] היפך אמונתנו ותורתנו הנקראת תורת אמת – ז.א. [זאת אומרת] המתארת המציאות לאמתתה,

שהקב"ה משגיח על כאו"כ בגו"ר [כל אחד ואחת בגשמיות ורוחניות] ועוזרו וכו'.

הצינור והכלי לקבלת עזר וברכות השם – ה"ז [הרי זה] הנהגה מתאימה לרצון השם, היינו ע"פ שו"ע [על פי שולחן ערוך].

ביאור בחסידות והאנציקלופדיה התלמודית

בהתוועדות י"ב תמוז תשי"ז השמיע הרבי מאמר חסידות שפותח בפסוק "הוי' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי". בהתוועדות הסמוכה – שבת פרשת פינחס, י"ד תמוז, נאמר מאמר דיבור-המתחיל "שאו ידיכם קדש וברכו את הוי'". וכשביקר את הילדים במחנה-הקיץ "גן ישראל" אמר מאמר: "ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב".

 - בשלושת המאמרים האלו ביאר הרבי את ג' העניינים שישנם בשם הוי' (ראה תורת מנחם כרך כ' עמ' 105; 151; 166;)

עם פרסומם של ספרי 'אגרות-קודש' שכתב הרבי מסתבר שבחודש ניסן של אותה שנה פנה הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין לרבי וכתב לו, כי בערך "הוגה את השם" שאמור להיכלל בכרך השמיני של האנציקלופדיה התלמודית, יש להבהיר את הדברים בצורה ברורה, ולמרות שבאנציקלופדיה תלמודית בדרך כלל מובאים רק מבעלי-הלכה אבל בדבר זה שנוגע למעשה תדיר בכל יום ובכל שעה חשוב מאד לדעת איך הוא בספרי חסידות או בספרי קבלה ו"אם היה לפני מקור בספר נדפס ממקובלים או מד"ח [דברי אלוקים חיים] הייתי מציינו".

והרבי הזדרז להשיב לו ('אגרות-קודש' כרך טו עמ' מ) "מה שכתב בפירוש שם הוי': ג' ענינים מובאים בזה: 1) מהוה (זמן ומקום). 2) הי' הוה ויהי' ביחד (למעלה מזמן ומקום)... 3) אין לו ביאור כלל (פרדס שער יט פ"א). ובכלל, הוא: ממלא-כל-עלמין, סובב-כל-עלמין ולמעלה מממלא וסוכ"ע. כלי, אור ועצמות...".

דברי הרבי אכן שולבו באנציקלופדיה תלמודית שם עמ' שפג הערה 38.

הדרך לחרות

אחד השלוחים שבנה בניין גדול נקלע לקשיים וכתב על-כך לרבי. בין השאר הוא ציין כי הוא נמצא במבוכה גדולה ואינו יודע כיצד להמשיך בפעילות.

בתשובתו – לאחר שהקיף את המילים "מבוכה גדולה" – כתב הרבי (תשמ"ה?):

הרי כבר היה ע"ד [על דרך] זה ויצא סוף סוף לחרות. בכל זה יחליט כשיוקל מעט עול החובות ובהתאם למצב אז... בהצלחה רבה ובשורות טובות אזכיר עה"צ.

שיחות קודש בין השיחות...

בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ה, במהלך הניגון שלפני המאמר, הניח הגאון רבי אפרים הכהן יאלעס את כוסו על השולחן כדי שהרבי ימזוג לו משקה.

הרבי הגיב באמרה תלמודית: "מעל גבי קרקע". וכוונתו שכהן אין לו ליטול "מעל גבי קרקע" (וכן מצינו שלא היו שוליים למזרח כדי שלא יניחנו על גבי קרקע (פסחים סב, א)).

למחרת כתב לרבי שבטח כוונת הרבי הייתה למה שנאמר במסכת מנחות דף ז: "וכי קומצין מכלי שעל גבי קרקע", והעיר שלפי מסקנת הש"ס קומצין מכלי שעל-גבי קרקע. וסיים במכתבו: "העמדת הבקבוק על-גבי השולחן (אשר לפני ה') ולקיחת הבקבוק בידי הנשיא (בבחינת העומד לשרת לפני ה') זוהי קידוש המנחה, מזיגת הכוס ליד המביא היא בגדר קומץ וא"כ שפיר עבד".

בתגובה כתב הרבי ('לקוטי שיחות' כרך לז עמ' 146; תורת מנחם כרך מד עמ' 89):

להערתו בענין "מעל-גבי קרקע" – ממנחות (ז, א ושם) מוכח דגם בקדשים (וקדושה) דבר הנמצא בתוך הכלי משתנה ע"י שהאדם האוחז הכלי מניחו ע"ג [על גבי] קרקע (אלא שיש ענינים בקדושה שאין זה מעכב) – ועיין שבת ה, ב – ובמילא בעניני (קדושה ו) ברכה וכיוצא-בזה שבין אדם לאדם (מה שאין כן בקמיצה וקידוש) פשיטא שאם רוצה שיהי' ונתן – אינו בטלי מעל-גבי קרקע (גטין עח, א) והחילוק לקידשין (ח, ב) מובן".

אמונתו של יהודי

פנינה מתוך 'יחידות' של קבוצת רבנים חברי "הסתדרות הרבנים" שבאו לבקר את הרבי ולשמוע ממנו הדרכות בעבודה הציבורית:

כיצד – שאל הרבי – אמר אליהו הנביא בהר הכרמל "אם ה' הוא האלוקים וגו' ואם הבעל לכו אחריו"? איך אפשר לתת ליהודי בחירה איומה כזאת – אלטרנטיבה שכזאת – לעבוד לבעל (רחמנא-ליצלן)? כיצד – שאל עוד הרבי – לקח על-עצמו אליהו הנביא אחריות גדולה שכזהו? הרי סוף-סוף העניק להם את הבחירה: או זה או זה.

והסביר הרבי:

אליהו הנביא ידע שכאשר לוחצים יהודי לקיר הוא יאמר מיד: ה' הוא האלוקים!

כלומר: אליהו הנביא לא לקח שום צ'אנס. הוא היה בטוח ומשוכנע שכאשר תעמוד בפני היהודי הברירה לכאן או לכאן – הוא יכריז בוודאי: ה' הוא האלוקים!

(מתוך ראיון הרב שרגא פ' שוינפלד – 'כפר חב"ד' גליון 359 (כ"א כסלו תשמ"ט) עמודים 12-11).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)