זה חלק ממאבק מתוזמן, שבמסגרתו מחליטים על מה לחולל מהומות, כדי שאחר-כך יהיה אפשר לבוא ולהתלונן על קיפוח ועל 'הדרה'
תקשורת בריאה יודעת לחשוף תרגילים של דמגוגיה זולה, אבל כאשר התקשורת עצמה מתגייסת למען אותם תרגילים, אין פלא שגם בעלי חוש ביקורת והבחנה נופלים בפח.
הזעקה שהקימו השבוע נציגי התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות היא ריטואל קבוע שכולו דמגוגיה והולכת שולל. בכל פעם שישראל אינה מקבלת את עמדותיהן, הן מזילות דמעות תנין על 'קרע' שנפער עם יהדות התפוצות ועל 'גט כריתות' עם היהדות העולמית. התקשורת מתייצבת לימינן ומביאה ביטויי 'זעם' מצד אישים כאלה ואחרים, ואף איומים להפסקת התמיכה בישראל, וזה כבר מפחיד ממש...
למה לא במירון?
אמרנו שאלה תרגילי דמגוגיה, מפני שאין כאן שום דבר אמיתי שאמור לגרום 'קרע' כלשהו. למה החוק הקובע כי נישואים וגירושים בישראל הם בסמכות הרבנות אינו יוצר קרע? הלוא זה דבר משמעותי לאין ערוך מרחבת תפילה נוספת בכותל או תיקון פרצה בנושא הגיור.
ולמה העדר מתחם תפילה מעורב במערת המכפלה, בקבר רחל ובקבר רבי שמעון בר-יוחאי אינו יוצר 'קרע'? גם פה היה אפשר להתבכיין שבכל האתרים הקדושים האלה שולטת המסורת ההלכתית ואין שום דריסת רגל לגישות פלורליסטיות וליברליות.
אלא שברור לגמרי כי הכול הוא חלק ממאבק מתוזמן, שבמסגרתו מחליטים על מה לחולל מהומות, כדי שאחר-כך יהיה אפשר לבוא ולהתלונן על קיפוח ועל 'הדרה' ועל 'גט כריתות' וכל המילים היפות.
המטרה של אותן תנועות אינה פינת תפילה בכותל, אלא דחיקת רגליה של דת ישראל ממדינת ישראל. דיי להיכנס לאתרים שלהן ולראות את תחומי המאבק שלהן, שבעבורם הן מקבלות תקציבי עתק מארה"ב – המאבקים האלה מקיפים כל פינה בחיי היהדות, מתקציבים לפעילות יהודית ועד חופים נפרדים.
במאבקים האלה פעמים התנועות האלה זוכות בניצחון בנקודות, ולעתים הן נוחלות תבוסה. ככה זה כשמשחקים בפוליטיקה. הצגת כישלון כזה כ'קרע' בלתי-ניתן לגישור – אינה אלא ציניות לשמה.
תנועות בשקיעה
שוב ושוב גם יוצרים בלבול בין קבלת עמדותיהן של אותן תנועות לבין הכרה או אי-הכרה ביהדותם של בני הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות. גם זו הטעיה מכוּונת. התנועה הקיבוצית אינה מוסמכת לגייר ולערוך חופה וקידושין, האם זה הופך את בני הקיבוצים ליהודים סוג ב'?! ואם אין מתירים לתאטרון הבימה לערוך הצגות ברחבת הכותל, האם משמעות הדבר שישראל נתנה 'גט כריתות' לכל השחקנים?!
מדינה רשאית להחליט כיצד יתנהלו חייה הציבוריים, במיוחד כאשר משקלן של אותן תנועות כאן בארץ שולי בתכלית. לחסידות בינונית אחת יש ברחבי הארץ יותר מרכזים משיש לקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות בערי ישראל.
גם הססמה השחוקה כי התנועות האלה מייצגות את 'רוב מניינה' של יהדות ארה"ב כבר מזמן אינה נכונה. אלה תנועות השרויות בשקיעה. הדור היהודי הצעיר מדיר את רגליו מהן. הזרם האורתודוקסי דווקא הוא הכוח העולה ביהדות ארה"ב, והוא גם התומך הנלהב ביותר בישראל. אז בבקשה, אל תפחידו אותנו.
למה לא במערת המכפלה? פוליטיקה צינית (צילום: מנדי הכטמן)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
