ראשון בלי להתגאות
״ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו, נחשון בן-עמינדב״ (במדבר ז,יב). הוא לא נקרא כאן 'נשיא', כדי שלא יתגאה על שהקריב ראשון. האחרים נקראים נשיאים, לפי שהשפילו עצמם והקריבו אחריו.
(חזקוני)
שמו הלך לפניו
עוד טעם בזה, לפי ששמו של נחשון בן-עמינדב הלך לפניו, כי היה הראשון שקפץ לתוך הים. שמו היה חשוב מתוארו.
(עיטורי תורה)
עמל בעבודת הקודש
״כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו״ (במדבר ז,ט). ״בכתף ישאו״, בעבודת הקודש נדרש עמל רב. אין הדבר בא בהיסח הדעת ועל נקלה, כמו שאמרו חז"ל: ״לא יגעתי ומצאתי אל תאמין״.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
כמו בשורש
מדוע נכפלו פרטי קרבנות הנשיאים בכל נשיא? אלא כל נשיא הקריב את קרבנו בדרך המתאימה לשורש שבטו למעלה, ובכך משך משורש זה ביטול וקבלת עול על כל אנשי שבטו. לכן נכתבו פרטי הקרבן של כל נשיא, שכן כל אחד מהם משך המשכה אחרת.
(לקוטי תורה)
ההשגחה מובילה
״כי עבודת הקודש עליהם״ (במדבר ז,ט). קבוצת חסידים התאוננה לפני הרבי מליובאוויטש שמקום מגוריהם קשה. השיב להם הרבי: ״עבודת הקודש עליהם״ – ההשגחה העליונה הביאה אותם למקום זה כדי שיעסקו שם בעבודת הקודש של הפצת תורה וחסידות.
התחדשות מתמדת
״זאת חנוכת המזבח ביום הימשח אותו״ (במדבר ז,פד). לאחר מכן נאמר: ״זאת חנוכת המזבח אחרי הימשח אותו״ (במדבר ז,פח). צריך להשתדל שרוח ההתחדשות של יום החינוך לא תפקע ולא תפוג לעולם, וההרגשה שהייתה ״ביום הימשח״ תימשך גם ״אחרי הימשח״.
(חידושי הרי״ם)
כניעה אחת
״כף אחת עשרה זהב״ (במדבר ז,יד). ״כף אחת״ – כניעה והכנעה אחת של יהודי, וכבר הוא ״עשרה זהב״ – הוא נעשֶה משופר ככתם פז.
(עיטורי תורה)
כבוד לארון
״ולבני קהת לא נתן, כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו״ (במדבר ז,ט). מדוע לא נתן משה שוורים לבני קהת לשאת את הארון? אלא הארון נושא את נושאיו, ואין זה דרך כבוד לארון הקודש שיישאוהו בהמות.
(החפץ חיים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:25
