חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חיבור השמות 'ישראל' ו'ארי' לייב'
י"ג באייר

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1189 - כל המדורים ברצף
"הסתכל בשלושה דברים"
חז"ל קבעו לבקש ולתבוע
כפר חב"ד
חיבור השמות 'ישראל' ו'ארי' לייב'
פרשת אחרי-קדושים
"חלק לעולם הבא"
"וספרתם לכם"
הלכות ומנהגי חב"ד

ההוראה משמו של הוו"ח ר' ישראל ארי' לייב ז"ל, אחיו של כ"ק אדמו"ר * לרגל יום היארצייט י"ג אייר

ההוראה מענינו של בעל היאצ"ט – יש ללמוד משמו, כמובן מהמבואר בשעהיוה"א בתחלתו בענין "שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש".

ובכן: שמו הראשון של בעל היאצ"ט הוא – "ישראל", ושמו השני – "ארי'". ונוסף לכך ישנו גם הכינוי דשם "ארי'" – "לייב", וכיודע שגם הכינוי נעשה חלק מהשם, ע"ד ובדומת שם "אלקים" שהוא כינוי לשם "הוי'" ("אלקים" בגימטריא "כנוי"), היינו, עם היותו למטה משם הוי', שם המפורש שם העצם ושם המיוחד, מ"מ גם הוא משמות הקדושים שאין נמחקים, ועד שהוא כינוי לשם הוי'.

והנה, התוכן דב' שמות אלו ("ישראל", "ארי' לייב") הוא – ע"ד ובדוגמת התוכן דב' הענינים ד"אחרי" ו"קדושים", וחיבור כל השמות יחדיו, שנעשים שמו של אדם אחד, הוא – ע"ד ובדוגמת החיבור ד"אחרי-קדושים", כדלקמן.

ובהקדמה:

מהחילוקים שבין עבודת הצדיקים ("אחרי") לעבודת הבע"ת ("קדושים") – שעבודת הצדיקים, להיותה כפי סדר המדרגה ע"פ התורה, לא שייך בה ענין הירידה למטה מטה כדי לפעול את הבירור דלעו"ז; משא"כ עבודת הבע"ת – הרי כל ענינה הוא בירור והפיכת הלעו"ז, "זדונות נעשו לו כזכיות", עד ל"זכיות" ממש, "זכיות" כאלו שאינם שייכים אצל צדיק, להיותם למעלה מסדר המדרגה דתורה, ואילו הבע"ת מגיע אליהם – לפי שהי' תחילה במקום החושך כו', ועי"ז בא לבחי' אהבה רבה, שזוהי האהבה ד"בכל מאדך", עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה, שעל ידה ביכלתו לברר ולהפוך גם את הענינים דלעו"ז.

וזהו גם תוכן החילוק שבין השם "ישראל" לשם "ארי' לייב":

"ישראל" – קאי על אופן העבודה שאינו יורד למטה כדי לברר את בחי' הלעו"ז, ובלשון חז"ל: "אע"פ שחטא ישראל הוא", היינו, שאפילו בשעת החטא נקרא בשם "ישראל" – לא רק "יעקב" (מלשון עקב), כי אם "ישראל" ("לי ראש") דוקא, שם המעלה, דקאי על עצם ופנימיות הנפש אשר גם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית', ולא שייך בה ענין של ירידה לברר את בחי' הלעו"ז (בדוגמת עבודת הצדיקים).

וארי'" – קאי על אופן העבודה דבירור הלעו"ז (עבודת הבע"ת), שכן, ארי' כפשוטו הוא חי' טמאה, ולא עוד, אלא "מלך שבחיות", כלומר, תוקף הלעו"ז, ואעפ"כ, מבררים ומהפכים זאת לקדושה, עד שנעשה מזה ארי' שבמרכבה, ובזה גופא – "פני ארי' אל הימין", היינו, לא רק הבירור באופן ד"רב תבואות בכח שור", שגם ענין זה קשור עם הבירור דלעו"ז, בירור הניצוצות שנפלו בשבה"כ דתוהו, אבל אעפ"כ, בירור זה אינו אלא לדרגת "פני שור מהשמאל", ואילו הבירור דארי' מגיע למעלה יותר – לבחי' "פני ארי' אל הימין".

ועאכו"כ שם הכינוי "לייב" – הרי להיותו כינוי בשם לע"ז, בלשון אידיש, שהוא הממוצע בין לשון הקודש לכל הלשונות דע' אומות, מובן, שענינו הוא בירור הלעו"ז, ע"ד המדובר במאמר שלפנ"ז בענין "יהוסף", שעי"ז שניתוספה לו אות אחת (ה') משמו של הקב"ה למד שבעיים לשון – שענין זה הי' בשביל שיוכל לפעול את הבירור דכל שבעים האומות, שעי"ז שיוכל לדבר עמהם בלשונם, "עם ועם כלשונו".

ונמצא, שתוכן השמות הנ"ל ("ישראל" ו"ארי' לייב") הוא בדוגמת תוכן העבודה דצדיקים ובע"ת, "אחרי" ו"קדושים".

עפ"ז מובן שחיבור שמות אלו יחדיו  (ישראל ארי' לייב") להיותם שם של אדם אחד – הוא ע"ד ובדוגמת חיבור ב' אופני העבודה דצדיקים ובע"ת, "אחרי-קדושים":

עבודת הצדיקים  כשלעצמה, ללא העילוי דעבודת התשובה – יש בה חסרון, וכמרומז בלשון חז"ל: "אע"פ שחטא ישראל הוא", היינו, שנמצא אמנם בדרגא ד"ישראל" (עבודת הצדיקים), אבל אעפ"כ, מכיון שאין בו עדיין העילוי דעבודת התשובה – הרי זה ענין של "חטא", מלשון חסרון, ובלשון הכתוב: "אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא".

ולא עוד, אלא שזהו חסרון גדול ביותר, עד כדי הבהלה – כי:

ענין הגאולה קשור עם "לאתבא צדיקייא בתיובתא", היינו, שע"י עבודת התשובה אצל צדיקים פועלים את ענין הגאולה, ובלשון הידוע: "אפילו אם הי' צדיק אחד חוזר בתשובה שלימה בדורו הי' בא משיח".

ולכן, בהתחשב עם העובדה שמדובר אודות גאולת כל בנ"י, הגאולה ד"שכינתא בגלותא", בנין ביהמ"ק, וגילוי אלקות בכל העולם כולו, "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'" – הרי מובן, שהחסרון דעבודת התשובה אצל צדיקים הוא חסרון הכי מבהיל, מכיון שעי"ז מעכבים, רחמנא ליצלן, את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו!

ומזה מובן, שגם בעבודת הצדיקים צריך להיות העילוי דעבודת התשובה, היינו, שגם אצלם צריך להיות ענין הירידה למטה לברר בירורים [ע"ד ההוראה ד"אחרי מות שני בני אהרן", שעיקר העבודה היא – דירה בתחתונים (כנ"ל ס"ג)], עד לבירור דלעו"ז, ובפשטות – לצאת לרחוב כדי לקרב יהודים שרחוקים מיהדות ולעשות מהם "בעלי-תשובה".

וע"י עבודה זו נפעל גם בעבודתם (של הצדיקים) העילוי ד"קדושים", היינו, שעבודתם תהי' (לא רק באופן של מדידה והגבלה, כפי המדרגה, אלא גם) באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, עבודה של קב"ע ומס"נ, ועד לחיבור שניהם יחדיו (באופן ד"נמנע הנמנעות" – מצד הענין ד"קדושים תהיו כי קדוש אני", "יכול כמוני" (כנ"ל ס"ו)), היינו, שהעבודה המסודרת דקיום התומ"צ חדורה ונעשית מתוך תנועת הקב"ע ומס"נ שלמעלה ממדידה והגבלה.

וזוהי גם ההוראה מחיבור השמות "ישראל ארי' לייב" יחדיו:

עם היותם שמות שונים בעלי תוכן שונה – הרי נעשים כולם שם של אדם אחד, ואופן כתיבתם בשטרות ע"פ תורה – בשיטה אחת דוקא. אמנם, בהפסק ריוח בין תיבה לתיבה, אבל ביחד עם זה, בשיטה אחת דוקא.

וענינו בעבודת האדם – שב' אופני עבודות הנ"ל אינם בשיטות נפרדות, היינו, בזמנים ומצבים שונים, זמן מסויים שעבודתו היא באופן של קב"ע ומס"נ, וזמן מסויים שעבודתו היא באופן של אהבה בתענוגים, אלא כולם באים בשיטה אחת, באותו זמן ומצב, כלומר, שגם העבודה דאהבה בתענוגים חדורה בענין הקב"ע ומס"נ, כנ"ל בארוכה.

(משיחת ש"פ אחו"ק תשמ"ה – תורת מנחם תשמ"ה – כרך ג', עמ' 1942 ואילך)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)