נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1189 - כל המדורים ברצף
	"הסתכל בשלושה דברים"
	חז"ל קבעו לבקש ולתבוע
	כפר חב"ד
	חיבור השמות 'ישראל' ו'ארי' לייב'
	פרשת אחרי-קדושים
	"חלק לעולם הבא"
	"וספרתם לכם"
	הלכות ומנהגי חב"ד

בתיאורים נלהבים דיווחו עיתונאים על ביקוריהם בכפר חב"ד הצעיר שהוקם על ידי עולים חדשים שנרדפו בברית המועצות * לרגל מלאות 68 שנים להיווסדו מוגשים כאן קטעי עיתונות ורשמים שהעלו על הכתב אישי ציבור שביקרו בכפר חב"ד

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה.

כך פתח הרבי את דבריו ביחידות המפורסמת לתושבי כפר חב"ד בכ"ו בתשרי התשד"מ ('משבחי רבי' עמ' 180).

עוד מפניני אותה 'יחידות' (שם עמ' 187-186):

לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד

"כפר חב"ד הוא עיר הבירה ושם חשים גילוי אלוקות במוחש" אמר הרבי ב'יחידות' לרה"ח ר' ברוך גופין שי' מוותיקי ובוני הכפר. הדברים נדפסו לראשונה ב'משבחי רבי' עמ' 179.

"ביזמתו והשגחתו של הרבי מלובאביץ' "

כך מספר הד"ר הלל זיידמן בסיום מחקרו "לקורות יחס חב"ד לארץ ישראל" שהופיע ב'החסידות וציון' תשכ"ג עמ' רסט:

"גולת הכותרת של מוסדות ליובאביץ' היא כפר חב"ד, שנוסד עם קום המדינה ובעזרתה המליאה. עם תום מלחמת העולם השניה באה הפתעה לישראל הריהי עליית חסידי חב"ד מרוסיה, שהגיעו בעקבותיהם של פליטי פולין החל משנת תש"ז. רובם אנשים צעירין, שגילם אינו עולה על זה של השלטון הסובייטי, בערך 30 שנה. משמע שנולדו ברוסיה וכל חייהם בילו תחת שלטון הסובייטים ואת יהדות רוסיה בגדלותה ובפריחתה לא ידעו. ובכל זאת שמרו על הגחלת, וכאשר הגיעו אחרי נידודים וסכנות למחוז חפצם, לא"י המשוחררת , גחלת זו ללהב יצאה.

"לא זו בלבד שנשתרשו ונקלטו היטב בארץ תודות לעזרתה הרבה של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית ומוסדותיה, אלא גם קיימו ו"הפיצו מעיינותיהם חוצה" לימדו חב"ד לעולים מתימן ועדות המזרח, שעל חסידות חב"ד ועל חב"ד מימיהם לא שמעו.

"הם הקימו בשנת תש"ח בשפריר, ליד סרפנד, מושב חקלאי בשם כפר חב"ד, בו מתגוררות כמאתיים משפחות. הכפר קלט הרבה משפחות מעולי מארוקו וטוניס, וכעת מתכוננים להקים כפר חב"ד שני.

"בכפר קיימים מוסדות שונים כמו בית הספר חקלאי, ישיבה ותלמוד תורה, בית ספר לדפוס ובית-הספר למסגרות, סמינר למורות ובית הספר מקצועי לבנות "בית רבקה". ...העליה המתמדת ובניין הארץ של חסידי חב"ד מתנהלים ביזמתו והשגחתו של הרבי מליובאוביץ', המקדיש הרבה מזמנו למען תמיכת המפעלים בארץ-ישראל ולהרחבתם, ולבנות חדשים.

"מנהלי כפר חב"ד ומפעליו מבקרים לעתים תכופות אצל הרב[י] בברוקלין לקבל ממנו תמיכה, עידוד והדרכה בפעולותיהם.

"החסידים נשמעו לרבם"

בסקירה נוספת של עמנואל בן רשף (שם עמ' רפג-ד) מבליט הכותב את העובדה הבאה:

"אנשי הכפר הקימו מפעלים ודאגו לא רק לתושבי הכפר בלבד, אלא גם לעולים ונוער מן ארצות הגולה, ובייחוד מאפריקה הצפונית, שנהרו למושב זה.

"מתיישבי חב"ד מפורסמים בנאמנותם הדתית המוצקה וגם באהבת הארץ.

"בחורף שנת תשט"ז (1956)... ענה להם במברק התעודדות ודרש מהם שכל נסיון ומכשול לא יזיזום מעמדתם בארץ-ישראל; שעליהם להתגבר על צערם הגדול ולא לעזוב את הכפר הנועד להיות לאור ולמופת ליהדות הנאמנה. הוא קרא להם להכפיל את מרצם ומאמציהם להרחבת-יתר של גבולות מושבם, להאדיר את המוסדות ולהגדיל את כוח קליטתם בשביל עולים חדשים. החסידים נשמעו לרבם, ומאז השקיעו כל נפשם לפיתוח הכפר בחומר וברוח לתפארת כל התנועה החב"דית. בתחילה התנחלו בכפר כמאתיים משפחות עולי רוסיה ואירופה המזרחית, ומספרם הולך הלוך וגדל על ידי הוספת עולים חדשים. עכשיו הם עסוקים בהקמת מוסד גדול שייקרא "יד החמישה" על שם חמישה תלמידים שנספו בהתנפלות הערבים. לרגל הצלחת כפר חב"ד מתכננים כעת להקים מושב חקלאי שני של חסידי חב"ד בארץ ישראל".

מר ש.ז. שרגאי מאחל ומייחל (שם עמ' רפז): "חב"ד הארצישראלית, חב"ד הגאולתית, עתידה, לדעתי, לכבוש את חב"ד שבגולה. ולא ירחק כיום; חב"ד הכפרית הבונה את המדינה, מתחילה כבר כעת לכבוש את הלבבות לא רק מהיושבים בארץ, אלא גם של אלה הנמצאים עדיין בגולה...".

הרבי עודד ביקורי אישים בכפר חב"ד

"בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"...

כך כתב הרבי למר שז"ר ('איגרות-קודש' כרך חי עמ' צ).

בכלל כמעט כל אישיות ארץ ישראלית, או אישיות שעמדה לבקר בארץ ישראל עשה הרבי כ"שליח –מצווה" למסור פרישת-שלום בכפר חב"ד.

"המשורר אורי צבי גרינברג ייענה להזמנת וועד כפר חב"ד, וימסור ב'התוועדות' חסידית... ד"ש מהרבי מליובאווטש.

"אצ"ג שהה בחדרו של הרבי בביקורו האחרון בארה"ב משך שעתיים ושמע את דעתו של הרבי על הבעיות העומדות ברומו של עולמנו" (שרות ידיעות חב"ד צוטט ב'משבחי רבי' עמ' 129-130).

ב-14.8.62 ביקר בכפר חב"ד יצחק בן דוד, שכתב בספר המבקרים באותם ימים: "באתי ראיתי והתרשמתי, ראויים על הברכה עמכם כל אחיי הקימו תלמידים רבים לתועלת המדינה לתורה ולעבודה.

"נהניתי מאווירת חב"ד בכפר חב"ד, לזאת באתי על- החתום תחזקנה ידי הבונים והתומכים חתם מרדכי ב"ר שמריהו קוסבר מניו-יורק י"ב תמוז תשכ"ג".

"אני מלא התפעלות לגודל המפעל החינוכי הזה ולשכלולו" – כתב בנימין אליהב בא' דר"ח אדר ב' תשכ"ג.

"מיזוג גלויות הוא צו השעה וזהו גפר חב"ד יבורכו העושים ותשרה עליהם ברכת ה'" – אלו דברי שמואל שלזינגר – ו' כסליו תשכ"א, י"ג לישראל.

"זכיתי ב"ה לראות במו עיני בכפר חב"ד והנה הכול עד להפליא יהי רצון שתזכו לראות ברכה במעשה ידיכם לפי שיטת חב"ד. יום ו ערב שבת קודש פרשת תזריע מצורע תשכ"א" – אפרים רבינסקי".

נחתום בהתבטאות של הרבי ('משבחי רבי' עמ' 182):

בעזרת ה', ובהשתתפותם של תושבי כפר חב"ד... נמצאים בתהליך של התפתחות והתפשטות "כפורחת עלתה ניצה...

ושם (עמ' 191) מסיים הרבי:

יתרחב ויתפשט ויגדל מעלה מעלה כפר חב"ד הן בכמות והן באיכות".

ונחזור לימי בראשית:

יושב ראש הכנסת הראשונה י. שפרינצק שיגר מכתב ברכה לוועדת הקליטה וההתיישבות של אגודת חסידי חב"ד באה"ק – ובו כתב (פרסום ראשון): "א. נ. יבורך השלב החדש בדרכם של אנשי חב"ד.  יגאל דם קדושי חברון – נאמני בעל התניא בהצמחת חיים עבריים חדשים בכפר ספוריה. בכבוד רב י. שפרינצק יושב ראש הכנסת".