חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:59 זריחה: 6:51 כ"ד בתשרי התש"פ, 23/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ראש בני ישראל
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1188 - כל המדורים ברצף
ספירת העומר מבטאת את חשיבות הזמן
לימוד עניינו של משיח בתורה
ראש בני ישראל
פרשת תזריע-מצורע
"הרואה את הנולד"
עבור 'תפארת שבתפארת' אין זה פלא...
הלכות ומנהגי חב"ד

איזה פרט מהנהגתו של רבי איסר זלמן מלצר היה חשוב לרבי לברר ולפרסם? * ה"מכתב סודי" שקיבל הרב חנוך גליצנשטיין * למי ובאיזה נושא התיר הרבי לעשות "ממילה ספל"? * הרבי עומד לצד 'בא כוחו' של הרבי הריי"צ הרב גורודצקי * הוראות למחברת צעירה בלי ויתורים * עידוד פעולות הרה"ג רבי יעקב לנדא זצ"ל בתחום הצניעות * פרטים משלימים מהוראות הרבי לפתיחת בתי כנסת בירושלים

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בקיץ תשי"ח הופיעה מהדורה שניה של הספר 'אישים ושיטות', פרי עטו של הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין ז"ל, שמיהר כדרכו לשגר את הספר לרבי.

בספר הופיעה הוספה מיוחדת בנוגע לגאון רבי איסר זלמן מלצר ע"ה, תלמידו של רבי חיים מבריסק וראש ישיבת עץ חיים.

הרבי כתב מכתב תודה לרב זוין על שליחת הספר, והוסיף את הדברים הבאים ('אגרות-קודש' כרך יז עמ' רסב):

"לפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם גר – הרב מלצר – בירושלים עיר-הקודש עסק בלימוד הקבלה. ולא עוד – אלא שהיה זה בחברותא".

הרבי מוסיף:

ואתעניין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא – הרי חבל שלא הזכיר על-דבר-זה במאמרו, כי אף שבאופן ישיר אין זה מענין ספרו 'אישים ושיטות', הרי לאור פתגמו של ר' הלל מפאריטש ("הרב-הצדיק, הרב-החסיד הרב-הגאון וכו'") כי כל מטרת הידוריו במצוות כדי שתיקלט אצלו מילת חסידות – מובן איפוא הצורך בהבלטת פרט זה אודות אישיותו של הרב מלצר.

פרט מעניין:

בז' אדר-ראשון תש"ו שיגרו זקני חסידי חב"ד בארצות-הברית, חברי "הועד הנבחר לחתום בשם כללות אנ"ש", הרבנים שמואל לוויטין, שמואל זלמנוב ודובער חסקינד, מכתב לעמיתיהם בירושלים עיר-הקודש בארץ-הקודש, בנושא חשוב הנחתם במילים: "הנוגע לכללות הנהגת וכבוד אנ"ש וזכות כ"ק רבותינו הקדושים והצלת כבודם ותורתם הקדושה יגן עליכם ועלינו לעד בגשמיות וברוחניות"

בין היתר כותבים הם:

"מתחילה צריכים לבחור במלאכות נכבדה ליכנוס [=במשלחת מכובדת להיכנס] להרה"ג מעלצער שי'.. אשר לפי השמועה הוא א גלאטער מענטש... שישפיע על... שישנה את דרכו הרעה ויחסו המוזר אל החסידים...".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר שיגר מברק לקראת י' שבט תשי"א ובו כתב ('ימי מלך' כרך ג' עמ' 1145): "ברכה נאמנה לעלותו על כיסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה, אמן".

בהזדמנות (י"ב כסלו תשט"ו) כתב הרבי:

"בנו של הרה"ג וכו' הרא"ז מלצר ע"ה... שהיה ברוסטוב וזכה לראות את כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר – זכר-צדיקים-וקדושים-לברכה-לחיי-העולם-הבא נבג"מ זי"ע".

באחת ההזדמנויות (קובץ 'רחובות הנהר' שהופיע ביוזמת בית חב"ד ברחובות בשנת תשמ"ב) התפרסם מאמרו בענין תקיעת שופר בו מעלה הוא על נס את מנהג החסידים.

מכתב סודי

להלן "מכתב סודי" שקיבל הרב חנוך גליצנשטיין בשנת תשכ"א, המובא כאן בלשונו:

מכתב סודי

ב"ה, ח' כסלו תשכ"א

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק

בצ"צ וכו' מוה' אברהם חנוך שי'

שלום וברכה!

כדי שלא לעשות שינויים במבטאים רגילים בעניני דפוס שונים שלנו, הננו להעיר לו כי בליקוטי הדיבורים שהופיעו עד עכשיו, נהגו להזכיר אחר הגר"א את התיבה "ז"ל", ובאשר בליקוט כמ"ע לי"ט כסלו רשם אחרת, נא לתקן הדבר בתוכן שגם מליקוט הנ"ל, וגם בהזדמנויות אחרות, יואיל לכתוב באופן הרגיל הנ"ל.

בברכת כט"ט

הרב ח.מ.א. חדקוב

מנהל.

כמנהגנו במכתבים סודיים, בבקשה להחזיר לנו את המכתב זה תיכף אחר שיקרא בו.

בא-כוח רבותינו נשיאינו – הרב גורודצקי

באחת מאגרותיו המיוחדות של הרבי טרם הנשיאות, תבע מחסידי חב"ד וזקני אנ"ש בפריז להתקשר ביתר שאת לכבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. האיגרת נדפסה לראשונה בהוספות ל'ליקוטי שיחות' כרך יד עמודים 241-237 הוא כותב בין השאר את המשפט הבא:

"ברם בנוגע למה שנשאו את ראש פב"פ ופב"פ [פלוני בן פלוני ופלוני בן פלוני] ומינו אותם לנציבי המלך במדינה – אין כל ספק בעיניהם שטעות יש כאן ואין כל ספק בעיניהם שאין כאן כל נגיעה והתערבות פון דעם קלוגינקען [=של היצר-הרע]"..

כנראה שהכוונה למינויו של הרה"ח הרב ר' בנימין אליהו גורודצקי לנציגו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בראש הלשכה האירופאית, וכממונה על צרפת וארץ-הקודש.

הרבי מוסיף ומסביר את מהותו של הרבי, "יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע"... ומרחיב בזה.

יצויין כי הרבי, שְׁכּוּנָה באותם ימים בתואר "הרמ"ש", צידד בהעמדתו של הרב גורודצקי בראש המפעלים האמורים.

ומעשה שהיה כך היה:

טרם הוצאת המינוי הנ"ל לפועל סיפר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ על-כך לחתנו הרבי, וכן לחתנו הרש"ג, לר' פנחס אלטהויז (ששהה באותם ימים בארצות-הברית), ולר' שמואל הלוי לויטין.

הרבי והרב שמואל לויטין הביעו דעתם לחיוב, והאחרים התנגדו. האחרים היו בטוחים שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ קיבל את דעתם, ואחד מהם מיהר לכתוב על כך לחבריו בעסקנות חב"ד.

אמנם לפועל, קיבל כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ את דעתו של הרבי, ומינה את הרב גורודצקי לבא-כוחו.

עם פטירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, בעיצומם של ימי השבעה, כתב הרב חודקוב בשם הרבי ("כל הנ"ל מהרמ"ש שיחי'") לרב גורודצקי (בא כוח עמ' מח-מט):

"בעזרת השם כל העבודה תמשך. דעתי שלקיום עבודתו מוכרח שימשיך במשמרתו במקומו כמקודם ומובטחני בו כי עוד יוסף מרץ בעבודתו בקודש."

בג' דחול-המועד פסח תש"י (בא כוח עמ' נב) כותב לו הרבי כך:

"ותנוח דעתו כאשר הניח את דעתי, במה שנשאר עתה על משמרתו ומקומו, בזמנים אלו שכל הענינים והמוסדות צריכים שמירה מעולה וחיזוק ביותר ותוספות התפשטות הן כלפי חוץ והן כלפי פנים".

מסירותו של הרב גורודצקי הייתה עד כדי כך, שלבר-המצווה של בנו שלום דובער לא נכח כי היה בשליחות הרבי. הרבי הגיע, אפוא, לשמחה והשמיע שיחה מיוחדת ('לקוטי שיחות' כרך טו עמ' 289 ואילך 'תורת מנחם' כרך ג' עמ' 227).

בסיום דבריו הפטיר הרבי (תו"מ שם):

צריכים להיות יהודים של מסירות-נפש... שינצלו המסירות-נפש באופן טוב.

'לנפח' ידיעה

מעשה בעיתונאי שנכנס לרבי ל'יחידות', במהלכה שוחח עם הרבי בהרחבה. טרם צאתו הודיע לרבי בגילוי לב שלמרות שלא קיבל רשות מהרבי, בכוונתו 'לנפח' את הדברים כמנהגם של עיתונאים "פון אַ וואָרט מאַכט מען אַ קוואָרט" [=ממילה אחת עושים ספל – כלומר מרחיבים מעל ומעבר]

בעקבות פתגם זה כתב הרבי ('אגרות-קודש' כרך ז' עמ' מד) לאחד מנכבדי זקני חסידי ועסקני חב"ד – הרב שלמה זלמן העכט אודות יסוד אירגון נשי ובנות חב"ד בשיקאגו, אשר:

אין צריכים לתעודה גמורה שמתפללת דוקא נוסח רבינו הזקן, והבעל גם מניח תפילין דרבינו-תם וכו', אלא שכל אלו שמודים הם אשר צריך לעבוד את השם-יתברך לא רק בהרגש הלב אלא שגם כלי השכל יהיו ממולאים בדעת את ה', הרי בדרך ממילא נכנסות הם בחב"ד".

ומה שחסר להן בענינים האחרים... אדרבה בהכניסה בהאגודה [דנשי ובנות חב"ד] הנה ימלאו גם החסרון במקצועות השונות שבהם.

שמעתי מאחד שבא לקחת אצלי אינטערוויו [ראיון], ולא יוכל להתאפק והודיעני תיכף בגמר שיחתנו, שהמנהג הוא, פון א ווארט מאכט מען א קווארט, והנ"ל עשה זה כמובן בלי נטילת רשות, אבל בנוגע למ"ש [למה שכתב] בהצעתי לבנות ונשי חב"ד הנה הרשות בידו לעשות פון א ווארט א קווארט.

הוראות למחברת צעירה

טרם כניסתה ל'יחידות', הסופרת הגב' ש. טייכמן מכפר חב"ד הכניסה לרבי את ספרהּ, "סיפורי מורשה לילדים", באמצעות המזכירות. הספר עדיין לא היה כרוך. במהלך ה'יחידות', שהתקיימה בימי מלחמת יום הכיפורים, הקדיש הרבי את מרבית דבריו לספר. שלוש הערות העיר הרבי: לכתוב הקדמה לספר, להשמיט את אחד הסיפורים, ולהוסיף "ב"ה" בראש הספר.

לאחר ביצוע שתי ההוראות הראשונות – סרב המו"ל (הוצאת 'יסוד') בתוקף להוסיף "ב"ה". הוא טען שאותיות אלו יפגעו במכירת הספר. כשדיווחה על-כך לרבי, הרבי התמיד בנחישותו להוסיף את הביטוי. לבסוף נכנע המו"ל וביטל רצונו מפני רצון הרבי. הספר הופיע במהדורה אחר מהדורה, ואף חדר לקיבוצי "השומר הצעיר" (מוסף 'משפחה חסידית' של "כפר חב"ד" גליון 1216 (ש"פ מקץ תשס"ז) עמ' 22).

עידוד פעילות בתחום הצניעות

שח הגאון החסיד רבי יוסף יצחק בלינוב שליט"א רב קהילת חב"ד בבני ברק:

"בחודש תשרי תש"ל שהה המשפיע הרה"ג הרה"ח הרב שניאור זלמן גפני שליט"א בחצרות קדשנו. בשיחה טלפונית ששוחחה עמו רעייתו מהארץ, סיפרה כי זקני, רבה של בני ברק הגאון החסיד רבי יעקב לנדא [ע"ה], קיים באותם ימים כנס גדול לכל נשות בני ברק בנושא הצניעות. היא ביקשה ממנו שב'יחידות' יספר על-כך לרבי. ואכן הוא הזכיר זאת. הרבי התעניין מאד והגיב:

"ישר-כוח גדול למרא-דאתרא של בני ברק שראה לנכון לעורר ענין זה... ונחוץ מאד בתקופתנו לעורר ולפעול לחיזוק גדרי הצניעות".

עד כדי כך נגע הדבר לרבי, שבהתבטאות בלתי שגרתית אמר בחריפות שמי שלא מציית לדברים אלו "אצטרך לדחותם מד' אמותיי" (ב'יחידות' של הרה"ח ר' שמואל הלוי חפר – הדברים צוטטו בספר 'הצנע לכת' עמ' רכ).

שח הרב החסיד ר' אברהם אלתר הלוי שיחי' הבר:

שמעתי מחותני הרה"ח ר' יונה מנדלסון ז"ל בקשר למניין החב"די בשכונת בית וגן בירושלים, (ראה גליון א'קפו) כי נבדקה אפשרות לשכנו בקומת-קרקע בבניין בו התגורר, אלא שאחד השכנים, שהשתייך למחנה המתנגדים, התנגד לכך בתוקף.

כשר' יונה נסע לרבי הוא סיפר לרבי ב'יחידות' על השתלשלות הפרטים והרבי הגיב:

כשפותחים בית-כנסת הדבר צריך להיעשות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וממילא אין לפתוח את המנין במקום שלא בדרכי שלום.

הרב טובי' שיחי' בלוי מספר כי כשהעלה לפני הרבי (בתשרי תשכ"ג) את אפשרות פתיחת המניין החב"די בשכונת סנהדרי'-פאג"י, הורה לו הרבי לבקש את הסכמת כל הגורמים בשכונה, הרב, הנהלת הקהילה וכו' – "בדרכי נועם ושלום".

עוד באותו נושא של פתיחת מנין חב"די ב'בית וגן':

בחודש תשרי תשל"ג נקרא הרב טובי' בלוי למזכירו של הרבי, הרב חודקוב, שאמר לו:

נמצא בידינו ספר-תורה. לפי הוראת הרבי יימסר לידכם והוא מיועד לאחד מבתי-הכנסת של חב"ד בירושלים. הרשות בידכם לבחור לאיזה מבתי הכנסת יוכנס הספר-תורה.

הרב בלוי אמר לרב חדקוב על אתר כי בית כנסת חב"ד ב'בית וגן' זקוק לספר תורה. הספר נמסר לידו והוא נטלו עמו בנסיעתו לארץ-הקודש, ואכן הספר נמסר לבית כנסת חב"ד בשכונת בית וגן.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)