נענו ברגע
שלושה הם שנענו במענה פיהם: אליעזר עבדו של אברהם, משה ושלמה. אליעזר שנאמר: ״ויהי הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת״. משה שנאמר: ״ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותיבקע האדמה״. שלמה שנאמר: ״וככלות שלמה להתפלל אל ה׳ והאש ירדה מן השמים״.
(מדרש רבה)
הכול תלוי באישה
״וכל טוב אדוניו בידו״ (בראשית כד,י). בשליחות אליעזר למצוא אישה ליצחק הופקד בידיו ״כל טוב אדוניו״ – כל אושרו ועתידו של אברהם תלוי מעתה בדמות הכלה שיביא עמו; האם יהיו בה ממידותיה הטובות של שרה אמנו, או שמא תהיה חלילה מרשעת ותמרר את חיי יצחק.
(מאוצרנו הישן)
הקדושה נותנת
ההבדל העיקרי בין קדושה לקליפה הוא בעניין ההשפעה. הקדושה עניינה להשפיע לזולת, ואילו הקליפה שואפת לקבל השפעה לעצמה ולא להשפיע לזולתה. לכן בחן אליעזר את רבקה בעניין ההשפעה דווקא, וכשרבקה אמרה מעצמה ״וגם גמליך אשקה״ (בראשית כד,יד) ראה בזה אות וסימן שהיא שייכת לצד הקדושה וראויה לידבק בזרעו של אברהם.
(אדמו״ר הזקן)
שדכן דובר אמת
״ויאמר, עבד אברהם אנוכי״ (בראשית כד,לד). על-פי רוב כל שדכן חוטא בקצת שקר והגזמה. ברצותו לקרב את שני הצדדים זה לזה הוא ממציא סיפורים שלא היו ולא נבראו. לפיכך ראה אליעזר השדכן צורך להכריז קודם כול ״עבד אברהם אנוכי״, ואיש מאנשי אברהם אינו דובר שקר.
(כפליים לתושייה)
נזם וצמידים
״ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים״ (בראשית כד,כה). ״בקע״ – רמז לשקלי ישראל, בקע לגולגולת; ״ושני צמידים״ – רמז לשני לוחות מצומדים.
(רש״י)
תורה וצדקה
מחצית השקל רומזת למצוות צדקה, השקולה כנגד כל המצוות ונקראת מצווה סתם, כי היא כללות המצוות. הלוחות הם כללות כל התורה כולה. אליעזר נתן לרבקה נזם וצמידים, לרמז שיסוד בית בישראל הוא לימוד התורה (״צמידים״) וקיום המצוות (״נזם״).
(הרבי מליובאוויטש)
נדוניה במילים
"ויברכו את רבקה״ (בראשית כד,ב). גדולה הייתה אהבתם לרבקה, וקשה פרידתה עליהם; אבל נדוניה נתנו לה בפה בלבד; יצאו ידי חובה בברכה.
(בראשית רבה)
גבורת מים
רבקה נזדמנה לאליעזר ליד באר מים, וכמו-כן כשפגשו רבקה ואליעזר את יצחק נאמר (בראשית כד,סד) ״ויצחק בא מבוא באר לחי רואי״. כי יצחק, שמידתו מידת ה'גבורה', שייך לבחינת מים, אך לא מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, שזו בחינת 'חסד', אלא מי באר, העולים ונובעים מלמטה למעלה, בבחינת 'גבורה'.
(רבי לוי-יצחק שניאורסון) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
