הזוהר הקדוש מספר על רבי חייא ורבי יהודה שהלכו להרים גדולים, ומצאו שם את שרידי עצמותיהם של אנשי דור המבול. העצמות היו גדולות כל-כך עד שהשניים הלכו שלוש-מאות צעדים בתוך חללה של עצם אחת. אמרו החכמים: כעת מובן מדוע לא פחדו אנשי המבול מדינו של הקב"ה, שהיו סותמים ברגליהם את מעיינות התהום. מה עשה הקב"ה? הוציא מהתהום מים רותחים שהללו לא יכלו לעמוד בהם עד שנפלו ומתו.
הסיפור הזה דורש הסבר. מדוע יצאו שני תלמידי חכמים אלה לטיול בהרים הגבוהים, והלוא מקומם בבית המדרש? ומדוע הזוהר מספר לנו את כל זה; איזה לקח עלינו להפיק מהסיפור?
טיול לשם תיקון
המסר הראשון שיש ללמוד מהסיפור הוא שלא לנהוג כבני דור המבול. כאשר יהודי לומד על חוזקם וגודלם של אנשי דור המבול, עד שמרדו בקב"ה והוא נאלץ להכחידם מעל פני האדמה, הדבר מעורר אותו לקיים את הוראת חז"ל: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז". אדם הנוהג בגאווה ובעיקשות סופו להישבר, לעומת מי שמכופף את קומתו ומנמיך את עצמו.
נוסף על כך, כל דבר בעולם שיהודי נתקל בו אינו מקרי, אלא יד ההשגחה העליונה היא המובילה אותו, כדי לעשות תיקון באותו דבר. גם טיול החכמים בהרים הגבוהים, בין עצמות אנשי המבול, נועד להביא חיזוק בעבודת ה'. כאשר יהודי נוכח בגבורתם של אנשי המבול, הדבר ממחיש את כוחו של הקב"ה, שהִכה והכרית את הענקים האלה.
ניצחון המלך
זאת ועוד: אנשי דור המבול היו חזקים לא רק בגשמיות, אלא אף ברוחניות. בתורת הקבלה מוסבר ששורש נשמתם היה ממקום רוחני נעלה ביותר, ובירידתם לעולם נפלו האורות למקום נמוך. עם זה, העוצמות הרוחניות נותרו בהם, אלא שהופנו למטרות שליליות. יתרה מזו, נאמר עליהם שאילו היו מאוחדים (כאנשי דור הפלגה), גם הספירות האלוקיות העליונות היו מסייעות להם ועומדות לימינם.
לכן ההתמודדות עם אנשי דור המבול, גם מבחינה רוחנית, לא הייתה פשוטה. ראיית שרידיהם היא המחשה לגדולתו של הקב"ה, בדומה למלך המוכיח את כוחו כשהוא גובר על אויב עוצמתי.
שליחות בהרים
להליכת החכמים לשם הייתה עוד מטרה – לברר ולזכך את בני דור המבול עצמם. הואיל וכאמור אלה היו נשמות גבוהות, הרי שיש בכוחן להתהפך למהותן האמיתית. הפיכת הרע שבאנשי המבול לטוב נעשית על-ידי הלימוד עליהם בתורה הקדושה, שכן התורה היא תכלית הטוב, והיא חושפת את הטוב שבכל הבריאה.
לכן הלכו שני החכמים להרים הגבוהים – ללמוד שם תורה, לימוד שעסק במיוחד באנשי המבול, וכך להעלות את אנשי המבול לקדושה. ומכאן ההוראה לכל יהודי, שבשעה שהוא נתקל בדבר המתנגד לקדושה, אל לו להיבהל מכך, אלא עליו לדעת שיש לו שליחות, להפוך את הדבר השלילי עצמו לטוב ולקדושה.
(התוועדויות תשד"מ, כרך א, עמ' 410) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
