חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:09 זריחה: 6:44 ט"ו בתשרי התש"פ, 14/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

על סדרי ביהכנ"ס וביהמ"ד 770
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1161 - כל המדורים ברצף
קבלת-עול בשמחת-תורה ובהתקשרות לרבי
על סדרי ביהכנ"ס וביהמ"ד 770
הלכות ומנהגי חב"ד

בית-כנסת, בהיותו מקום קדוש, צריך להיות מקום נקי * בין הדברים דרש הרבי, מלבד השמירה על התנהגות נאותה בתפילות, להקפיד על סידור בית-הכנסת ובית-המדרש 770 לאחר ההתוועדויות,  לסדר מגבות נקיות לניגוב ידיים, ולהעמיד לרשות האורחים שתיה קרה ושתיה חמה בכלים נאים  * וכיצד להתמודד עם בעיית הצפיפות והדחיפוֹת בזמני תקיעת שופר?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

חיוב מדאורייתא

בהתוועדות שבת-קודש פרשת תבוא, כ"א אלול תשכ"ד (תורת מנחם כרך מ' עמוד 345), דיבר הרבי באריכות אודות קדושת בית-הכנסת, ובמיוחד בנוגע לבית-הכנסת של כ"ק אדמו"ר, נשיא ישראל – שלכן צריך להקפיד ולשמור על ניקיונו.

אומנם עורכים בו התוועדויות – אמר הרבי, וזאת על-פי התנאי שהתנה מלכתחילה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בשעה שרכש את בית-הכנסת שיערכו בו התוועדויות כו' – הרי "לתיקוני שדרתיך ולא לעוותי'", ולכן, מיד לאחר ההתוועדות, בהקדם האפשרי, צריך לנקות את השולחנות וכו', ולהבטיח שיהיה המקום בצורה מכובדת כראוי לבית-הכנסת (ובוודאי לא באופן שיהיה המקום לדיון הלכתי ("שקלא וטריא") אם מותר להתפלל במצב כזה...).

והרבי הוסיף:

הדברים אמורים גם כלפי תלמידי הישיבה, יחד עם הצוות הרוחני ("המשגיחים והמשפיעים כו'") שלומדים בבית-הכנסת זה – שצריכים לזכור שזהו מקום קדוש וכו'.

חלפו ארבע שנים מאז, ובשבת קודש פרשת נצבים, כ"ח אלול תשכ"ח (תורת מנחם כרך נ"ג עמוד 466) שוב דיבר הרבי אודות החיוב דכבוד וקדושת בית-הכנסת, שאינו רק מדרבנן אלא גם מדאורייתא, ועד שזהו מעין קדושת בית-המקדש... ובפרט כשמדובר אודות בית-הכנסת כאן, שממנו למדים במכל-שכן וקל-וחומר בנוגע לשאר בתי כנסיות...

הרבי פירט:

ראשית – בנוגע לזהירות שלא לדבר דברים בטלים בבית-הכנסת (ובפרט בשעת התפילה, קריאת-התורה) ולהקפיד על עניית ברוך-הוא וברוך-שמו ואמן, וכידוע עד כמה השתדלו הקדמונים בתיקון הדברים.

כמו-כן בנוגע להקפדה על ניקיון בית הכנסת, כולל גם שיהיו מגבות נקיות בשביל רחיצת ידיים לפני התפילה, משום "הִכּוֹן לקראת אלוקיך", ובוודאי לא באופן שמשליכים על הרצפה ניירות כו', או שמונחים ארגזים בכל פינה...

והרבי סיים בתוכחה נוקבת:

והרי מובן שגם מי שלא גרם לכך בעצמו, אלא רק עובר ורואה דברים זרוקים על הרצפה ואינו מגביהם, הרי הוא שותף בדבר.

והמשיך הרבי:

הגע עצמך – כאשר ילד נוהג התנהגות שאינה תואמת בנוגע לסדרי הבית – מוכיחים אותו הוריו, ואם לא הועיל – הרי הם מענישים אותו.

ועל-אחת-כמה-וכמה כשמדובר אודות ענין המחויב על-פי שכל, ובנוגע לבית הכנסת, ביתו של הקב"ה וכפי שמצינו לגבי שלמה המלך ש"היה זריז בבניין בית המקדש" יותר מ"בנין ביתו" (ועל-אחת-כמה-וכמה שלא להיפך חס-ושלום) – הרי בוודאי שההורים צריכים להזהיר את הילדים ולהשגיח עליהם כו'.

וכמו-כן ישנה אחריות על מחנכי הילדים במוסדות החינוך וכו'.

קבלת פנים נאה

על תפקידם של הגבאים בניקיון בית הכנסת הזכיר הרבי גם בהתוועדות ש"ק פר' צו שושן פורים תשמ"א (שיחות קודש תשמ"א כרך ב' עמ' 736):

יש לדאוג שבית הכנסת יהיה נקי ולא יתגוללו בו דברים האסורים (ראה טושו"ע אורח-חיים סימן קנ"א) אפילו לא עיגולי נייר שנזרקו על חתן בעת העלייה לתורה וכיוצא באלו, ועכשיו נדבקים לנעלי המתפללים.

המקום צריך להיות נקי ומסודר!

באותה הזדמנות עורר הרבי על הצורך שבבית הכנסת יהיה מן המוכן שתיה, מים, מים רותחים, כוסות תה בכלים נאים לכל הזקוק – ובין השאר אמר:

בית הכנסת קיים כאן זה שנים. אנשים שונים נכנסים ומגיעים לכאן ללמוד ולהתפלל – באים הם מטלטולי העולם עייפים ומזיעים... מדוע שלא ימצאו במקום כוס מים, על-אחת-כמה-וכמה כוס תה או לחילופין מים רותחים להחיות את נפשו?!

-  ולקבל זאת בכלי יפה ונאה (הרבי ציין שרבותינו נשיאנו רצו שינהגו בנימוס) ובמקום נאה!

בהזדמנות (ז' שבט תשט"ו – אגרות קודש כרך יו"ד ע' רצה) ציין הרבי הוראה כללית ליסוד בתי כנסת:

"מובן שבית הכנסת צריך להיות במקום כזה ובאופן כזה שלא ידחה הבאים להתפלל בו אלא אדרבא ימשיך [=יסחוף] אותם, שלכן אם הכתלים טחובים וכיוצא בזה... כדאי שיתעכב יסודה איזה זמן... [עד] שימצאו מקום מתאים יותר".

"לאמיתו של דבר" – התבטא הרבי בש"פ נצבים תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמוד 465-466) – "לא הייתי אני צריך לעורר על זה, כיון שזהו ענין ששייך לגבאי או השַׁמָש וכיו"ב, אבל כנראה שאלה שצריכים לעורר על זה, עסוקים בעניינים אחרים, ולכן צריך אני למלא את מקומם ולעורר על זה".

לא לדחוף!

בהתוועדות מוצאי שבת-קודש פרשת נצבים תשל"ח (שיחות קודש תשל"ח עמוד 470-471) אחרי שהזכיר את מבצע נש"ק ושופר הקשורים בראש-השנה, הוסיף הרבי ואמר: ב"מבצעים נכלל הסדר דראש-השנה בנוגע לבית כנסת זה", וכאן הרחיב ואמר:

איני יודע אילו "סדרים" מתכננים לעשות – ובכן, בנוגע לעניינים הקשורים לגבאים כמכירת מקומות וכו' איני מתערב – זהו תפקידם; אך לגבי כניסת הקהל הרי זה דבר ברור שלקריאת-התורה, המפטיר ותקיעות דמיושב, יאפשרו לכולם להיות נוכחים ללא שום הגבלות כלל. הכוונה הן ליום הראשון של ראש-השנה והן ליום השני.

כן בוודאי שכל הנוכחים הרוצים בכך יעשו כן מתוך מנוחת-הנפש ומנוחת-הגוף ללא כל דחיפות ("שטופעריי") וללא כל העניינים שהם היפך הסדר דקדושה וגם היפך הבלתי-סדר דקדושה.

צריך אמנם להיות "ענני י-ה", שהמרחב העצמי יורד למטה, למטה מעשרה טפחים – אך הדבר צריך להיעשות ללא דחיפות, לא לתפוס את מקומו של השני וכו', שהרי "אין אדם נוגע" בדבר השייך לזולת, ובפרט שישנו די מקום לכל אחד ולכולם, ולכן מן ההכרח הוא שיאפשרו לכולם להיכנס...

למסור פתקאות

בהתוועדות ח"י אלול תשל"ח הודיע הרבי (שיחות-קודש תשל"ח כרך ג עמוד 418 ו-ז):

ישנו הסדר שהונהג על-ידי כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא-דורנו בנוגע לערב ראש-השנה, שאלה הרוצים בכך מוסרים פתקאות בהן רשומות בקיצור הכי גדול – שמו ושם אמו ומילים (בקשות) ספורות, והיה נהוג לעשות כן בערב ראש-השנה לאחרי הסליחות והתפילה. וכדי להקל וכדי שהעניין יתנהל בשלימות הנה יחלו בכך כבר מיום רביעי דסליחות לאחרי אמירת סליחות והתפילה שאז יוכלו (בלי נדר) למסור הפתקאות במשך שעה אחת או "שעתא ופלגא" (כלשון הזוהר – ח"ג קעב סע"ב. וראה גם ח"א סב,ב), וכך מידי יום (בימים חמישי ושישי) עד ערב ראש השנה.

ואלה הנמצאים כאן ישתדלו לעשות זאת באותם ימים ויאפשרו בערב ראש השנה לגשת רק לאלה שלא היה באפשרותם לעשות כן בימים הנ"ל, מפני שהגיעו לשבת, במוצאי שבת או בערב ראש השנה... ועיקר העניין שלכולם תהיה כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, ובכל הפרטים... ובשמחה וטוב לבב.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)