חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שנה חדשה מתחילה ברטט
עמדה שבועית


מאת: הרב מנחם ברוד
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1552 - כל המדורים ברצף
שנה חדשה מתחילה ברטט
יש חדש
ימים של חסד ושל גבורה
ראש השנה
ככה מתפללים
את מי מייצגים
מחסום התקיעות
הגאולה הוכתבה מראש
הפיגוע הקים בית כנסת בקיבוץ
פתיחת הארון

ראש השנה היהודי שונה תכלית שינוי מתחילת השנה בעמים אחרים. יהודים מתקרבים לראש השנה בחרדת קודש, מתוך היטהרות פנימית וחשבון נפש

בעמים רבים ובתרבויות מגוּונות מקובל לציין בחגיגיות את תחילתה של שנה חדשה, אבל בעם ישראל לראש השנה אופי ייחודי שאין לו אח ורע. בעמים אחרים היום המציין את ראשית השנה החדשה הוא יום של חגיגות, לעיתים פרועות. השנה החדשה נפתחת אצלם באווירה עליזה ומשוחררת, בטפיחה עצמית על השכם ובהילולות רעשניות.

לעומת זה, בעם היהודי האווירה לקראת ראש השנה שונה תכלית שינוי. יהודים מתקרבים לראש השנה בחרדת קודש, מתוך היטהרות פנימית וחשבון נפש. בראש השנה עצמו הם מתאספים בבתי הכנסת לתפילה מעומק הלב, בתחושה שאלה שעות רציניות ביותר. הימים האלה מכונים בשפתנו 'ימים נוראים', ברוח התפילה: "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים".

איך מסתכלים על החיים

השוני הזה משקף את הגישה הכללית של יהודי לַחיים. יהודי יודע שהחיים בעולם הזה הם שליחות, תפקיד. אין הוא חי כדי לספק את מאווייו וליהנות מתענוגות העולם. עליו לבצע משימות ולהשיג מטרות במאה ועשרים שנות חייו. והוא גם מאמין שיש דין ויש דיין, ויש מי שלפניו צריך לתת דין וחשבון.

טבעי אפוא שכאשר שנה מתקרבת לסיומה מפלחת את ליבו של היהודי תחושת חרדה: שנה שלמה עברה – מה עשיתי, מה הספקתי? האם התקדמתי בביצוע שליחותי בעולם והגשמת תכלית חיי עלי אדמות? האוּמנם ניצלתי את השנה ועשיתי את המוטל עליי?

לכן בחודש האחרון של השנה אופפת אותו רוח רצינית, והוא מנסה להספיק ולהשלים את מה שלא הושלם במשך השנה. הוא מקדיש יותר זמן לתפילה וללימוד תורה; מפזר הרבה יותר מממונו לצדקה; מרבה במעשים טובים. ואחרי כל זאת הוא מרגיש שעדיין הוא רחוק מהשלמות הראויה, ואין מנוס מלבקש סליחה ומחילה ומלומר 'סליחות'.

כך היהודי מקלף מעליו עוד כמה שכבות של שביעות רצון עצמית ושאננות, והוא מרגיש בבהירות שלמעשה הוא מתייצב לפני מלך מלכי המלכים ככלי ריק. אין בו העוז לעמוד ולתבוע: 'מגיע לי'. הוא עומד נכלם ב'סליחות' ומפיו פורצת הקריאה: "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים". כעני בפתח הוא מבקש 'צדקה'. הוא אומר לקב"ה: אף-על-פי שלא מגיע לי, תן לי שנה טובה באשראי, ואני מבטיח 'לשלם' במשך השנה.

תהיה שנה טובה יותר

ברטט ורעד היהודי מתייצב לפני הבורא בפתח השנה החדשה. הוא כבר ערך את חשבון נפשו על מעשיו בשנה שחלפה והגיע למסקנה שהיה אפשר לעשות הרבה יותר. ואם היה אפשר – היה צריך. תחושת החמצה ממלאת את ליבו ועמה מתעוררת שאיפה גדולה – שהשנה הבאה תהיה טובה יותר, מלאה יותר, מנוצלת טוב יותר.

אחרי הכנה כזאת יהודי נכנס ליום הדין בנפש נקייה יותר ומתוך החלטות נחושות להשתנות, להתנהג אחרת בשנה החדשה. לזה מתלווה הביטחון העמוק שהקב"ה אכן מקבל את תשובתנו באהבה, ומעניק לכל אחד ואחת מאיתנו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, שנת שפע וברכה, שנת גאולה וישועה.


הקב"ה מקבל אותנו באהבה (ציור: ברוך נחשון, חברון)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)