קריאתו של הרבי לקיים מגבית צדקה לפני חגי תשרי פורסמה בעיתונות, ובעקבותיה באה שיחת טלפון מפתיעה * מדוע שלא יסתפק הנזקק בד' מינים ציבוריים ובסוכת חברו? * דעת הרבי: מרובים צרכי חגי תשרי, ויש לדאוג לנזקקים! * רשימה שלישית בנושא, מסדרת 'יסודתו בהררי קודש'
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
בספר 'מעיל צדקה' לבעמח"ס 'שבט מוסר' (א' שנו), הביא 14 טעמים לכך שנוהגים להזמין עניים בפסח יותר משאר חגים, (ולהעיר שכמה מהטעמים מופיעים גם בחלק מהאחרונים שהובאו או צויינו לעיל), חלק הם סיבות יותר גשמיות וחלק יותר רוחניות. – ובטעם השנים עשר כתב וז"ל:
"עוד י"ל, בשלמא בשאר חגים, חג השבועות ור"ה שהם שני ימים, בדבר מועט הנותן לעני יכול יכול לפרנס עצמו, אך בחג הפסח שהן ח' ימים אינו יכול לפרנס עצמו, אך בחג הפסח שהן ח' ימים אינו יכול לפרנס עצמו בדבר מועט וצריך לתת לו הרבה, וכל רבוי קשה לבעל הבית לתת, לכן תקנו להביאם בבית דגביל לתורא גביל לתורי וכו' ונר לאחד נר למאה, כארז"ל (שבת קכב, א) ובחג הסוכות אף-על-פי שהם ט' ימים עם שמיני חג עצרת, לא נהגו להביאם משום דחייבים לאכול בסוכה, ואין מקום להחזיק כל בני ביתו ולעניים".
כלומר, שזה שלא תיקנו להזמין עניים בחג הסוכות, הוא רק מפני סיבה גשמית-טכנית שקשה להחזיק אנשים רבים כל כך בסוכה, משא"כ בפסח, לכן בפסח מזמינים עניים ובסוכות לא!
דברים אלו מחזקים את שאלת כ"ק אדמו"ר, שאדרבה יש לדאוג לצרכי עניים, שהרי הם בביתם, ולא כבפסח (שאז סמוכים על שולחן אחרים), וכמו שמדגיש הרבי שהם זקוקים לסוכה (וד' מינים)! ולכן דרושה מגבית לחג הסוכות!
[במקום אחר מצויה שיטה הפוכה (מיוסדת אולי על שער הציון שהובא לעיל כטעם א'): בליל הסדר יש לדאוג שהעני יוכל לערוך על שולחנו סדר – מתאים לדין חירות, ולא כעני הסמוך לשלחנו של מישהו וכו'].
לעצם הקושיה – מאי שנא – צדקה לפסח – העירו כבר החיד"א ב'מחזיק ברכה'; ועיין שערי תשובה סתכ"ו. הרבי סבור: לפועל, מרובים צרכי תשרי וצריך לדאוג לנזקקים!
"בחודש תשרי עסוקים בלא"ה בצדקה"
אכן בשיחת ו' תשרי תשל"ח ביאר הרבי בהרחבה (שיחות-קודש תשל"ח כרך א' עמ' 51 ואילך) את דברי הרמב"ם "ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה" (חלק מהשיחה הוגה ונדפס ב'לקוטי שיחות' כרך לד עמ' 89-94).
והנה ליתר פירוט –
לגבי ערב ראש השנה נפסק ברמ"א סוף סימן תקפא:
"ויש מקומות נוהגין לילך על בית הקברות ולהרבות שם בתחינות ונותנים צדקה לעניים", ובדרכי משה (להרמ"א) שם כתב "צדקות גדולות". וגם בנוגע לערב יוהכ"פ – נפסק ע"י הרמ"א בסימן תרה: "ונהגו ליתן הככרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים, ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה"
וכן הביא בגליוני הש"ס (להר"י ענגיל) מגילה כח,א מירושלמי שקלים (פ"ה הט"ו) שהיו זקנים שלא קיבלו צדקה מאחרים אלא בימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, ומפרש שבימי דין אלו קיבלו מפני שרצו לזכות את הנותנים במצוות צדקה, וראה גם חידושי אגדות למהרש"א כתובות סז, א (על המסופר שם בגמ': מר עוקבא הוה עני בשיבבותיה דהוה רגיל לשדורי ליה ארבע מאות זוזי כל מעלי יומא דכפורא): "דקדק ליתן צדקה זו הגדולה ערב יום-כיפור שזכות זו יהא מכריע לטוב. אי נמי כו' ביום צריך העני ביותר לסעודתו כו'".
ולפני כן בחודש אלול כנאמר באליהו רבה (סתקפ"א אות א) :איש לרעהו ומתנות לאביונים- רמז לתת מתנות לעניים באלול.
וממילא לא יימצאו עניים שלא יהי' להם צרכי החגים (ובפרט דימים אלו). וזאת בנוסף למה הביא ב'משנה ברורה' סתקכ"ט ס"ק יז לגבי כל הימים טובים(לאחר שמביא ההלכה ומזוהר לגבי נתינה לעניים ליו"ט "והעתיקו דבר זה כל האחרונים ונתפרסם גודל החיוב לכל ישראל") "ולכן אינו מצוי שיישאר עני ביום טוב בלי סעודה".
לכאורה צריכה היתה התוצאה להיות שאין נזקקים בפועל,
אבל דברי כ"ק רועה ומנהיג ישראל מכוונים לגבי המציאות בפועל, בדומה לדברי ה'משנה ברורה' (שם): "אבל מה נעשה עם האומללים והנדכאים בעיר שמתביישין לפשוט יד ולבקש ועל-כן נהגו באיזה מקומות שקודם יו"ט הולכין נבוני לב לבתי העשירים לקבץ עבור אלו המרי נפש ואשרי האנשים שמשימין עין על זה שמזכין לעצמן ומזכין לכל אנשי העיר".
שאלת הרב מרדכי אליהו זצ"ל והתייחסות הרבי
היה זה הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל אשר קרא בעיתונות ידיעה כללית שהרבי עורר על העובדה שלא תיקנו לר"ה וסוכות. הוא התקשר אפוא לרב טוביה בלוי וסיפר לו כי לכאורה בכתבי האריז"ל מדובר על נתינה לפני סוכות.
אחרי המאורע הבריאותי בשמיני-עצרת תשל"ח, ואנ"ש נתבקשו לבשר בשורות טובות, כתב הרב בלוי לרבי על שאלת הרב אליהו.
בימי חשון נתקבל מכתב כללי-פרטי, אליו הייתה מצורפת חוברת השיחה שבה הייתה השמטה, והוספה "המדובר כאן... ואין מתורץ כלל... דבערב סוכות יש להרבות בצדקה". והרבי סימן בעיפרון חץ ושני קווים לאותו קטע.
קיום החג ומצוותיו באופן של לכתחילה!
לקביעה שאין עובדים במשך שמונה (תשעה) ימים בסוכות – לכאורה, הקשה הרבי, הרי מי "שאין לו מה יאכל" מותר לעבוד בחוה"מ (שו"ע או"ח סתקמ"ב ס"ב), ועל-דרך-זה בנוגע לרכישת ד' מינים, הרי ישנו אתרוג וד' מינים ציבוריים שבהם אפשר לקיים את המצווה ואין הכרח שיהיו לו משלו.
כמו כן באמצעות סוכת חבירו ניתן לקיים מצוות "בסוכות תשבו"? – וביאר:
א. כשחכמים מתקנים תקנה כוונתם אינה שיוכלו לבצעה הלכה למעשה באופן של בדיעבד- אלא באופן של לכתחילה.
ב. במיוחד בצדקה שם נאמר "די מחסורו אשר יחסר לו" וכדחז"ל כתובות סז, ב. - משיחת שבת תשובה תשל"ח ('שיחות קודש' שם עמ' 22-21).
ה'צריך עיון קצת' של הרבי על ה'מגיד מישרים'
לגבי החיוב ד"אכלו משמנים ושתו ממתקים, מציין הרבי בשיחה הע' 14:
(בית יוסף ושו"ע אדה"ז שם-סתקפ"ג ס"ד): "וצריך-עיון קצת ב'מגיד מישרים' (להבית יוסף) סוף פרשת נצבים".
למה מכוונים הדברים? ובכן, כך נאמר ב'מגיד מישרים' שם:
ובעשי"ת שלא לאכול בשר ולשתות יין... ומכל-מקום צריך שלא לאכול בהם בשר ולשתות בהם יין ואף בשאר אוכלים ומשקים להמעיט בהם. ואף-על-גב דאמר עזרא 'אכלו משמנים' – הוא לכלל העם ואני מדבר ליחידי סגולה. ועוד ד'משמנים' היינו שמן וחמאה וחלב אבל לא בשר, וכן בשתיה, לא אמר שתו יינות אלא משקין אחרים דאינון מתוקים.
וב'קדמות ספר הזוהר' (לרד"ל) ענף חמישי אות ב' ( וכן בספר יפה ללב סתקצ"ז ס"א) הובאה הקושיא ממשנה מפורשת (חולין פג,א) שער"ה הוא מארבעה פרקים שמשחיטים את הטבח בעל-כורחו. משום יו"ט של ר"ה!
הנה לכאורה היה מקום לומר דבפשטות הוראה זו נאמרה רק ליחידי סגולה (כמפורש במ"מ שם), אמנם מה'מגן אברהם' תקצ"ז בתחילתו שהביאו זה בנוגע לכל אדם משמע שס"ל שהאיסור מוסב כלפי כולם (ראה 'שדי חמד' אסיפת דינים מערכת ר"ה סימן ב' אות ב'- שההוכחה היא מדברי המגיד "ותו דמשמנים כו'").
ויש (מאמר זהר הרקיע – לר"י ליינער) חילקו בין ליל ר"ב שאז מותר, ליום ר"ה שעליהם דיבר הה"מ.
אך לפועל הנה ה'בית יוסף' ואדה"ז – שסמך בהרבה מקומות על המגן-אברהם – הביאו בפשטות ענין זה שאוכלים משמנים וממתקים.
ולכן מסתפק הרבי ב"צריך עיון קצת"!
על יתרת הקמחא דפסחא ועל סוכות משותפות
בשיחתו ציין הרבי שם (הע' 6): "ורק באם נשאר מהמעות חיטים, אז יתנו (מהמותר) לעניים לשאר צרכי פסח (שערי תשובה או"ח סתכ"ט)". – מן הראוי להוסיף שכן כתב גם הרב החיד"א ('מחזיק ברכה' שם) דאם גבו לצורך עניים והותירו, אין לשנות לדברים אחרים אלא יתנום לעניים לשאר צרכי הפסח.
דרך-אגב, באותה שיחה בהערה 31: "...ועפ"ז מתורץ גם כן דבכמה מקומות סוכה אחת לכו"כ משפחות (דלא כ"תדורו" דכל השנה)".
תופעה זו מצינו גם לאידך בזמן עזרא שעשו סוכות גדולות ציבוריות לרבים מבני-ישראל כמ"ש בספר 'הרוקח' להר"א מגרמיזא ז"ל סרי"ט, בביאור דברי הגמ' בערכין לב, ב: אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא וכו', "אלא מאי לא עשו אלא בימי עזרא, שלא נבנו בתים הרבה בירושלים כי אם מעט, ומעט עם, ובימי המלכים היו הרבה בתים וחצרות, חצר לבעל-הבית ועשו בהן הסוכות, ובימי עזרא כתיב "אין בהם בתים בנויים, ועשו סוכות ארוכות ורחבות ורוב עם יושבים בסוכה אחת ושמחים יחד". עיין שם.
* * *
נותר לנו לברר אודות המגבית לחג-השבועות.
ועל כך בהזדמנות נוספת. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:43
זריחה: 5:35
