חשבון בעלי-עסקים ויושבי אוהל
יעשה בעל העסק חשבון צדק מה היה מפסיד אם היה לומד כל יום שיעור מסויים ומתפלל בציבור, ומה הרוויח כשלא למד ולא התפלל בציבור.
ידוע היטב לכול, שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש-השנה. כתוב וחתום לכל אחד כמה ירוויח או יפסיד חלילה בשנה זו. וידוע לכול, שככל שהאדם יפעיל יגיעה וטירדה גדולות ביותר לא ירוויח פרוטה אחת יותר מאשר נקצב לו בראש-השנה.
תמיד עבדו בעלי העסקים קשה, אך בעבר היתה לבעלי העסקים הנהגה של תורה בעבודת העסקים שלהם. אלה שעבדו במקומותיהם - לא נודדים - שמרו על תפילה בציבור שלוש פעמים ביום, למדו או שמעו שיעור משניות, גמרא, תניא, שולחן- ערוך, עין יעקב.
ביום שישי אחרי הצהרים החלה ההכנה לשבת. השבת היתה לא רק "זכור את יום השבת", שזכרו שהיום שבת, אלא שאכן היה גם ה"שמור את יום השבת", השבת עברה בתפילה ותורה, והמוצאי-שבת היה כעין אסרו חג לשבת קודש של יהודי בריא ושמח. ובמשך כל השבוע למדו עם העונג של שבת. כולם - הבעל, האשה והילדים - חיכו וציפו לבוא השבת.
כיום מתייגעים בעלי העסקים כל השבוע - הרי צריכים "לעשות חיים". איזה חיים כבר יכול האדם לעשות בעצמו, ואיזה פנים יכול להיות לחיים שהאדם עושה בעצמו? את החיים ואת מה שצריכים לחיים נותן ה' יתברך. אך אנשי העולם המוטעים בכלל ובאמריקה בפרט סוברים שככל שמתייגעים יותר - יהיה להם יותר, מוותרים על הלימוד, על תפילה בציבור, ויגעים כל השבוע. גם שומרי השבת מסיימים עסקיהם לקראת "לכה דודי". אצל רובם יום השבת הוא יום של מנוחת הגוף: לאכול, לישון ולטייל, ומיד במוצאי שבת מלבישים על עצמם את האוכף של כשור לעול הפרנסה ו"עשיית חיים".
זהו חשבון-הנפש של בעל העסק שהכול אצלו בסדר. כלומר שבכל הנוגע לשמירת המצוות המעשיות הוא עצמו בסדר, גם הנהגת העסק שלו היא כפי שצריך להיות, פרט לכך שהוא מאוד טרוד ומוטרד על שאין הוא יכול - כך הוא אומר - לקבוע עיתים לתורה ואף לא להתפלל בציבור מפני שאין לו זמן - על דברים בטלים יש זמן!
אך בבעלי העסקים שגם הנהגת העסק אינה כפי שצריך להיות, כפי שהענינים מוסברים בכמה מאמרי חסידות, צריך להיות חשבון הנפש אחר לגמרי ומן ההכרח שיביא לתשובה גמורה.
* * *
ליושב אוהל חשבון-נפש משלו. החשבון בכללו הוא שעליו להתעמק היטב בהתבוננות בסך-הכול של עבודתו בתורה, קיום המצוות, עבודה שבלב והנהגתו, וייווכח לדעת שלמרות שלמד - ואולי למד הרבה ואף זכה לחדש חידושים - ומקיים מצוות כדבעי - לפעמים בהידור ובזהירות - ומתנהג במידות ישרות - לפי דעתו - ואילו לאמיתו של דבר היסוד של כל האמור הוא מעיין נרפש המבעבע בביטול זמן, גסות הרוח, שקר, רכילות, שנאת חנם וקנאה, אלא שהכול עטוף אצלו באיצטלא דרבנן לשם שמים.
בחשבון הצדק של יושב אהל, אם הוא אמיתי, ימצא הכול, את האמת של הכול, וכאשר יעשה את חשבון-הנפש האמיתי יאמר אז את ה"לך הוי' הצדקה" בעונג גדול, ואת ה"ולנו בושת הפנים" בעונג עוד יותר גדול.
(ספר השיחות ה'תש"ג - תרגום ללה"ק - עמ' קפ-קפא) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:57
זריחה: 6:36
