חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:35 ט"ז בסיון התשע"ט, 19/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

צפת עיר הקודש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1147 - כל המדורים ברצף
פסקו למעלה שזה יום טוב ויום סגולה
"אין עוד מלבדו"
צפת עיר הקודש
פרשת בלק
"בן עשרים לרדוף"
שנת התשעים
הלכות ומנהגי חב"ד

פעמים רבות העלה הרבי על נס את מעלותיה * בקיץ תשל"ג שיגר את השליח הרה"ח ר' אריה ליב קפלן ז"ל לייסד ישוב חב"די בצפת * על פעילות חב"דית בעיר שהחלה קודם לכן על-ידי תלמידי התמימים * ועל יליד צפת, תלמיד חכם מצאצאי ה'צמח צדק', אשר דאג לקיום חב"ד בגליל, ומהווה מקור נכבד לתולדות חב"ד בצפת * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

עטרה ליושנה

להחזיר עטרה ליושנה, הישוב החב"די בצפת על כל פרטיו, בית הכנסת ובית המדרש וכו'.

כך כתב הרבי (אגרות-קודש כרך כח עמ' שיח) לקבוצת האברכים שעלתה להתיישב בצפת בקיץ תשל"ג ("חברי הכולל אשר בעיר הקודש צפת תובב"א"). זאת בהמשך לשיגורו של השליח המיוחד, הגאון החסיד ר' אריה לייב קפלן ז"ל – אשר שמע את רוח הדברים ביחידות מיוחדת לה זכה בט"ז תמוז תשל"ג (ראה 'כפר חב"ד' גיליון 95 (ט"ו אייר תשמ"ג) עמ' 10. 258 (ער"ה תשמ"ז) עמ' 49).

בהזדמנות נוספת, במוצאי שבת קודש פרשת שלח תשל"ח – בעת ההתוועדות (שיחות קודש תשל"ח כרך ב' עמ' 572 ואילך) התבטא הרבי ברבים:

אחד הטעמים לחידוש היישוב (החב"די) בצפת הוא היות שבה קיים בית הכנסת שנוסד על-ידי חסידי ה'צמח צדק' לפני למעלה ממאה שנה (וב'השגחה פרטית' קיים מבנה בית הכנסת)...

בדבריו חזר הרבי והדגיש את חשיבות ביסוס בית כנסת זה. באותה התוועדות הגישו לרבי את 'מפתח' העיר – ראש העיר באותם ימים, ח"כ אהרן נחמיאס, והרב קפלן.

אין כאוויר צפת הזך

בהזדמנויות נוספות שוחח הרבי ברבים אודות ייחודה של צפת. כך למשל ציטט הרבי בפורים תשל"ח (מספרי קבלה): "צפת מוכנת ומזומנת להשיג בה סוד עומקה של תורה וסודותיה כי אין אוויר זך בכל ארץ ישראל כמו אוויר צפת" (ליקוטי שיחות כרך יז עמ' 517).

עוד באותה התוועדות: צפת היא אחת מערי המקלט המצילות נפשות מעניינים בלתי רצויים (שם).

ובהתוועדות ש"פ שמיני תשמ"א:

'צפת' קשורה עם ספירת הכתר ממנה נשפעים י"ג מידות הרחמים, מה שמרמז שמתנהגים עם הדר בה, בצפת, בי"ג מידות של רחמים כו' ועוד מעלות.

בג' מנחם אב תשח"י, בעת ביקור "ניחום אבלים" (תורת מנחם מנחם ציון כרך ב' עמ' 360; בצל החכמה עמ' 15) – אמר הרבי:

יש לעשות תעמולה בין בני תורה אודות מעלתה וזכותה המיוחדת של צפת, להיותה העיר שבה חי ופעל האריז"ל ועל ידי זה ישפיעו עליהם להתיישב בצפת...

"ומפני גודל מעלתה של צפת היה גם שם יישוב חב"די עוד בזמנו של אדמו"ר הצמח צדק..." (בצל החכמה עמ' 295).

תוכן בנושא זה על מעלתה של צפת עיר-הקודש מההתוועדויות פורים תשל"ח וש"פ שמיני תשמ"א, נדפס לאחר מכן בשיחה (מוגהת) משולבת בליקוטי שיחות כרך יז הוספות לל"ג בעומר (עמודים 514-518).

מחאת כלל ישראל

בשנת תש"ג שיגרו רבני ומנהיגי קהילות ישראל לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מברקי מחאה בעקבות העברתם על הדת של ילדי טהרן. רבני וגבאי בתי הכנסת בצפת, 21 במספר, היו גם בין החתומים על המחאה (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך ז' עמ' שיח), ביניהם מופיע: "שאול וועקסלער – בית הכנסת חב"ד".

זה שער השמים

בעת ביקורו של האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זצ"ל בצפת, בחודש תשרי תש"ה, שהה בבית כנסת זה. באותם ימים לא היה המקום פעיל, מכיוון שהיה קושי לארגן שם מנין בצורה קבועה, אולם לכבודו של אותו צדיק נוקה המקום, סודר ופונה מקום גדול ומאוורר. חסידים רבים הגיעו ובית-הכנסת שקק חיים. התעסק בכך יהודי בשם ר' בנימין בלויגרונד [= שהופיע כנציג בית כנסת צאנז במברק המחאה].

את תפילות שבת תשובה, יום הכיפורים וחג הסוכות, שבת חול המועד ושמחת תורה, התפלל האדמו"ר מבעלזא בבית הכנסת חב"ד, ושם גם ערך את שולחנותיו (ראה 'אור הצפון' גיליון כו, תשרי תשע"א עמ' מד-מח), ועוד.

ימים נוראים

בקיץ תשל"ג האיץ הרבי ברב קפלן לסדר את המקום כך שיוכלו להתפלל במקום בימים נוראים [ועוד לפני כן ש"יהיה מוכן בזמנו לשבת סליחות" – שיחת טלפון מח' אלול תשל"ג]. הוראות רבות נתקבלו בנידון בטלפון (נדפסו בספר 'ימי תמימים', וראה אגרות-קודש כרך כד עמ' שיח בשולי הגיליון), ות"ל המשימה הוכתרה בהצלחה (אחרי מאמצים לא קלים).

לאחר ראש-השנה דיווח הרב קפלן: "התפללו בסליחות וראש השנה כב' מניינים וחצי".

פעילות חב"דית מוקדמת

משנת תשכ"ח ואילך החלה פעילות של תלמידי ישיבת תומכי תמימים (במסגרת את"ה) בקרב אנשי העיר צפת, אותה ניהל הרה"ת ר' אברהם אייזנבך שי'. כך למשל התקיימו התוועדויות י"ט כסלו ועוד. בשנת תשכ"ט שיגרו משתתפי ההתוועדות מכתב לרבי, שזכה למענה במכתב כללי-פרטי מערב ש"ק פ' בא אל פרעה ה'תשכ"ט, אשר בפתחו פונה הרבי כדלהלן:

אל המשתתפים בהתוועדות חג הגאולה י"ט כסלו בביהכנ"ס חב"ד בצפת, אשר בארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו ה' עליהם יחיו...

ר' אברהם אייזנבך פתח במקום ספרייה ובית חב"ד עד שהגיע הרב קפלן לצפת.

מר שז"ר וצפת

בראש חודש כסלו תשכ"ד כותב הרבי (אגרות קודש כרך כג עמ' כז) למר שז"ר:

מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת-עתה חסרים לי כל פרטים בזה... ותקוותי אשר בעתיד הלא רחוק על-כל-פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כ'[כבודו] בנקודה זו.

היה זה שז"ר שהציע – בשנת תש"ט – לייסד את 'כפר חב"ד' בגליל. אלא שעסקני חב"ד הצליחו להוריד את שז"ר מהרעיון (ראה נשיא וחסיד עמ' 94).

לימים, בשנת תשל"ג ביקר מר שז"ר אצל הרבי, ובמהלך ה'יחידות' עמו שהתקיימה במוצאי י"ב תמוז שוחח הרבי שוב אודות צפת.

בד' מנחם-אב מסר הרב חדקוב לרב אפרים וולף, בשם הרבי ('ימי תמימים' עמ' 179): "עם ידידנו דובר בי"ב תמוז בענין צפת, לדבר אתו בענין זה בזמן הביקור אצלו [בשל העסקנים בהמשך לביקורו אצל הרבי] ולמסור לו מהפעולות בענין צפת, ושקפלן יבקר אצלו וימסור לו ד"ש מיוחד".

בחודש מרחשון תשל"ד היה הרב קפלן ב'יחידות', והרבי אמר לו להשתתף בהתוועדות ר"ח כסלו הנערכת לרגל יום הולדתו של מר שז"ר, ולחזור בה על תוכן מהמאמרים של חודש תשרי. אולם שהדברים יהיו בסגנון המובן לשומעים – "ובתוך הדברי תורה – להזכיר שבפעם האחרונה בביקורו של שז"ר כאן הזכרתי על דבר ישוב חב"ד בצפת" (תשורה כ"ה טבת תשס"ט עמ' 20).

להרמת קרן חב"ד במרכז הגליל

בעיצומה של שנת תשל"ב הגיע אל צעירי חב"ד בירושלים מכתב ברכה מהרבי, אשר נכתב לקראת שנת תשל"ב ("ימי הסליחות תשל"א"), ובסניף צא"ח ירושלים לא ידעו למי הכוונה באיגרת, שצילומה ניתן כאן.

לאחר בירור כתב הרה"ת ר' יהושע מונדשיין ע"ה, ששימש באותם ימים מזכיר ישיבת תומכי-תמימים בלוד, להרה"ח ר' טובי' שי' בלוי: "שלום וברכה! רצוף בזה מכתב אדמו"ר שליט"א שהוחזר על-ידי צא"ח ירושלים, והרי הכוונה לר' ישעי' הלוי הורביץ המתגורר כיום בחיפה. באם ידועה לך כתובתו נא שלח אליו".

מי היה האיש? ובכן, הבה ונראה מה שכתב עליו הרב שמואל אלעזר הלפרין ב'ספר הצאצאים' (עמ' 112):

"לפי ספר עדן ציון לאחד מזקני חסידי חב"ד שבעיר הקודש צפת, הרה"ג ישעי' הלוי הורביץ, תלמיד-חכם גדול וידען עצום ומחבר ספרים נפלאים מהולל בתשבחות. מגזע הרבנית דבורה, אחות ה'צמח צדק' נ"ע מאביו רבי שלום שכנא נ"ע מנישואין שניים"...

ועוד שם (עמ' 95):

"הספר 'עדן ציון' של... הרב הגאון המופלג רבי ישעיהו הלוי הורוביץ שליט"א יליד עיר הקודש צפת, זקן חסידי חב"ד בארצנו הק' כיום בחיפה...".

להלן העתק בפרסום ראשון של גלויותיו משנת תשכ"ג:

 "ב"ה יום כ"ח ניסן י"ג לספה"ע תשכ"ג עה"ק צפת. לכבוד הרה"ח בעלי מערכת בטאון חב"ד שלום וברכה. ביום כ"ד שבט כתבתם לי אשר תוך שבועיים או ג' שבועות יבקר אצלי אחד מכם בשביל קבלת הפרטים על-דבר התיישבות החב"ד פה עיר הקודש ובעיר הקודש טבריא ת"ו. אבל כבר עבר גרש ירחים אין בא. על כן הנני להודיעכם אשר איה"ש [אם ירצה ה'] ביום אחר ל"ג בעומר אעבור מכאן לעיר-הקודש חיפה ת"ו על משך ג' חדשים... בזה עומד ח"ו הבית-המדרש שלנו חב"ד להסגר, וחס-ושלום ימחה שם חב"ד לגמרי מכל ארץ הגליל. ובעזרת ה' יתברך יש לי דרך לטכס עמכם עצה לקיים הבית-המדרש [...] עד אשר ירחם השי"ת והנגון שלכם ופרצת יגיע עד פה-עיר-הקודש ת"ו בבא"ס [במהרה בימינו אמן סלה] בכבוד רב, י' הורוויץ.

ומכתב נוסף:

"ב"ה יום ה' אמור לספה"ע תשכ"ג בעלי מערכת בטאון חב"ד שליט"א

"שלו' וברכה,

"גלוייתכם קבלתי ברוב תח"ח [תשואות-חן-חן] והנני שבע רצון אשר ש"ב [שאר בשרי] הרה"ח רעז"ס [ר' עזריאל זעליג סלונים] שליט"א רצונו להצטרף לנסיעתכם, כי הוא שהוא עיקר המנהל בכל עניני חב"ד, תקוותנו בעזרת ה' יתברך להגיע לעצה טובה בענין קיום חב"ד פה עה"ק צפת תבנה ותכונן. ובענין זמן ביאתכם... ביום ג' וביום ג' איה"ש אהי' פנוי ויעלה בידי למסור לכם כל תקופות חב"ד שבפה ושבעה"ק טבריא ת"ו, וגם לטכס עצה להתחלה טובה להרמת קרן חב"ד במרכז ארץ הגליל שהוא גם משכן קודש-הקדשים רבינו האר"י ז"ל זי"ע בעל המקור של נוסח אדמו"ר הזקן נ"ע זי"ע ומעינותיו הקדושים, ולא תהיה ארץ הלזו החוצה ח"ו וד"ל. ויהי רצון שיהי' הכל בשעה טובה ומוצלחת. בכבוד רב ובברכה שלימה, להתראות י' הורוויץ".

בספר 'מגדל עז' (כפ"ח תש"מ – עמודים רמד-רעח) נדפסו ממנו שבעים סיפורים בשם "זכרונות שילה", שם הקדים העורך (הרה"ח ר' יהושע מונדשיין (ז"ל)) את הדברים הבאים:

"סיפורי הזיכרונות שלפנינו נרשמו על-ידי הרה"ח הרה"ג ר' ישעיה הלוי הורוויץ ע"ה ששמעם ממקורות נאמנים, ובהם דברים שקיבל מאביו ר' אשר יחזקאל שאדמו"ר הצמח-צדק היה דודו-זקינו, ובמחיצתו ובמחיצת בניו הק' ישב שנים רבות.

"בשנת תש"ה מסר את הסיפורים לפרסום בספר שערך הרה"ח ר' רע"ז סלונים למלאות מאתיים שנה להולדת אדמו"ר הזקן, אך לא אסתייעא מילתא להדפסת הספר בעתו. הדברים מוצאים עתה כאן את תיקונם, אלא שהמחבר ע"ה שוב לא זכה לראותם נדפסים כי נלקח מאתנו בין הגהה להדפסה.

"הרה"ג הרה"ח ר' ישעיה הורוויץ נולד בצפת באלול תרמ"ג, והוא נצר למשפחת אדמו"ר הצ"צ, והאדמו"רים לבית קארלין, טשערנאביל ואמדור, ומבית אמו הוא נכד להרה"ח ר' ישראל יפה מחסידי אדמו"ר הזקן.

"בשנת תרס"ט נסמך להוראה מהגאון המפורסם הרידב"ז, שכתב עליו בהסכמתו בין שאר הדברים: "וכבר הוא רב לעדה חב"ד בפה [צפת] עה"ק תובב"א ושוקד יום ולילה על התורה... כי הרב הזה הוא באמת אין דוגמתו בזמנינו בתורה וביראה בכל הגליל". בשנת תרפ"ב נאלץ לעזוב את אה"ק וכיהן כשנה כרב לעדת חב"ד בניו-יורק, ואח"כ כראש הרבנים בוויניפג ומערב קנדה. בשנים אלו הדפיס את ספריו "יבא שילה" ו"פרדס הארץ" – שו"ת, אגדה ודברי חסידות.

בשנת תשי"ג חזר לאה"ק (והדפיס בה את ספרו "עדן ציון") ושוב לא יצאה עד צאת נשמתו בטהרה לארצות החיים ביום כ"ב בטבת תשל"ח. תנצב"ה".

יישוב חב"ד משנת תר"ה...

בהמשך לביקורי עסקני חב"ד בשנת תשכ"ג אצל הרב הורוויץ, עליהם סופר לעיל, הנה לימים, בשנת תש"ל, כאשר גורמים שונים ביקשו להרוס כליל את מבנה בית הכנסת – נעשה שימוש בידיעותיו של הרב הורוויץ, כפי שמתועד בשיחות הטלפון של הרב אפרים וולף עם מזכירות הרבי ('ימי תמימים' כרך ד' עמ' 369):

"כ"א מנ"א תש"ל. גם ר' טוביה בלוי (שהוא חוקר תולדות חב"ד בארה"ק) אומר כי לפי הפרסומים והדברים שליקט היה בית הכנסת חב"ד בצפת מזמן אדמו"ר הצמח-צדק, והזקנים שאיתם דיבר בקשר לזה התייחסו לבית כנסת זה כבית-הכנסת חב"ד... היום יבקרו בצפת רע"ז סלונים יחד עם ר"ט בלוי, ויבררו שוב ענין זה אצל זקני צפת".

עוד מדווח הרב וולף באותו יום (שם):

"לבקשתנו, שוחח ר' חיים אהרן דוברוסקין עם ר' ישעי' הורביץ (המתגורר בחיפה ומילידי צפת) וזה סיפר לו כי בית כנסת זה הוא עתיק, ושמע כי אדמו"ר הצמח צדק שלח 100 קערבלאך לבניית בית כנסת חב"ד זה".

ובכ"ב מנ"א תש"ל (שם עמ' 372):

"גם ר' ישעי' הורביץ חתם על מכתב שלדבריו נבנה בית הכנסת בערך בשנת תר"ה...".

* * *

בשנת תש"ל – תשל"ג עסקו בעידוד הרבי, במפעל "מאתים שנות חב"ד בארץ ישראל" (על כך ברשימה בפני עצמה בע"ה). יצוין, כי התחנה השביעית בהתיישבות החב"דית בארץ ישראל היא "ההתיישבות בצפת, בית הכנסת חב"ד שם", וברשימת הדמויות בישוב החב"די בארץ מופיע במקום העשירי "רבי אשר הורביץ (צפת)" אביו של ר' ישעי', הנ"ל.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)