"שלום, הרב פרידמן? האם אתה 'מקובל'?".
הרב מאניס פרידמן, שליח חב"ד במינסוטה ומרצה מפורסם, הופתע. זו בוודאי מהתלה, חשב בליבו, והחליט לשתף פעולה עם ה'מתיחה'. "בהחלט!", השיב.
"מעולה", הגיב הדובר מעברו השני של הקו. "אם כן, אתה יודע להוציא דיבוקים".
"מה השאלה!", השיב הרב פרידמן, משועשע.
"מצויין, בתוך ארבעים דקות אנחנו אצלך!", השיב המטלפן וניתק את השיחה.
"הלו?!", קרא הרב פרידמן, אך נותר ללא מענה.
זה היה יום שישי בבוקר. ארבעים דקות בדיוק חלפו ובפתח ביתו של הרב פרידמן התייצב זוג צעיר. הוא קיבל אותם במאור פנים, אך לא היה יכול להתעלם ממראה האישה. מבטה היה מזוגג, פניה נפולות וצעדיה כושלים.
"דיבוק השתלט על אשתי", אמר האיש, שהזדהה בַשם דייוויד. הוא פרש את מסכת הייסורים שהוא והמשפחה כולה חווים בעת האחרונה. הם ירדו למינסוטה מישראל. לטענתו, האישה חוֹוה מסרים מ'דמות' שהשתלטה עליה כביכול. היא נוהגת באלימות ומסכנת את שלום בעלה וילדיה. "פנינו למומחים. אפילו בדקנו את המזוזות", אמר בייאוש. "חיפשנו 'מקובל', והִפנו אותנו אליך".
"שמעו", השיב הרב פרידמן, "בשיחת הטלפון לא שיערתי עד כמה העניין רציני. אני מציע שאעביר את העניין לרבי מליובאוויטש, שאני שליחו. הרבי יעזור לכם, בתנאי אחד: הבטיחו לי שתצייתו לכל מה שהרבי יורה". בני הזוג הנהנו בהתלהבות.
בני הזוג עזבו והרב פרידמן העביר מיד את הפרטים למזכירוּת של הרבי. כעבור שעה קיבל את תשובת הרבי: "דיוק בכשרות האכילה והשתייה".
הרב פרידמן התקשר מיד לדייוויד ומסר לו את תשובת הרבי. "מה זה כשרות?", שאל האיש בתמימות. בשעות שנותרו עד כניסת השבת לא הייתה אפשרות להכשיר את המטבח וללמד את בני הזוג את פרטי הכשרות. הרב פרידמן הורה לו לצאת למרכול ולקנות מצות וסרדינים, ושזו תהיה ארוחתם במהלך השבת.
אחרי השבת ישב הרב פרידמן עם בני הזוג ולימד אותם את הלכות הכשרות. צוות מבית חב"ד הכשיר את מטבח ביתם. אט-אט הסתמנה הטבה במצב האישה.
ערב פסח. הרב פרידמן קיבל את פני האורחים לליל הסדר הציבורי. מולו התייצבה אישה לא-מוּכרת ואמרה בחיוך רחב: "הנה, באנו". הרב פרידמן שאל בנימוס: "נרשמתם?". האישה התפלאה: "הלוא הזמנת אותנו!". הרב פרידמן נדהם. זו הייתה האישה עם ה'דיבוק'. השינוי בדמותה היה דרמטי.
יום אחד טלפן אליו האיש. "רציתי לשאול אם אפשר לבקש ברכה מהרבי בעבורי".
"בהחלט!", השיב הרב פרידמן, "באיזה עניין?".
"אני לא מצליח למצוא עבודה מאז פיטוריי", ענה האיש. דייוויד סיפר לו בשעתו כי יום אחד, כשבא לעבודתו בחברת המחשבים, כשהוא חבול בעקבות אלימות מצד אשתו, חשדו מנהליו כי הוא אדם מפוקפק ופיטרו אותו.
"אשמח לעזור לך", השיב הרב פרידמן, "תן לי את שמך ואת שם אימך, ואעביר לרבי". חלף יום ועוד יום, ושום מענה לא בא. הרב פרידמן טלפן למזכירו של הרבי. "האם הרבי קיבל את המכתב?", שאל את המזכיר, הרב בנימין קליין.
"המכתב מונח על שולחנו של הרבי", השיב המזכיר, "והרבי נמנע מלענות עליו".
למחרת שוב התקשר הרב פרידמן. "אולי יש תשובה?".
"חיובי", השיב המזכיר, "הרבי מבקש לדעת את שמהּ ואת שם אימהּ".
"אתה מתכוון בוודאי לשמו ולשם אימו", תיקן הרב פרידמן.
"לא, שם האישה ושם אימהּ", הבהיר המזכיר.
הרב פרידמן החליט לדבר עם האישה. "מה שלום הדיבוק הקטן שלך?", שאל אותה בהומור. "הוא בסדר", השיבה בעליזות.
הרב פרידמן נדרך: "מה זאת אומרת? חשבתי שנעלם לגמרי".
"לא ממש", גמגמה האישה. "פשוט קשה לנו להשיג 'חלב ישראל', אז אנחנו מרשים לעצמנו"...
"את הבטחת לי לעשות מה שהרבי יורה!", התרעם הרב פרידמן. "מבטיחה לתקן", התנצלה האישה ומסרה לו מחדש את שמה ושם אימהּ.
הרב פרידמן דיווח על הכול למזכירו של הרבי. הוא הוסיף לצפות לתשובה בעבור דייוויד, אך זו לא באה.
שנה חלפה. יום אחד עשה הרב פרידמן קניות במרכז המסחרי והופתע לגלות מולו את דייוויד. "מה חדש?", שאל הרב פרידמן.
"הו, ודאי תשמח לשמוע שהתגרשנו", השיב האיש.
"מה?!", נדהם הרב פרידמן. "למה התגרשתם ולמה זה אמור לשמח אותי?".
דייוויד נאנח. "הכול החל בהתעלמות של הרבי מפנייתי. הדבר הציק לי. למה לאשתי ענה בתוך שעה, ואני נותרתי בלי מענה? ואז נאלצתי להתוודות לפני אשתי שלמעשה אינני יהודי. נולדתי בהודו, ובדרך כלשהי התגלגלתי לישראל ואף שירתי בצה"ל, אבל מעולם לא הייתי יהודי".
הרב פרידמן לא ידע את נפשו ואמר: "והלוא שמך ושם אימך הם שמות יהודיים!".
"בדיתי אותם", השפיל דייוויד את מבטו. "אשתי הודיעה לי שהיא רוצה משפחה יהודית, ודרכינו נפרדו". לסיפור המלא: https://youtu.be/soIH9oEbKJQ | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
