דור דעה
״ומדוע תתנשאו על קהל ה׳״ (במדבר טז,ג). קורח טען: בדורות רגילים יש צורך במנהיגותו של משה רבנו, שהיה נשמה דאצילות, אך דור המדבר הלוא הוא דור דעה; כולם היו נשמות דאצילות; ואם כן – ״מדוע תתנשאו״.
(לקוטי שיחות)
שיטת הליצנות
״ויקהל עליהם קרח״ (במדבר טז,יט). מפרש רש״י: ״בדברי ליצנות״. שיטה זו מחרחרי הריב נוקטים עד היום – בשעה שאין בידם האשמות של ממש כדי לפגוע בשמו הטוב של מתנגדם, הם נלחמים בו על-ידי ליצנות, כשהם מנסים לעשותו ללעג ולקלס.
(דברי שלמה)
התקבצות מהירה
״ויקהל עליהם קרח את כל העדה״ (במדבר טז,יט). לדבר של מצווה לא קל לאסוף את כל הציבור, אולם כשמדובר במחלוקת מתקבצת מיד ״כל העדה״.
(מטה אהרון)
מום שבך
קורח טען שהתנשאותו של משה אינה לשם שמים; אינה רוממות הכרחית לצורך הנהגת העם; אלא זו גדולה וגאווה אישית. על זה השיב משה שבטענתם חשפו את מומם שלהם: ״רב לכם בני לוי״ (טז,ז) – דרישתכם לגדלות ולשררה אינה לשם שמים אלא לעצמכם, כדי להראות את כבודכם.
(כתר שם טוב)
כביכול לשם שמים
״את מחתות החטאים האלה בנפשותם״ (במדבר יז,ג). בעלי המחלוקת הגרועים ביותר הם מי שמערבים בכך את הנפש; שמנהלים את המחלוקת כביכול בשם תיקון הנשמה, בשם יראת שמים.
(רבי נפתלי מרופשיץ)
הרכוש גרם
״ותבלע אותם... ואת כל הרכוש״ (במדבר טז,לב). לכן נבלע גם הרכוש, כי הוא גרם למחלוקת העגומה. העזתו של קורח לקום כנגד משה באה מרוב עושרו, שכן ״עשיר יענה עזות״.
(מאוצרנו הישן)
תגובה לערעור
״ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי״ (במדבר יח,ח). לפי שבא קורח וערער כנגד אהרון על הכהונה, בא הכתוב ונתן לו כ״ד מתנות כהונה.
(רש״י)
העם זקוק לכוהנים
קורח טען ש״כל העדה כולם קדושים", ואינם זקוקים להשפעת הכוהנים ולהדרכתם. ״בא הכתוב ונתן לו כ״ד מתנות כהונה״, כדי להדגיש את תלותם של העם בכוהנים, ועד כמה הם זקוקים לכוהנים כדי להעלות את ענייניהם הגשמיים לקדושה.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
