אפיזודות, רשמים וקטעי מכתבים השופכים אור על האווירה באותם ימים, על הבטחון שנסך הרבי בציבור הרחב ועידוד אנ"ש ארץ הקודש * אילו זכינו היתה מסתיימת הגלות... התבטא הרבי * להוסיף בלימוד ובהידור מצוות ובזכות זה יתקיים "ה' לא ינום ולא יישן" * לאיש מפא"י אמר הרבי: אין לדאוג, אם נרצה נוכל... * ומדוע ציין הרבי בהתוועדות לגמרא בברכות ולא במנחות?
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
אילו זכינו..
בשבת פרשת פינחס תשכ"ז התבטא הרבי אודות מלחמת ששת הימים (תורת מנחם – מנחם ציון כרך ב' עמ' 411):
גילוי שלמעלה מסדר השתלשלות שאינו מלובש בדרכי הטבע, והראיה, שעד היום הזה עומדים "כל עמי הארץ" בהשתוממות, ואינם מבינים איך ארע דבר פלא כזה!
ועוד התבטאות (אגרות-קודש כרך כה עמד ד):
הניצחון לעמנו בני-ישראל נגד שונאינו, רבים ביד מעטים וכולי..
עשרות פעמים יזכיר הרבי את "הנס המופלא של מלחמה זו"; ובהזדמנות אחרת אמר: "אילו זכינו הייתה מסתיימת הגלות ומתחילה הגאולה מיד לאחרי המלחמה".
אין לפחד ואין לדאוג
יותר מפעם הקדשנו רשימות לנושא זה במדורנו (ראה גם רשימתי ב'כפר חב"ד' גיליון 478 (סיון תנש"א) עמ' 30-31). הפעם נשוב לעסוק בו תוך חשיפת פרטים נוספים שאינם ידועים בקשר לאירועי המלחמה והזמן שקדם לה:
באותה תקופה שהה בניו יורק הרה"ג הרה"ח ר' מנחם בן-ציון וילהלם (ז"ל) מראשי ישיבת תורת אמת בשליחות הישיבה. בל"ג בעומר עם סיום ה'פאראד' התיישב וכתב את המכתב הבא לרעייתו (מובא כאן בלשונו):
"היום היה שמחת ל"ג בעומר כאן אצל הרבי שליט"א באופן הכי נעלה. יותר מחמשת אלפים תלמידים מישיבות חב"ד בארצות-הברית וגם ילדים מ'מסיבות שבת' תלמידים הרבה כן-ירבו. והיה שמח מאד עם כלי-זמר, וכל הרחוב של איסטערן פארקווי הסמוך לבית המדרש ליובאוויטש העמידו עשרות שוטרים [=ועצרו] את התחבורה. והרבי שליט"א יצא ודיבר לפני כל הקהל (יחד עם הילדים הנ"ל) שיחיו ועורר אותם ללמוד יותר ויותר ושישפיעו על החברים להדר בקיום המצוות וכו' וכו' ובזכות זה יהי' שלום ובטח בארץ-הקודש.
"בכל אופן הרבי שליט"א הבטיח שאין על מה לפחד, ואפילו עשרות התלמידים שהרבי שלח אותם לארץ-הקודש אמר למסור להם לא לחזור, כן אחד שחתונתו צריכה להתקיים אחרי חג השבועות וצריכים לנסוע כל המשפחה עם החתן לארץ ישראל, ושאלו להרבי שליט"א מה לעשות, ענה להם שבעזרת ה' הכל יהיה בסדר ואין על מה לדאוג".
במוצאי שבת-קודש ג' סיון הוא שב וכותב:
ביום שני בבוקר מיד ששמענו שהחלה המלחמה ושמעתי שירושלים הופגזה, ודאגתי מאד הכנסתי פתק להרבי שליט"א, והיתה התשובה שיזכיר על הציון...
לא לאבד את הראש..
כשהוכנסו לרבי עלי ההגהה של שיחת ל"ג בעומר תשכ"ז ציין למעלה מ-16 הגהות. נוסף לכך ב'פתח דבר' נוסף קטע שבו נאמר כי "בהזדמנות זו הוסיף הרבי מספר הערות ומראי מקומות, שנדפסו כאן".
בתיאור מספר המשתתפים נזכרו שם "יותר מחמשת אלפי ילדים כן-ירבו" – אחרי ההגהה "אלפי ילדים כן-ירבו"...
ההגהות הועתקו על ידי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר והם נשלחו לארץ-הקודש כדי להיתרגם ללשון הקודש. וכך נאמר במודעה מוקלדת במכונת-כתיבה שפורסמה בירושלים ת"ו:
"ביום ג', כ' אייר, בשעה 8:00 בערב, יושמע בבית הכנסת שיכון חב"ד סרט רשמקול (טייפ רקורדר) של דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש שאמר בל"ג בעומר השתא, לפני תהלוכת תלמידי מוסדות ליובאוויטש וקהל רב של שתי רבבות כן-ירבו גדולים וקטנים.
"בין הדברים דברי עידוד מיוחדים בקשר למצב בארצנו הקדושה ת"ו".
ובמודעה נוספת:
"צעירי אגודת חב"ד, כ"ג אייר תשכ"ז,
הודעה
במוצ"ש מבה"ח סיון, בשעה 8:30 יתקיים בע"ה, כרגיל, המפגש החודשי של צעאגו"ח – בבית-הכנסת שכון חב"ד. במסגרת זו תושמע הקלטת שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א בל"ג בעומר השתא, לפני תהלוכת הנוער, ובה דברים בקשר למצב באה"ק.
בכ"ב אייר תשכ"ז כותב הרב חנוך גליצנשטיין לעמיתו בארצות הברית:
"נו, המצב כאן מתוח, בוודאי אתה שומע וקורא על כך גם במקומך, אבל בוודאי גם ידוע לך דברי כ"ק אד"ש בקשר למצב כאן שהכל יהיה אי"ה לטובה ושאין מה לחשוש כלל וכלל, כ"ק אד"ש אמר לאישיות רמת מעלה "ניט פירען זיך מיט א פזיזות, ניט פארלירען די קאפ, עס וועט זיין גוט" [=לא לנהוג בפזיזות, לא לאבד את הראש, יהיה טוב]. כן קיבלו התלמידים השלוחים שלנו שביניהם כמה מארצות חו"ל מברק מכ"ק אד"ש שיישארו במקום וילמדו יחד עם שאר התלמידים בהתמדה כי הוי' לא ינום ולא יישן ויבשרו טוב".
בל"ג בעומר תשכ"ז כותב הרב חנוך גליצנשטיין לאחד מידידיו:
"באשר למצב הבטחוני כאן, בוודאי שמעת כבר שהגיעו מברקים מכ"ק אד"ש עם דברי עדוד מאד חזקים, לתלמידים השלוחים שבישיבתנו שחלק מהם מחו"ל. הגיע מברק שיישארו במקום וילמדו בהתמדה עם שאר התלמידים ושומר ישראל לא ינום ולא יישן".
אם נרצה – נוכל!
כך סיפר לימים אברהם הרצפלד, מאנשי מפא"י ('הרצפלד מספר' ספר שני, ת"א תשל"ה, עמ' 221):
"בזכותו של כפר חב"ד ניתן לי, בשעתו, לפני מלחמת ששת הימים, בהיותי בארצות-הברית, להיפגש עם האדמו"ר מלובאוויץ'... הימים קשים היו ומלאי חרדה, המלחמה ארבה לפתחנו, אך הוא מלא היה בטחון, כי נעבור את ימי הדאגה, ואגב כך נסתייע במימרא הרוסית – "חאצ'ס מאזס", שפירושה – אם תרצה גם תוכל.
"מכאן, שעלינו רק לרצות ואין דבר העומד בפני הרצון".
במוצאי שבת-קודש כ"ד אייר תשכ"ז (מענה מלך א' עמ' 190) שיגר הרבי מברק למרת חנה רעכיל אייזנבך שבתה עמדה להינשא באותם ימים:
במענה למברקה, פשוט שלא ישנו את התכנית ויעשו החתונה בזמנה בארצנו הקדושה ששם ציוה הוי' את הברכה מעתה ועד עולם, ויעלה הזיווג ליפה.
מקום החתימה
מכיר כל מפקד בשמו
בספרו 'לא זכיתי באור מן ההפקר' עמ' 334 כתב יצחק רפאל (מנהיג המפד"ל דאז) ז"ל:
"בבואי יום לאחר מלחמת ששת-הימים לניו-יורק כחבר משלחת-הכנסת לעצרת האו"ם, צלצלו אלי ממזכירות האדמו"ר וביקשוני לבוא עוד באותו ערב לרבי. באתי. השיחה בינינו נמשכה כשלוש-שעות. הרבי רצה לדעת פרטים על מהלך המלחמה והלך-הרוח בקרב האוכלוסייה. הוא שאל על כל מפקד מצטיין. ידע את כולם בשם ובכינויים.
"התמצאותו בחיי הארץ ממש הדהימה אותי: כאילו ישב בתוכנו ועקב מקרוב אחר הנעשה בכל פינה נידחת... ראיתי לפני דמות של מנהיג מעוררת-כבוד. הרבי ליווני בחביבות ואף ביקשני לבקר שנית, בטרם שובי ארצה. עוד ביקרתי אצלו שלוש פעמים, תמיד לשיחות ממושכות מאוד. אחת השיחות התקיימה ביום ה' תמוז תשכ"ז (ראה 'סיני' כרך פא (תשל"ז) עמ' קמד-ה' הערה 53).
ציון המקור מדויק
בהזדמנות שח הרה"ת ר' שלום ג'ייקובסון מראשי 'וועד להפצת שיחות':
"בשנת תשכ"ז במהלך התהלוכה התייחס הרבי למצב אחינו בני ישראל בארץ הקודש. הרבי לא הזכיר עניינים בשלילה כמו סכנה וכדומה אלא אמר שהם נמצאים במצב שהקדוש-ברוך-הוא מגן עליהם. (הרבי נהג להתבטא של"ג בעומר הוא היום שבו תלמידי רבי עקיבא התחילו להתנהג כמו רבם ושוב לא הזכיר מילת שלילה כאילו מדובר במשהו חיובי).
"בשבת פרשת במדבר דיבר הרבי אודות מצוות תפילין והצורך שכל אחד יניחם והזכיר את הגמרא שכל המניח תפילין מאריך ימים ושיש לפרסם הדברים.
"בצאת השבת נקראתי על ידי הרה"ח ר' דוד רסקין למשרדים של צא"ח (שהיו אז בבניין הסמוך ל-770) ואמר לי שאם אדע לשמור סוד יגלו לי עוד סודות. הוא הביע רצונו לשלוח מברק לארץ עם תוכן דברי הרבי. הרה"ח ר' יואל כהן כתב את התוכן ואני נתבקשתי לתרגם לאנגלית.
"מכיוון שלא הייתה רשות ישירה מהרבי לכן שמרו הדבר בסוד. לאחר-מכן בהתוועדות התייחס הרבי לדברים שפורסמו בשמו, ואמר שכתבו את המקור לדברי הגמרא "כל המניח תפילין מאריך ימים" בגמרא מנחות, אבל הרבי בעצמו אמר בהתוועדות "ברכות", כי (נוסף לכך שזה קודם בסדר הש"ס) היה צורך בברכות!"...
הזמנה לביקור בכפר-חב"ד
נוסח ברכה שחולק לפצועי צה"ל באותם ימים:
"ב"ה כ"ד סיוון תשכ"ז.
אח יקר!
"אנו מתכבדים למסור לך את ברכתו הקדושה של כב' קדושת אדמו"ר שליט"א, ואת ברכתנו אנו, לרפואה שלמה וקרובה.
"כשם שזכית לראות, בעזרת ה', בניצחוננו על אויבינו שזממו להשמידנו – כן תזכה בקרוב לראות ולהשתתף בגאולתם השלמה והמלאה של עמנו הנבחר וארצנו הקדושה – שעבורם הסתכנת ועבורם סבלת.
"אתה מוזמן לכפר חב"ד (לאחר שתבריא בעזרת ה'), כאורח נכבד ורצוי ביותר!
להתראות!
צעירי חב"ד". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
