חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:39 זריחה: 6:28 א' בתשרי התשפ"א, 19/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

למה צריך לשאוף מחנך
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1131 - כל המדורים ברצף
השפעתו של מרדכי היהודי על ה'סמוך' וה'נראה'
על-ידי תוקף מרדכי ממשיכים "גאולה" בעולם
למה צריך לשאוף מחנך
פרשת צו
הלכות ומנהגי חב"ד

כך תובע-מציע הרבי במכתבו למייסד המכללה ב'בית וגן' * "תעיין בכל עת בדברי התנא קדוש אלוקי רש"ז בעל התניא זצלה"ה", כתב גאון וחסיד קוצקאי לבנו * "האם חדלו מהופעתם הקונטרסים של השיחות?" - שאל הסופר ר' אהרן סורסקי, אשר עקב בתדירות אחר הופעת שיחות הרבי; כמו כן ביקש חומר על החינוך החב"די מראשית החסידות כדי להכניס בספריו * ומה ציטט הרבי משמו של הגאון המחנך רבי משה צבי נריה ע"ה? * רשימת מילואים לגיליונות אחרונים

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מחיל אל חיל - בחינוך

בשנת תשל"ה קיבל המחנך הרב יהודה קופרמן ז"ל (מיסד המכללה ב'בית דגן') מכתב מיוחד מהרבי שנדפס באגרות קודש כרך ל' עמ' קלט-קמא, ומובא כאן בשלמותו:

ב"ה ט"ז אדר ה'תשל"ה

ברוקלין נ י

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכי ציבור

הרב מו"ה יהודא שי' קופרמן

שלום וברכה!

במענה למכתבו מח' אדר, ובהקדמה:

א. שבכלל בנוגע לילדים ולנוער, משתדל כל אחד שיקבלו המקסימום בכל עניני טוב, יהדות וקדושה וכו', שזהו מטבע האדם וההרגש המיוחד שלו לבני הנוער.

ובפרט בהביא בחשבון הרוחות הבלתי מצויות ומצויות שאפשר שהנוער ייפגש בהם כשיעבור לחיים עצמאיים, שלכן צריך לחיסון בפני כל צרה שלא תבוא גם כן. ועל אחת כמה וכמה בתקופתנו שרבה בה המהומה וטשטוש הערכים וכו'.

ב. אם הנ"ל הוא בנוגע להיחס מצד כל אחד, על אחת כמה וכמה שהמדובר במחנך הרואה בזה תפקיד נפשי ועבודתו בחינוך ומטרתו היא שהמחונך יתאים למלוי תפקידו, כמאמר חכמינו ז"ל במשנתם, אני נבראתי לשמש את קוני, והרי קוני הוא אין-סופי, שמזה מובן גם כן שככל שיהיה השימוש בשלמותו עדין נשאר מקום להוספה ושלמות יותר ועד אין סוף.

שעל פי זה מובנת גם כן הודעת חכמינו ז"ל, תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל. מדייק המאמר שהמדובר בתלמידי חכמים אמתיים, ואפילו במדרגתם כמו שהם בעולם הבא ובמדרגה הנקראת שם בתורת אמת בשם "חיל", בכל זה ילכו מחיל אל חיל שלמעלה הימנו, וגם שם לא ימצאו מנוחה, כי ישתוקקו לחיל גבוה יותר וכו'.

ג. ואמרו חכמינו ז"ל נפש אחת בישראל היא עולם מלא.

המורם מצירוף כל הנ"ל הוא, אשר ככל שיהיה החינוך במקום פלוני טוב, באם יש תקוה שבמקום שני יהיה החינוך לשימוש הנ"ל נעלה יותר (בין בכמות לימודי הקודש בין במיעוט שימת לב ללימודי חול או שאינה נדרשת כלל מפני שאינם נלמדים שם כלל, כך שהסיכויים גדולים שם יותר להצלחה בכיוון הרצוי הנ"ל), הרי בודאי מחובתם של כל אחד ואחת להשתדל שהמחונכים ילכו מחיל אל חיל, מחינוך טוב לחינוך משובח יותר.

בודאי שלא יקפיד כ' [=כבודו] על הכתוב לעיל, אלא שלדעתי אין זה מספיק, כי ביכלתו לא רק לקבל את האמור בשמחה, אלא אדרבה לסייע שיהיה סדר זה, כלומר התשוקה ללכת מחיל אל חיל, גם אצל התלמידות שמפני איזו סיבה שתהיה לעת עתה אין רצונן בכך, או שגם אין ביכולתם מסיבות תלויות בהן או בלתי תלויות בהן, שלכן לכמה וכמה בנות יעצתי והוריתי שתמשיכנה לימודיהן במוסד של כ'.

מעין האמור, ומעשה רב, שאיקלע לידי לפני שנים אחדות (ושמחני ביותר), אשר בשיחתי עם אחד מראשי ישיבות בני עקיבא באה"ק ת"ו שאלתיו בנוגע לחינוך בניו, וענני בפשטות שהם לומדים באחת הישיבות הגדולות הליטאיות. ועל שאלתי איך זה מתקבל על הורי התלמידים שבישיבתו שהוא אומר בה שיעורים בהתלהבות וכו', ענני איש שיחי – וגם כן בפשטות – שישנם כאלו שלעת עתה על-כל-פנים ישיבת בני עקיבא היא השיא שלהם שיכולים להגיע אליו, ובעצמו מכריז ומודיע גם במחיצת בני עקיבא שכל עניני יהדות אין-סופיים, וכמו שצריך להיות שמח בחלקו בענינים גשמיים, כך על כל אחד ואחד להשתוקק ללכת מחיל אל חיל בענינים רוחניים, על אחת כמה וכמה בנוגע לחינוך.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות.

נ.ב. כיון שרואני ששלח מר העתקה ממכתבו לידידנו הרר"ש שי' חפר, נשלחת להנ"ל גם העתקת המענה.

הצהרת ראש-ישיבות בני עקיבא

"בשיחתי עם אחד מראשי ישיבות בני עקיבא באה"ק ת"ו" –  כוונת הרבי היתה למחנך הדגול הרה"ג ר' משה צבי נריה (ז"ל) – ראה אודותיו ב'שמן ששון מחבריך' כרך ב' עמ' 124-136; אספקלריא י"ט מרחשון תשס"ז ל'כפר חב"ד' גיליון 1210 עמודים 26-28, וכפי המפורש באיגרות הרבי מכ"ט אייר תשי"ח (מענה מלך א' עמ' 56-57) י"ז מנחם-אב תשי"ח (שם עמ' 58-59):

כשביקר כאן הרב [משה צבי] נרי' שי' סיפר ששיטתו בחינוך תלמידיו בישיבה, שמסביר להם שתכנית הישיבה בה לומדים, אינה מעלה הכי גדולה, אלא שמתאים לחינוכם הקודם או לדרישת הוריהם, הרי רק מספר שעות ספורות הוקדש ללימוד התורה, ועליהם לשאוף ולהשתדל באפשרית הראשונה בלימוד התורה על חשבון שאר הלימודים. ובזה הסביר להם שבנו הוא – שלחו ללמוד בישיבה בעיר-הקודש ירושלים-תבנה-ותכונן...

ובקטע נוסף כותב הרבי:

שאמר לי [הרב מ.צ.נ.] בפירוש כאן אשר שולח הוא בנו ממקומו – ללמוד בישיבה בירושלים תבנה ותכונן שרמתה גבוה יותר ולא רק שאינו מעלים את זה, אלא אדרבא סיפר זה לתלמידיו ולהורי התלמידים ובביאור פשוט על-דרך הנ"ל שעל האברך ללמוד תורה באופן מקסימלי וכו'... שבפירוש אמר שדברו הנ"ל אמר בפומבי והכל יודעים על דבר זה.

הקוצקאי לבנו - תעיין בתניא..

פעם שוחח הרבי, בהתוועדות ש"פ תצווה שושן פורים תשל"ז, על הקשר ההדוק בין כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' לאדמו"ר מקוצק, ואמר כי היה זה – "הן על-ידי שלוחים... והן באופנים אחרים. וקשר זה נמשך עם גדולי תלמידיו וממשיכי דרכו של האדמו"ר מקוצק – האדמו"רים לבית גור לדורותיהם וכו'" – ראה באריכות 'תורת מנחם – מנחם ציון' כרך ב' עמ' 420 ואילך.

מן הראוי לצטט כאן קטע ממכתב שכתב הגאון החסיד ר' צבי רוזנטל ז"ל – מתלמידי הרה"ק ר' דוד מקוצק זצ"ל לבנו ר' אברהם יצחק – בשנת תרפ"ז. מכתב אשר נכתב לרגל שמחת ברית-מילה שערך לבנו השלישי. המכתב (בשלימותו נדפס בחוברת 'עדות ביהוסף' – קובץ שיעורים וזכרון לנכדו ר' יוסף רוזנטל ז"ל בני ברק תשס"ח) מלא בביאורים בדא"ח מעניין מצוות ברית מילה ועוד, ובין השאר הוא כותב (שם עמ' קנו):

"וגם תדע ברור, כי הדברים ברורים ואמתיים אין ספק בהם, ומיוסדים על אדני פז והדברים עתיקים ויש בהם להאריך ולהאריך תקצר המצע מהשתרע, ועיקרם מבואר בספרי הקדוש האלוקי בעל התניא רש"ז זצלה"ה.

ובהמשך דבריו (שם עמ' קס): "ובכן הנני להעירך ולהזהירך באזהרה אחר אזהרה לעיכוב, שיהא הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, ודברי הרמב"ן ז"ל בפ' עקב הנ"ל יהיו תמיד נגד עיניך [שיהי' לבבכם פתוח לדעת האמת] וגם תעיין היטב בכל עת בדברי התנא קדוש אלוקי רש"ז בעל התניא זצלה"ה, מהפתיחה לחלק השני הוא שער היחוד והאמונה המתחיל שם בבאור הכתוב חנוך לנער ע"פ דרכו וכו' כי הדברים יקרים ונחמדים עיקרים ויסודיים לאמונתנו הקדושה..".

שיחת מוגהת..

אודות ה'מראי מקומות' לתורתו של הרבי הריי"צ – ראה התקשרות א'קי יש להוסיף את הפרט הבא:

באחת היחידויות (שהתקיימה בט' סיוון תש"ז), להן זכה הרה"ג הרה"ח ר' שמואל זלמנוב (ז"ל) מעורכי 'התמים' (שהופיע בוורשה), אצל כבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ בארה"ב - הביע הרבי את אי-שביעות רצונו מהלשון והסגנון בו נכתבה שיחת כ"ה שבט תרצ"ו; הרבי ביקש ממנו לעבֵּד את הלשון מחדש ואמר לו כי אחר-כך יכתוב חתנו – הרבי נשיא דורנו – מראי-מקומות, ובלשונו הק': "ואחר-כך הרמ"ש שי' יוסיף כדרכו הציונים ומראי-מקומות".

* * *

להלן דברים שכתב חבר ה'ועד להפצת שיחות' הרה"ת ר' יעקב יהודה לייב אלטיין שי' למנהל סניף המל"ח וקה"ת באה"ק ת"ו, הרמ"מ וולף שי', בט"ז מנחם-אב תש"מ:

"ראיתי את הספר 'כללי רש"י', והוא מאוד יפה. נהנתי מאד בעיקר מהשיחות שבסוף הספר (הייתי אומר שהספר 'ביאורים לפירוש רש"י על התורה' שיצא-לאור בצפת היה צריך להיות כתוב בסגנון כזה, ואז היה חומר שאפשר לקרוא (ולא שצריך ללמוד בעיון רב כדי להבין הנכתב). הכללים עצמם הם ליקוט טוב כו', אף שלא נכתבו באופן של 'היגיון הכרחי' – כוונתי באופן שנראה איך שכללים אלו מוכרחים הן בלימוד פירוש רש"י. אבל בכל זאת – עושה רושם טוב".

צמא... לדבר ה'

בהמשך לתכתובת עם הסופר ר' אהרן סורסקי, נמצאה איגרת נוספת שמן הראוי להביאה כאן:

"ח"י סיון תשכ"ו

הרב טובי' בלוי, ת"ד 927, ירושלים

שלום וברכה!

פליאה בעיני על שטרם קבלתי מכ' הסקירה המבוקשת על... החינוך של ליובאויץ' בתקופות [הראשונות?] והשנים האחרונות – בעולם כולו כפי שהבטיחני, כי הספר שלשמו בקשתי החומר עומד לפני סיומו, ואך למותר להסביר לכב' חשיבות ההבאה בספרי לימוד, לכך ארשה לעצמי לזרזו בזה.

כן יודיעני, האם חדלו מהופעתם הקונטרסים של השיחות לפרשיות השבוע, כי הפסקתי לקבל אותם.

בידידות ובברכת כל טוב,

אהרן סורסקי".

יצויין, כי הר"ט שי' בלוי אכן הכין סקירה "ראשי פרקים לתולדות החינוך החב"די בעולם", אשר שולבה קטעים קטעים בספרו של הרב סורסקי שהופיע בשנת תשכ"ז "תולדות החינוך התורתי". (בספר 'הרבי שלושים שנות נשיאות', תש"מ, עמודים 233-125 פורסם מאמר "מדברנא דאומתא" של ב. סוקר המבוסס על החומר שבספר זה).

* * *

להלן צילום מברק "צא"ח המרכזית" בעניין לימוד ה"ליקוטי תורה" (ראה גליון אקיג אקיד) משוכתב באותיות עבריות, בכתב ידו של הרב בלוי:

חינוך עושה פירות

באגרות קודש כרך ל"א עמ' קלד, נדפס מכתבו של הרבי "לכבוד מר יהודא שי' עמר, יו"ר המועצה הדתית אילת".

במכתבו מזכיר הרבי:

ותקוה מיוחדה [=מיוחדת] בפרט, כיון שכותב שזכה ללמוד בישיבת ליובאוויטש בכזבלנקה, ובינתיים גם-כן בישיבת תומכי-תמימים בפריז, הרי בודאי שהלימוד חי ופעיל ועושה פירות ופירי פירות.

להלן יוזמה שהחל בה מר עמר באותה תקופה: ניסיון לקבץ את בוגרי חב"ד בברינואה – במשך השנים:


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)